השופט וינוגרד הובא למנוחות: "מוקירים כל רגע במחיצתך"

"אני מקווה שכשאגדל - אגיע לרבע מההישגים שאתה הגעת אליהם. אני שמח שלפחות זכית לראות אותי במדים – כי רבים לא זוכים. יהיה מוזר לא לראות אותך יותר". כך, בעיניים דומעות, ספד אחר הצהריים (א') זיו בארי, נינו של השופט (בדימוס) ד"ר אליהו וינוגרד, לסבא-רבא האהוב שהלך אתמול לעולמו והוא בן 91. בבית העלמין ברמת השרון ליוו אחר הצהריים מאות בני אדם למנוחות את וינוגרד. בין המלווים היו בני משפחה, שופטים, עורכי דין וחברים.

בתו של השופט המנוח, ישראלה, ספדה לאביה בקול חנוק מדמעות: "אבא יקר שלי. היית בן 91 וצלול. במשך כל האשפוז שמרת על אופיטמיות. הענקת תמיכה ואהבה אין סופית לכל המשפחה".

"היית אבא, סבא ואח תומך להרבה משפחות", סיפרה הבת בקול חנוק לקהל הגדול שהתגודד בבית העלמין. היא תיארה את אישיותו ואופיו הדקדקן של אביה: "היית האדם הכי מאורגן שיש. אני זוכרת שכשחזרת באחת הפעמים מפגישה עם ראש הממשלה לשעבר אולמרט, לאחר שמינה אותך לעמוד בראש הוועדה. הגעת הביתה עם קלסר גדול. שאלתי מתי הצלחת לארגן אותו - וענית: 'במונית'. כשהיינו הולכים יחד - לא הייתי מספיקה להדביק את הקצב שלך. היית הרפתקן, טיילת ברומא על סגוואי. בבית החולים חיברת מילים לצלילי המוניטור".

מבכים את מותו של השופט אליהו וינוגרד ז"ל(צילום: מוטי קמחי)

שופט העליון (בדימוס) מאיר שמגר בהלוויה(צילום: מוטי קמחי)

השופט (בדימוס) ד"ר אליהו וינוגרד ז"ל(צילום: אלכס קולומויסקי)

(צילום: מוטי קמחי)

נכדתו של וינוגרד, שירי בארי, ספדה לסבה המנוח וסיפרה על דמותו של איש המשפחה שהיה. "סבא שלי, אני לא מאמינה שאני נאלצת להיפרד ממך", אמרה. "כולם מדברים על התרומה שלך למדינה, אבל אני רוצה לספר על סבא אליהו: הרבה משפחות מייחלות לסבך כמוך. אני מוקירה כל רגע ששהיתי במחיצתך. הייתי האחרונה שהייתה איתך בחדר; החזקתי לך את היד ודיברתי איתך. אני בטוחה ששמעת כל מה שאמרתי עד הרגע האחרון. תודה לך. אני מבטיחה להמשיך ולשמור על המורשת שלך וללמד את ניניך את דרשות בר המצווה".

קרובת משפחה נוספת סיפרה גם היא על דמותו של וינוגרד - ואמרה כי "גם בגיל 90 סבא טייל בקוסטה ריקה. חמש שנים קודם לכן, כשהיה בן 85, הוא רכב על פילים וסוסים - ועשה זאת מהר יותר מאיתנו. המשפחה הייתה הדבר הכי חשוב עבורו".

אליהו וינוגרד נולד בתל אביב בדצמבר 1926. את השכלתו התיכונית רכש בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. בשנת 1946 למד בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב. בשנים 1950-1948 שירת בצה"ל, וסיים את שירותו כראש המחלקה המשפטית במטכ"ל, בדרגת סגן.

ביולי 1952 הוסמך כעורך דין, ועד שנת 1960 עסק במקצוע זה במשרד יזהר הררי ושות'. בשנים 1963-1960 היה עוזר ראשי לפרקליט מחוז תל אביב-יפו. מאפריל 1963 עד 1972 היה בעל משרד עורכי דין.

בדצמבר 1972 מונה וינוגרד לשופט בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, ובמאי 1977 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בעיר. בשנת 1983 קיבל תואר דוקטור למשפטים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

בכל שנת 1987 כיהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון. מינואר 1989 ועד ראשית 1996 כיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בראשית 1996 פרש לגמלאות

לאחר פרישתו שימש כבורר וכיהן בתפקידים ציבוריים רבים. בספטמבר 2006 מונה לעמוד בראש ועדת וינוגרד לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה. הוועדה מצאה כשלים וליקויים רבים בהתנהלות הדרג המדיני והדרג הצבאי, אך נמנעה מלהטיל אחריות אישית על אדם מסוים. 

עוד כיהן לאחר פרישתו כחבר בוועדה לבחינת תרומות הדם של בני העדה האתיופית, יושב ראש ועדת החקירה של תאונת הכבל בחיל האוויר, יו"ר ועדת הבדיקה בעניין החלפת חלקי גופות של חיילי השייטת שנהרגו בלבנון, יו"ר הוועדה הציבורית לבחינת שכר הלימוד של סטודנטים באוניברסיטות, יו"ר הוועדה הציבורית לעניין הסדר קרנות הפנסיה.

כמו כן, כיהן כיו"ר הוועדה הציבורית שבדקה את השתלשלות האירועים בעניין הנווט השבוי רון ארד ואת המידע הקיים אודותיו, יו"ר הוועדה הציבורית שדנה בעניין דרגותיו של האלוף (במילואים) יצחק מרדכי, יו"ר ועדה לענייני הצנזורה הצבאית.

התנועה לאיכות השלטון העניקה לו תואר "אביר איכות השלטון". בנוסף כתב וינוגרד כמה ספרים בעניינים משפטיים. בשנותיו האחרונות שימש וינוגרד כשותף וכיועץ במשרד עורכי הדין גדעון פישר ושות'.

.