שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אני והחבר'ה: כיצד המוח ממפה את המרחב החברתי
    מדעני מכון ויצמן למדע גילו: במוח קיימת מפה קוגניטיבית המייצגת לא רק מיקום עצמי, אלא גם מיקומים חברתיים ואיך הכל קשור לעטלפים

    על מגרש הכדורגל, באירוע הרמת כוסית במשרד או בעת טיול משפחתי בפארק, חשוב לנו לדעת היכן נמצאים האנשים המשמעותיים עבורנו. האם חבר לקבוצה נמצא כעת בעמדת הבקעה נוחה? האם הבוס ניגש ללחוץ יד או הילד מתקרב לכביש? היכולת למקם את הזולת במרחב היא תכונה מהותית לחיות חברתיות אשר מאפשרת בין היתר פעולות כמו חיזור, ציד, לימוד מתוך התבוננות באחר, וניווט קבוצתי.

     

    עוד כתבות במסע הקסם המדעי :

    מפגש גורלי עם ספר

    דומה אבל פשוט יותר

    חידון מסע הקסם המדעי 2017

     

    בעשורים האחרונים גילו חוקרי מוח קבוצות שונות של תאי עצב אשר יוצרות מעין מפה קוגניטיבית של המיקום העצמי שלנו במרחב. עם זאת, האופן שבו אנו ממקמים במרחב את הזולת נותר בגדר תעלומה. במחקר חדש המתפרסם הערב (יום ה') בכתב-העת המדעי Science מציגים לראשונה מדעני מכון ויצמן למדע תת-קבוצה של תאי עצב במוחם של עטלפים אשר מייצגת את המיקום במרחב של עטלפים אחרים. במקביל, מפרסם היום Science מחקר של קבוצה ממכון המחקר היפני RIKEN שמצביע אף הוא על ממצאים דומים בחולדות. מהמחקרים עולה כי תאי עצב אלה עומדים ככל הנראה בבסיס התפיסה המרחבית-חברתית של יונקים ובהם בני אדם.

     

    הדמיה של הניסוי    (צילום: מכון ויצמן למדע)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    עטלפים הם יונקים מעופפים וחברותיים במיוחד אשר חיים במושבות בעלות מבנה חברתי מורכב. "בדומה לבני אדם, היכולת של עטלפים למקם אחרים במרחב מהותית עבורם", אומר פרופ' נחום אולנובסקי שמעבדתו במחלקה לנוירוביולוגיה מתמחה בחקר התפיסה המרחבית של עטלפי פירות מצויים. לאורך השנים התמקדה המעבדה בקשר שבין ניווט וזיכרון מרחבי לבין הפעילות החשמלית באיזור המוח הקרוי היפוקמפוס, וחקרה בין היתר את הפעילות של תאי המיקום (place cells) בהיפוקמפוס אשר מהווים חלק משמעותי מהמנגנון שזכה לכינוי ה"GPS של המוח" וזיכה את מגליו בפרס נובל לרפואה בשנת 2014. ואולם, בשנים האחרונות התרבו עדויות מפתיעות לכך שמלבד תיפקודים מרחביים, ההיפוקמפוס מעורב גם בתיפקודים חברתיים. גילויים אלה התוו לראשונה כיוון חברתי עבור המעבדה של פרופ' אולנובסקי.

     

    כדי לבדוק האם וכיצד מיוצגים "מיקומים חברתיים" בהיפוקמפוס של עטלפים, תיכננו החוקרים בקפידה מטלת למידה מרחבית: העטלפים חולקו לארבעה זוגות של "תלמיד" ו"מורה" והוכנסו לחדר תעופה מבוקר שנבנה עבורם במכון ויצמן למדע. בכל ניסוי, "תלמיד" אחד התבונן תחילה ב"מורה" מתעופף באקראיות לאחת משתי עמדות מזון ובחזרה אל נקודת המוצא. לאחר השתהות של כ-13 שניות בממוצע, ה"תלמיד" התחקה אחר מסלול התעופה של ה"מורה" וזכה בגמול הולם ומתוק על עמידתו במשימה בהצלחה.

