למה הוא לא נלחם עליי? איפה הרומנטיקה
פלירט הוא משחק עם השאלה אם אני רוצה, חיזור הוא הפגנה ברורה שאני רוצה, ורומנטיקה היא האופן שבו אני מעצים את האמונה והביטחון שיהיה לנו טוב ביחד, והופך את האהבה שלנו לגדולה מהחיים. כל אחד מהם יכול להיחשב להטרדה מינית או חברתית, אם הוא נעשה באופן מוגזם. אבל איפה עובר הגבול ומה עושים במקרים של רמזים כפולים?
פלירט הוא משחק עם השאלה אם אני רוצה, חיזור הוא הפגנה ברורה שאני רוצה, ורומנטיקה היא האופן שבו אני מעצים את האמונה והביטחון שיהיה לנו טוב ביחד, והופך את האהבה שלנו לגדולה מהחיים. כל אחד מהם יכול להיחשב להטרדה מינית או חברתית, אם הוא נעשה באופן מוגזם.
מבחינה מעשית, החוק נגד הטרדות צריך להגדיר הטרדה מינית על פי מה שחורג מהסביר, באופן שיגדיר ויאפשר מהלך חיים תקין על פי מוסכמות חברתיות. הוא אמור להתאים לרוב, הוא משתנה עם רוח הזמן, אבל הוא יכול בו זמנית שלא להתאים לרבים. המאמר עוסק לכן ברגשותיהם של אנשים, ולא בהגדרות החוק. די ברור שכל חיזור שאינו רצוי הוא הטרדה, כי הוא כופה עלינו להגיב למשהו שלא רצינו בו. אלא שלפעמים פנייה ליצירת קשר עם מישהו שלא חשב על האפשרות הזו עד עכשיו, תיתפס אחרת בפעם השנייה, לאחר שהספיק להקדיש לכך קצת מחשבה ואולי אף לשנות את דעתו.
כנראה שהוא לא באמת אהב אותי(צילום: Shutterstock)
לא עשיתי לו הנחות, כי הוא היה נשוי בזמנו. ואולי דווקא משום כך ומשום שלא היה ידוע כפלרטטן, יתכן שהרגישה בטוחה איתו, אך הביטחון שלה בו נשבר באופן בלתי צפוי. לא הכרתי אותה, כמובן, אבל הסברתי לו שאנשים פגיעים או שאינם מיומנים בהצבת גבולות, יכולים להילחץ אפילו מהצורך להסביר את עצמם. ברגע שהצעד נעשה, אנשים יכולים לחשוש מההשלכות התדמיתיות והחברתיות שיכולות להיות הן לסירוב והן להסכמה, שלא לדבר על החרדה מפני תגובה בלתי צפויה ואלימה. אחרים יחששו שהסירוב שלהם יפגע באדם השני, או במערכת היחסים החברתית שקיימת ביניהם. לכן יהיו אנשים שיוטרדו מאד מכל פניית חיזור לא רצויה, גם כשזו נעשית באופן רגיש שמאפשרת סירוב, ולכאורה בקלות.
יתכן שמישהי אחרת היתה יכולה לומר לו: "עזוב אותך. בוא לא נקלקל את מה שיש ונישאר ידידים במקום להיכנס לשטויות האלה". במקרה זה הם היו יכולים להתעלם מהאירוע, ליהנות מהנוף והסנדוויצ'ים, ולהמשיך בנונשלנטיות ביחסי ההיכרות הלא מאד קרובה שהיתה ביניהם קודם. אך כדי להגיב כך, היא צריכה להיות מספיק בטוחה בעצמה, ואולי גם בו, כדי שהיא תוכל לעצור אותו באופן תקיף יותר אם רק ינסה שוב, ולא תחשוש שהעניינים יצאו משליטה. האישה שהוא סיפר לי עליה ככל הנראה לא היתה כזו, ולכן היא הרגישה מוטרדת באופן מאיים. זה לגיטימי לגמרי. אנשים שונים זה מזה ברגישויות שלהם.
