שיעור במשפטים
השרה שקד מתנגדת לדעתו של פרופ' ברק לגבי מעמד הכרזת העצמאות. אבל הרבה לפני שברק היה שופט כבר נקבע שיש לה "מעמד על"
לאחרונה נשמעה מאת כבוד שרת המשפטים, איילת שקד, ביקורת נוקבת על דבריו של כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, ולפיה להכרזת העצמאות מעמד חוקתי.
בביקורתה ניתן היה להבין כאילו והמעמד החוקתי של הכרזת העצמאות, היא חלק אינטגרלי מה"מהפכה החוקתית" אשר מייחסת השרה לפרופ' ברק עת כיהן כנשיא בית המשפט העליון. לדעתה של שקד, רק המחוקק הוא הריבון לקבוע מעמד חוקתי שכזה להצהרת העצמאות.
נניח, לעת עתה, לשאלה אם אכן הכנסת היא הריבון, ללא כל חסם איזון או בלם, לקבוע ככל העולה על רוחה לרבות בענינים חוקתיים, באופן שעל הרשות השופטת מוטלת החובה ליישם את החוק בלבד (ובלע"ז: to administer the law) והיא משוללת סמכויות הבאות בגדר ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת ו/או הרשות המחוקקת (ובלע"ז: judical review).
מה שלבטח חייב הקורא לדעת, ובמלוא הצניעות גם השרה שקד, כי מתן מעמד להכרזת העצמאות ככלי אשר לאור העקרונות שבו יש לבחון וליישם דברי חקיקה (מעמד המוקנה בדרך כלל לחוקה, ובמחוזותינו אנו - לחוקי היסוד), נקבע הרבה הרבה בטרם זמנו של הפרופ' ברק במערכת בתי המשפט.
בבג"ץ 73/53, חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים נדונה סוגיית החלטתו של שר הפנים דאז לסגור שני עיתונים שנמנו על הזרם הקומניסטי, מחמת פרסומים המביעים ביקורת על המדיניות האנטי קומוניסטית של הממשלה. לדעת שר הפנים דאז, הפרסומים הצדיקו את סגירת העיתונים מכיוון שהם "עלולים לסכן את שלום הציבור".
לא אלאה את הקורא בנבכי פסק הדין אשר ניתן ביום 16.10.53 על-ידי הרכב השופטים אגרנט, זוסמן ולנדוי. די אם אציין כי נקבע בפסק הדין נקבע במפורש, כי הגם שבאותה העת ברור היה כי אין הכרזת העצמאות מהוה "חוקה" במלוא מובן המילה יש גם יש לה מעמד "על" במלאכת ישום ופרשנות חוקי המדינה. נביא הציטוט שלהלן, ובכך נסיים:
"מערכת החוקים, לפיהם הוקמו ופועלים המוסדות הפוליטיים בישראל, מעידים כי אכן זוהי מדינה שיסודותיה ודמוקרטיים. כמו כן, הדברים שהוצהרו בהכרזת העצמאות - ובפרט בדבר השתתת המדינה ״על יסודות החירות״ והבטחת חופש המצפון - פירושם, כי ישראל היא מדינה השוחרת חופש. אמנם, ההכרזה ״אין בה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים או ביטולם״ (בג״צ 40/10), אך במידה שהיא ״מבטאה את חזון העם ואת האני־מאמין שלו״ (שם), מחובתנו לשים את לבנו לדברים שהוצהרו בה בשעה שאנו באים לפרש ולתת מזבן לחוקי המדינה, לרבות הוראות חוק שהותקנו בתקופת המנדט ואומצו על־ידי המדינה, לאחר הקמתה, דרך הצינור של סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט׳ תש״ח־1948: הלא זו אכסיומה ידועה, שאת המשפט של עם יש ללמוד באספקלריה של מערכת החיים הלאומיים שלו".
הכותב הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת אוקספורד ובעל משרד עורכי הדין אלון ריחני ושות'
לפנייה לכתב/ת 
השרה איילת שקד
צילום: אורן בן חקון
מומלצים
