ברוכים השבים / "נקודות משחק"
מג'וקוביץ' ועד ראוניץ', מנדאל ועד ואוורינקה: כמעט כל כוכבי הטניס הפצועים יחזרו למגרשים באליפות אוסטרליה שתחל הלילה (בין ראשון לשני), ותעמוד בסימן קאמבקים. "נקודות משחק" מגיש את המדריך השלם לקראת הגראנד סלאם הראשון של העונה
בהיעדר אירועי הספורט הגדולים שיעצרו את העולם מלכת, ואם להוציא מהמשוואה את הזכייה המפתיעה של סלובניה ביורובאסקט, ל-2017 לא היה סיכוי אמיתי לעמוד ברף הריגוש הספורטיבי ש-2016 הציבה.
האמת היא שלא היו לה את הכלים לכך. קווין דוראנט ענד על עצמו טבעת אליפות צפויה למדי בקבוצה חד-פעמית, כריסטיאנו רונאלדו ניצח את לאו מסי בדו-קרב הקבוע ביניהם, טדי רינר זכה בעוד אליפות עולם בג'ודו, וזה לא שאצל הנשים קרו דברים מרתקים הרבה יותר. במובן מסוים אפשר לומר שהיא הגיעה לנקודת השיא שלה כבר בהתחלה, עם הגמר הבלתי נשכח בין רפאל נדאל לרוג'ר פדרר באליפות אוסטרליה.
ללא נובאק ג'וקוביץ', אנדי מארי, סטן ואוורינקה וקיי נישיקורי, לעונה הזאת היה קשה להתרומם בלי ארבעת תארי הגראנד סלאם המשותפים של פדרר ונדאל. הם היו שם כדי להיכנס לחלל הפתאומי שנוצר בצורה מושלמת ולפזר על כל מגרש שבו שיחקו אבק נוסטלגי ומשכך דיכאון.
צוחק בדרך למגרשים
וזאת בדיוק הסיבה שאליפות אוסטרליה 2018 מסקרנת ומשמעותית כל כך. יש לה סיכוי להסיר את העננה שריחפה מעל הטניס העולמי בחודשים האחרונים, כשמסדר החולים הלך והתארך והעלה שאלות כבדות משקל לגבי העתיד. לא כולם הספיקו להתאושש (מארי הפצוע ייעדר לתקופה ארוכה, נישיקורי אמור לחזור בסוף החודש), אבל גם בלעדיהם יש מספיק ניסיונות קאמבק בסביבה להישאב אליהם, וכל אחד מהם חשוב מאוד כדי להבין לאן ענף הטניס הולך מכאן.
הפציעה של ג'וקוביץ' במרפק לא דורשת ניתוח, אבל הוא עצמו עדיין לא "מאה אחוז", כהגדרתו, ואחרי חצי שנה בלי אף משחק רשמי, הגעה שלו לשלבים המאוחרים תיתן זריקת עניין אדירה לאליפות בפרט ולענף בכלל. הוא שיחק עם שרוול מיוחד על הזרוע בשבוע שעבר בניצחון על דומיניק תים בטורניר במלבורן במה שהוא הגדיר כמבחן עבורו בתהליך הקאמבק, והיה מעודד למדי לשמוע אותו מרוצה בסיום המבחן הזה. לפי הדיווחים הפציעה שגמרה לו את 2017 בשלב מוקדם לא הורגשה עליו. ומבחינתו, עצם העובדה שהיה יכול לקחת שתי מערכות משחקן בקנה המידה של תים, גם אם הוא נמצא בירידה, נותנת חותמת על היכולת שלו לשחק באוסטרליה.
אגאסי, שכשחקן נאלץ לשנות את החבטה הזאת בגלל פציעה, שימוש עבור ג'וקוביץ' מקור מוסמך בעניין הזה. "הם בילו שעות רבות בניתוח ההגשה שלי", גילה ג'וקוביץ'. "וגם אני". הקאמבק המושלם של פדרר בעונה שעברה נתן לו השראה, ומחוץ למגרש ג'וקוביץ' אמר שהוא נהנה יותר מהקרבה למשפחה. בספטבר אשתו ילנה ילדה את ביתם השנייה, טרה. ובסופו של דבר, נראה שלגעגוע לשגרת הטניס ולהישגים היה משקל מכריע בהחלטה שלו להסתער כבר על הטורניר הזה. פייר? גם אנחנו התגעגענו, אפילו מאוד.