תוכיח שאתה באמת רוצה אותי
בקצה האחר של הצד המחוזר נמצאים אלו שחשוב להם לוודא, לפני שהם נכנסים לקשר, שזה שמחפש קשר איתם אכן רוצה בכך מאד. את זה הם מסיקים מן המאמץ המושקע בחיזור - בזמן, במחשבה וגם בהשקעה הכספית, ולא פעם גם למרות ההתנגדות הראשונית שהופכת עבורם לחלק מתהליך הבדיקה.
אני אדגים זאת בסיפור שסיפרה לי מטופלת: "סיימתי את מערכת היחסים הראשונה שלי לפני שנתיים", אמרה. "הייתי מאד פגועה. יצאתי עם מספר גברים, אבל לא הצלחתי לעבור הלאה. בשלב הזה התחיל לחזר אחריי גבר מאד נאה. התחלנו לצאת למרות שלא מאד התלהבתי ממנו כי עדיין חשבתי על האקס שלי. הוא התאהב בי מיד, ולא יכולתי להשיב לו את אותה האהבה, למרות הכימיה המטורפת שהיתה בינינו.
"אבל בהדרגה כן התחלתי להתאהב בו, עד שרציתי ממנו יותר ממה שהיה יכול לתת לי. בסופו של דבר, כשהרגשתי שאני לא בראש סולם העדיפות שלו, נפרדתי ממנו. אבל מה שהכי פגע בי זה שהוא אפילו לא ניסה להילחם עליי. אז גם הבנתי שטעיתי, ושהוא לא באמת אהב אותי".
המטופלת הזו הפגינה סוג אחר של פגיעות, ותגובתה לחיזור היתה אחרת. היא היתה חרדה להיפגע יותר מאשר מאוימת מחיזור בלתי רצוי, אך המאמץ הרב שהשקיע בה הגבר שחיזר אחריה הקל עליה להאמין שהקשר ביניהם יכול להפוך לבטוח, ושהוא ישמור עליה מפני פגיעה. מאמץ שכזה יכול לגשר גם על תחושה של אי-התאמה מסוימת, בשל האמונה שיהיה פיצוי לכך במישורים אחרים, ובשל המסר הרומנטי ש"יהיה טוב ביחד" - מסר חזק מאד שכולנו רוצים להאמין בו.
הוא התאהב בי מיד בזמן שאני עדיין לא הייתי שם(צילום: Shutterstock)
האם ניסיונות חוזרים ונשנים במקרים שכאלו הם הטרדה? – מכיוון שהגדרנו הטרדה לפי מה שהצד השני מרגיש ורוצה, התשובה במקרים האלה תהיה ברורה פחות, ואולי אפילו תשתנה מרגע לרגע, בהתאם לצד השני, שכפי שלמדנו יכול להיות אמביוולנטי ומתחבט, ולא פעם גם להעניק לנו מסרים כפולים בהתאם למה שמרגיש לו נכון באותו רגע.
לטובתם של הקוראים שלא נעצרו בכותרת והגיעו עד הנה, חשוב להאיר את הדברים: אנחנו נוטים לייחס את שני הקצוות הללו לנשים – הן את הקצה שבו נמצאת זו המתקשה להתמודד עם הצורך להתעמת ולסרב, והן את הקצה שבו נמצאת זו שמרגישה צורך משמעותי ש"יילחמו עליה". אלא שעובדתית - בשני הקצוות הללו נמצאים גם גברים וגם נשים. לכן, כל הנאמר כאן בלשון זכר מכוון גם ללשון נקבה, ולהיפך.
ד"ר אורן חסון הוא מטפל זוגי, חוקר פסיכולוגיה אבולוציונית ומרצה לתקשורת בין אישית
אחרי שסיימתי את הזוגיות האחרונה, הייתי מאוד פגועה
צילום: Shutterstock
מומלצים
