רשלנות רפואית בלידה: כל מה שחשוב לדעת
תגובה איטית או שגויה של הצוות הרפואי לסימנים בחדר הלידה עלולים לגרום למומים או חלילה אף למוות. מתי יש להורים עילה לתבוע פיצויים? מדריך
לידה היא אמנם אחד הרגעים המרגשים והמשמחים בחיי אדם או משפחה, אבל היא מן הסתם גם הליך רפואי רגיש שעלול להסתבך. באילו מקרים ייקבע שנזק לתינוק נגרם עקב רשלנות רפואית? שלושה סוגי נזק עיקריים עלולים להיגרם לילוד, ומאמר זה ינסה להבהיר את מהותה של סוגיית הרשלנות הרפואית בלידה.
שיתוק מוחין (c.p) עקב רשלנות בלידה
פסקי דין לא מעטים דנו בתביעות של הורים לילוד הסובל משיתוק מוחין, בטענה שהוא נגרם עקב רשלנות רפואית. לשיתוק מוחין יש דרגות חומרה שונות – ארבע גפיים או רק חלק מהגפיים, עם פיגור שכלי או ללא פיגור ועוד. השאלה המרכזית במקרים אלו היא מתי ייקבע כי מדובר ברשלנות של הצוות הרפואי. התשובה מורכבת, וננסה לעמוד על העקרונות העיקריים.
באופן כללי ניתן לומר שבית המשפט יקבע שהייתה רשלנות רפואית כאשר:
א. היו סימני מצוקה של העובר במהלך הלידה. למשל אם המוניטור הראה סימנים המעידים על כך שהעובר סובל מחוסר חמצן והצוות הרפואי לא הגיב נכון או לא הגיב בזמן לסימנים אלו. לרוב, סימני מצוקה חמורים מחייבים חילוץ מהיר ככל האפשר של העובר, בדרך כלל על ידי ניתוח קיסרי. ככל שהדבר לא נעשה או לא נעשה בזמן, בית המשפט יקבע כי הצוות הרפואי התרשל.
ב. קשר סיבתי. התובעים יידרשו להוכיח שקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין שיתוק המוחין, כלומר שהוא לא נגרם עקב סיבה אחרת. בדיקת הקשר אינה דבר פשוט, ותיעשה תוך התייחסות למדדים רפואיים שונים כגון ציון האפגר של התינוק שנולד, בדיקת ph הבודקת את מידת החומציות המטבולית בדם העובר, ועוד.
הוכחת ההתרשלות והקשר הסיבתי תיעשה על ידי צירוף חוות דעת של מומחים רפואיים לכתב התביעה.
שיתוק ע"ש "ארב" (erbs palsy) עקב רשלנות בלידה
בחלק קטן מהלידות נוצר סיבוך רפואי המכונה "פרע כתפיים" או "כליאת כתפיים" shoulder) dystucia). מצב זה מתרחש כאשר ראש הילוד יוצא, אך כתפיו נתקעות באופן שקיים קושי לחלץ אותו. הדרך לחלץ את הילוד במצב כזה אינה פשוטה, ולעיתים במהלך החילוץ יוצרת משיכה של אחת הכתפיים פגיעה במקלעת העצבים הזרועית, הגורמת לשיתוק מלא או חלקי ביד. שיתוק זה מכונה שיתוק ע"ש "ארב".
מתי ניתן לקבוע כי שיתוק ע"ש "ארב" נגרם עקב רשלנות? באחד מפסקי הדין המרכזיים בעניין זה (ע"א 2694/90), קבע בית המשפט העליון כי: "מרגע שיוצא ראש העובר ומתברר כי קיימת היצרות כתפיים, לא ניתן למנוע את הנזק לעובר... עם זאת, הסיכון שבמהלך לידה תתרחש היצרות כתפיים ניתן לחיזוי מראש במידה כזו או אחרת של דיוק, והדרך למניעתה של היצרות כתפיים, מקום בו קיים חשש להתרחשותה היא עריכת ניתוח קיסרי".
ואכן, ברוב התביעות שהוגשו בעניין זה, השאלה המרכזית הייתה אם היו גורמי סיכון שחייבו את הצוות הרפואי לבצע ניתוח קיסרי בכדי להימנע מלהגיע למצב של "פרע כתפיים". גורמי סיכון שכאלה יכולים להיות למשל הערכת משקל גבוהה של הילוד, סכרת הריונית של האם, ועוד. במידה שהיו גורמי סיכון המזהירים מפני אפשרות של "היצרות כתפיים", והצוות הרפואי לא התייחס כראוי לגורמי סיכון אלו, בית המשפט יפסוק פיצוי לילוד ולהוריו.
מוות של העובר במהלך הלידה
יש לידות המסתיימות באירוע טראומטי של מות העובר, שיכול להיגרם מכמה סיבות. אחת מהן היא היפרדות שליה מדופן הרחם, דבר הגורם למצוקה עוברית ולסכנה ממשית לחיי העובר.
קיימים כמה סימנים מחשידים להיפרדות שליה, בהם כאבי בטן פתאומיים, דימום עז ועוד. במידה שהצוות הרפואי לא התייחס כראוי לסימנים אלה, הרי שלהורי העובר שמת תהיה עילת תביעה כנגד בית החולים.
במקרים אחרים יכול מות העובר להיגרם עקב לחץ על חבל הטבור, אשר גורם להתכווצות כלי הדם ופגיעה בזרימת הדם ובחמצון העובר. גם במקרים אלו, במידה שהיו סימני מצוקה של העובר, והצוות הרפואי לא הגיב כראוי, הרי שקיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
לסיכום, כל מקרה שבו נולד ילד הסובל משיתוק מוחין או ממום כלשהו, הוא כמובן מצער ולעתים גם טראגי. במישור המשפטי והכלכלי, חשוב לבדוק אם ישנה עילה לתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד גיל קלופשטוק
עוסק בתביעות רשלנות רפואית
ונזקי גוף
לפנייה לכתב/ת 