אם ג'וקוביץ' יעבור את דונלד יאנג במשחק הפתיחה הוא יפגוש כנראה בסיבוב השני שחקן שמתקשה להסתדר מולו באופן מסורתי, גאל מונפיס (המאזן ביניהם: 0:14). הבעיה היא שמונפיס נמצא בכושר הרבה יותר טוב, זכה לאחרונה בטורניר דוחא ובמצבו הנוכחי של ג'וקוביץ', רב הנסתר על הגלוי במשחק ביניהם. רב הנסתר על הגלוי בכל מה שקשור לעונה החדשה של ג'וקוביץ', אבל עצם העובדה שהוא פותח אותה בזמן היא משמעותית.
העיקר שהם כאן
הברך של ואוורינקה היא עדיין סוגיה רגישה. הוא אמר שמצבו השתפר, אבל גם שהכאבים ממשיכים ללוות אותו. במשך שמונה שבועות האלוף מ-2014 היה על קביים אחרי הניתוח המורכב שעבר, ומבחינתו, הניצחון הוא בעצם ההשתתפות. קשה לצפות ממנו להרבה במצב כזה. "הייתי הרבה בקשר עם הרופא שלי מאז הניתוח", אמר ואוורינקה, שהשיג את הניצחון האחרון שלו אי שם בחצי הגמר של רולאן גארוס, נגד מארי. "הוא תמיד אמר לי שזה ניתוח גדול, שזה מסובך, וחשוב לקחת את הזמן, לא למהר ... הוא יודע בדיוק את הכאב שאני מרגיש ואת הכאב שאני לא מרגיש. אנחנו מדברים לפחות פעם בשבוע".
העונה שעברה הייתה מטלטלת עבורו מעוד בחינה. הוא נפרד מהמאמן השוודי שלו מגנוס נורמן, שאחרי ארבע שנים בצמידות אליו החליט לעזוב אותו. ואוורינקה אמר בעניין שהוא "יותר עצוב מכועס" על נורמן, וכעת עובד עם מי שעזר לו בעבר, יאניק פאטברט. "הלוואי שסטן ואנדי יחלימו כמו שצריך", אמר רפאל נדאל, "יש יותר מדי פציעות בסבב. אני לא האיש להגיד את זה, אבל מישהו צריך להסתכל על מה שקורה".
מילוש ראוניץ' שיחק רק בשלושה טורנירים מאז שהגיע לרבע הגמר בווימבלדון ביולי, החמיץ שבעה שבועות בגלל ניתוח בכף היד, ירד עד למקום ה-23 ופתח את 2018 בצליעה, עם הפסד לאלכס דה מינור האוסטרלי בסיבוב השני בבריסביין. הוא עוד צריך להיכנס לקצב, וינסה לחזור לטופ 10 בהקדם. חואן מרטין דל פוטרו, שפספס את הכרטיס ללונדון בפוטו פיניש בפריז, העפיל לגמר באוקלנד וישוב לעשירייה הפותחת לראשונה אחרי ארבע שנים.
עצם העובדה שכל השחקנים האלה נמצאים כאן היא סוג של תיקון מתבקש לסיטואציה המצערת שנוצרה בלונדון. עבור כל מי שהתקשה להסתפק בגמר האיכותי בין גופן לדימיטרוב והתגעגע לאבק הכוכבים, היא משהו להתעודד ממנו. אבל ההתייצבות שלהם במלבורן לצד פדרר, שיגיע לאליפות נוספת כפייבוריט מובהק למדי, עדיין לא נותנת סיבה למסיבה. אחריה נתחיל להבין אם המצב מתחיל לחזור לקדמותו אחרי הצטברות סימני השאלה המדאיגים, או שמאחורי הקאמבקים הללו אין בשורה אמיתית כרגע. ככה או ככה יהיה מעניין, וכמו אצל הנשים (וולקאם בק, מריה שראפובה), גם אצל הגברים אפשר בהחלט לצפות לתחרות צמודה. חג אוסטרליה שמח.
לפנייה לכתב/ת 