     

     (צילום: מסע הקסם המדעי)
    (צילום: מסע הקסם המדעי)

     

    לאורך כל שלבי הניסוי הוקלטה הפעילות המוחית של ה"תלמידים" באמצעות מיכשור אלחוטי הממוזער מסוגו בעולם שפותח במיוחד במעבדה של פרופ' אולנובסקי. האלקטרודות האלחוטיות איפשרו למדוד את הפעילות של 378 תאי עצב בתת-איזור בהיפוקמפוס הקידמי מבלי להפריע לעטלפים לנוע בטבעיות ובחופשיות. אומר פרופ' אולנובסקי: "החלק הכי קשה בניסוי היה למנוע מהעטלפים לעוף ביחד אל האוכל. אחרת לא היינו יכולים להפריד בין הפעילות המוחית אשר מייצגת את המיקום העצמי לבין זו אשר מייצגת את מיקומו של האחר. לשם כך אפשר לומר שנדרשנו לערוך 'אודישנים' לתפקידי ה'מורה' וה'תלמיד'. ה'טריק' שמצאנו בסופו של דבר היה לבחור 'מורים' שהם זכרי אלפא - כשזכר אלפא מתעופף לכיוון האוכל, ה'תלמיד' נותן לו כבוד ולא מתחרה בו". במחקר השתתפו גם ד"ר דוד עומר, ד"ר ליאורה לס ותלמידת המחקר שיר מימון מהקבוצה של פרופ' אולנובסקי.

     

    מיקומים חברתיים

    הממצאים שהתקבלו מאששים את קיומה של מפה קוגניטיבית המייצגת לא רק מיקום עצמי אלא גם מיקומים חברתיים. מטבע הדברים, כאשר העטלפים התלמידים נעו בחלל, תאי המיקום ייצגו את המיקומים שלהם. ואולם החוקרים גילו לראשונה כי כאשר התלמידים נותרו במקומם והתבוננו בתנועה של המורים, נרשמה פעילות של כ-18% מהנוירונים בהיפוקמפוס.

     (צילום: מסע הקסם המדעי)
    (צילום: מסע הקסם המדעי)

     (צילום: מסע הקסם המדעי)
    (צילום: מסע הקסם המדעי)

     

    כדי לוודא שהפעילות החשמלית אכן מייצגת את המיקום האבסולוטי של העטלף האחר - ולא למשל את תנועות הראש של העטלף המתבונן - החוקרים נעזרו בחישן תנועה שעזר לוודא כי הראש לא זז או כמעט שלא זז. המדענים גילו עוד כי כ-50% מתאי עצב אלה היו בעלי סלקטיביות מעורבת - כלומר פעלו לסירוגין בתור תאי מיקום ותאי מיקום חברתי, בעוד האחרים היו סלקטיביים למיקום חברתי בלבד.

     

    ואולי כל עצם היה מפעיל את תאי העצב באותו האופן? מדוע מתעקשים המדענים על תפקיד חברתי לתאים אלה? מסביר פרופ' אולנובסקי: "בשני ניסויי המשך הקלטנו את הפעילות המוחית בתגובה לעצמים דמויי פוטבול וקובייה שנעו בחלל בדומה ל'מורים'. בניסוי הראשון, ה'תלמידים' התבקשו להתחקות אחר התנועה של הפוטבול, בעוד בניסוי השני העטלפים לא זכו לתגמול, ולכן לא התחקו אחר תנועת הקובייה. בניסויים גילינו כי העצמים זכו אף הם לייצוג בהיפוקמפוס. עם זאת, בעוד הייצוג של שני העצמים היה דומה, הייצוג של העטלף החי נבדל משניהם. בנוסף, בחנו את האנטומיה הפונקציונלית בתוך ההיפוקמפוס, וגילינו כי הצורה שבה מתפלגות התגובות לעטלף ולאובייקטים היא שונה".

     

    ממצאים אלה פותחים את הדלת בפני שאלות המשך רבות - כיצד יגיבו תאי המיקום החברתי בסיטואציות מרובות משתתפים? כיצד תשתנה התגובה במוח של העטלפים בהתאם למין ולמידת ההיכרות עם החיה האחרת? יותר מכך, ממצאים אלה מסמנים כיוונים חדשים לחקר ההיפוקמפוס. אומר פרופ' אולנובסקי: "רק בשנים האחרונות מתחילים לתת את הדעת לכך שההיפוקמפוס מעורב ככל הנראה לא רק בניווט פיסי אלא גם בפונקציות קוגניטיביות מסובכות יותר - כמו היכולת לנווט בתוך מרחב חברתי או להתקדם לעבר יעדים חברתיים מופשטים".

     

    הכתבה פורסמה באתר מסע הקסם המדעי של מכון ויצמן למדע

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אני והחבר'ה: כיצד המוח ממפה את המרחב החברתי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מסע הקסם המדעי
    החוקרים בדקו את התנהגות העטלפים
    צילום: מסע הקסם המדעי
    מומלצים