שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ביטוח לאומי ננזף: לא גבה חוב מזונות של אב

    גבר שלא שילם לאשתו ב-1991 צבר חוב של כ-200 אלף שקל ונכנס לפשיטת רגל. בית המשפט נזף בביטוח הלאומי, שלא פעל מספיק לגביית החוב

    בית המשפט המחוזי בתל אביב העניק לאחרונה לפושט רגל פטור מחוב מזונות ישן של כ-200 אלף שקל לביטוח לאומי, בתנאי שיפקיד 30 אלף שקל לקופת התיק. השופט עודד מאור השתכנע שנסיבות חייו הקשות של החייב מצדיקות מתן הפטר, ובתוך כך הוא ניצל את ההזדמנות כדי לבחון את התנהלותו של הביטוח הלאומי.

     

    צו הכינוס בפשיטת הרגל של החייב (בן 67) ניתן באוגוסט 2016. ההליכים החלו בעקבות חוב מזונות לביטוח לאומי מ-1991 שתפח ל-197,871 שקל (במקרים מסוימים שבהם אבות לא משלמים מזונות, הביטוח הלאומי עושה זאת). לדברי החייב, ב-1995 הוא ויתר על חלקו בדירה שהייתה שייכת לו ולגרושתו לטובת מזונות הילדים.

     

    מאחר שביטוח לאומי לא הגיש את תביעת החוב במסגרת צו הכינוס, האב ביקש מבית המשפט לשקול לפטור אותו בתמורה לכך שישלם 30 אלף שקל לקופת הכינוס. לטענתו, הוא זכאי לפטור לנוכח מצבו הבריאותי הקשה והעובדה שילדיו כבר גדולים (נמצאים בעשור הרביעי לחייהם). הוא ציין שהוא מתגורר עם בתו ומתפרנס בקושי מקצבת זקנה בסך 2,000 שקל בחודש.

     

    כונס הנכסים הרשמי צידד בבקשה אך ביטוח לאומי התנגד בתוקף, בטענה שמצבו של החייב לא מצדיק שיינתן לו פטור. לדבריו, פטור מחוב מזונות עלול לעודד חייבים שלא לשאת בהם בעתיד, וישנה סכנה שהמוסד עצמו יהפוך למעין "מממן קבוע" שנושא במזונות ילדי החייבים. עם זאת, הוא הסכים לקזז 10% מקצבת הזקנה החודשית של החייב לטובת כיסוי החוב.

     

    השופט עודד מאור הסביר תחילה שהאפשרות להיפטר מחוב מזונות מתבססת בעיקרה על פסיקת בית המשפט העליון, שלאורך השנים קבע כמה פרמטרים לבחינת כל מקרה ומקרה. בחינת נסיבות חייו של החייב במקרה הנוכחי הובילה אותו למסקנה כי אכן מוצדק לתת לו פטור.

     

    אף שמסקנה זו מספיקה כדי לקבל את הבקשה, השופט ניצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכו והחליט לבחון מהי מידת האשמה של הביטוח הלאומי בכך שהחוב לא ייגבה במלואו, ובמילים אחרות – האם המוסד פעל כראוי כדי לממש את זכותו לגבות אותו.

     

    "על חובתו של נושה לפעול באופן סביר לקבל את סעד המימוש ולא לישון על זכותו זו כבר דובר", כתב והוסיף שתיק ההוצאה לפועל "לא יכול לשמש 'תוכנית חסכון' לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית". בהקשר זה, צוין כי המוסד לא פעל לגביית החוב מ-1991, ומשכך "ישן על זכויותיו".

     

    השופט מאור מתח ביקורת נוקבת על התנהלות המוסד, שלטעמו "נקט גישה אדישה ביחס לגביית חוב המזונות, מה שמכונה גבייה פסיבית, תוך המתנה שביום מן הימים החייב יהיה זכאי לתגמול, שאזי יוכל הוא לדרוש ממנו לשלם את החוב".

     

    אילו היו נפתחים הליכי גבייה בשלב מוקדם יותר, צוין בפסק הדין, ניתן היה לברר את טענת החייב ביחס לפירעון החוב באמצעות חלקו בדירה, אך כעת מאוחר מדי. הצעת המוסד לקזז 10% מקצבת הזקנה נדחתה, בין היתר משום שמדובר בהכנסה היחידה שלו. בסיכומו של דבר נקבע כי החייב פטור מחוב המזונות, בכפוף להפקדת 30 אלף שקל לקופת הכינוס.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים