שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הגיע הזמן להקיף את עצמכם רק במי שאוהב אתכם
    אנחנו זקוקים לאנשים שיקיפו אותנו. לדבר איתם. לצחוק איתם. לבלות איתם. לחלוק איתם. עכשיו זה הזמן להקיף את עצמנו באנשים שגורמים לנו אושר. שטוב לנו בחברתם. שתומכים בנו. שאכפת להם מאיתנו. שיודעים להעניק לנו מעצמם. כי הזמן שלנו מוגבל, וקצר, ואין כל סיבה לבזבז אותו על מה שמיותר ועל מי שמיותר

    אתה מסתובב עם המועקה הזאת כבר הרבה זמן. ולא מבין למה אתה מדוכא ועצוב. עד שערב אחד, כשאתה לבד עם עצמך, יורד לך האסימון: אין לך עם מי לדבר. הוא לא מפרגן. היא רק מבקרת. הוא מזלזל. היא שופטת. הוא מתחמק. היא נעלמת. הוא לא עונה להודעות. היא מסננת לך שיחות. לא נעים לך בחברתו. לא טוב לך איתם. הם כאילו קרובים, אבל בעצם רחוקים ממך.

     

    אז מה אתה צריך אותם בחיים שלך? חרדת נטישה? הפחד הנורא להיות לבד? אבל איתו, או איתה, או איתם, אתה בכל מקרה מרגיש לבד. אז למה אתה ממשיך לאחוז בהם? למה אתה לא משחרר אותם לנפשם? שיילכו. שיעזבו. שימצאו חברים אחרים. כי אתה איתם גמרת. מיציתי. נמאס לך. סופית.

     

    גם אם היו חבריך הטובים ביותר. כמו אחים. כבר מהגן. או מהתיכון. אכלתם מאותו מסטינג. ישנתם באותו שק שינה. אתם מכירים 10, 20, 30 שנה. אז מה? סו וואט? מה זה נותן לך עכשיו? רק צער. תסכול. אכזבה. מפח נפש. דיכאון. וייאוש. זה מה שאתה מקבל מהם.

     

     

    תחליטו מי נשאר איתכם ומי לא (צילום: shutterstock)
    תחליטו מי נשאר איתכם ומי לא(צילום: shutterstock)

     

     

    והאמת שכבר אין לך כוח אליהם. אין לך טיפת סבלנות. אתה כועס. אתה מתפוצץ מבפנים. זה עושה לך רע רק לחשוב עליהם. אז אתה אומר להם שלום. היום. עכשיו. ברגע זה. גם אם הם בני משפחה. אפילו אם קוראים להם אבא ואמא. כן, גם הם. וכל מי שעושה לך רע. וכל מי שלא אכפת לו ממך. וכל מי שלא יודע לכבד אותך. הגעת לגיל שבו אתה יכול לבחור עם מי תהיה בקשר ועם מי לא. הגעת לגיל שבו אתה יוצא לחופשי. כי מגיע לך טוב. רק טוב.

     

    לעוד טורים של אבישי מתיה

      

    אנחנו יצורים חברתיים. אנחנו לא יכולים לחיות לבד לאורך זמן. אנחנו זקוקים לאנשים שיקיפו אותנו. לדבר איתם. לצחוק איתם. לבלות איתם. לחלוק איתם. לספר להם. להתוודות בפניהם. לקבל חיבוק. עצה טובה. תמיכה. עידוד. אנחנו כל כך רוצים לחוש את התחושה הזאת שאנחנו לא לבד בעולם ויש מי שמבין אותנו.

     

    ואם הם לא כאלה? ואם הם שליליים, ביקורתיים, מתנשאים, מתחכמים, עוקצניים, ארסיים, מרירים, דיכאוניים, תוקפניים, מנדנדים, או סתם מעצבנים, נותנים לכם תמיד את התחושה שאתם לא בסדר, גורמים לכם להרגיש קטנים או לבטל את עצמכם? מה אז? למה הם חייבים להיות חלק מחייכם?

     

    אם רע לכם בחברתם, אם אתם חשים לא בנוח כשהם מדברים איתכם, אולי הגיע הזמן לעשות חשבון נפש עם עצמכם ולנקות את חייכם ממה שכבר לא עובד מזמן - מערכות יחסים מציקות, מטרידות ומתישות. עם אנשים שמרוכזים בעצמם. שלא רואים אתכם. שספק אם באמת אכפת להם מכם. אולי הייתם נואשים לקשר. אולי הם נדבקו אליכם. אולי נולדתם והם פשוט היו שם. אז מה? נו, אז מה?

     

    זה הזמן, באמת כבר הגיע הזמן, לבחור עם מי לחיות ועם מי לא. עם מי לדבר ועם מי לא. זה הזמן להקיף את עצמנו באנשים שגורמים לנו אושר. שטוב לנו בחברתם. שתומכים בנו. שאכפת להם מאיתנו. שיודעים להעניק לנו מעצמם. אנשים נדיבים, אכפתיים, טובי לב, אופטימיים, חיוביים, נעימים, שכיף לבלות איתם זמן ביחד. כי הזמן שלנו מוגבל, וקצר, ואין כל סיבה לבזבז אותו על מה שמיותר ועל מי שמיותר.

     

    סביבה חיובית, אופטימית ומלאת תקווה מחזקת אותנו רגשית ועוזרת לנו להצליח בכל מה שנבחר לעשות. בעבודה. בזוגיות. ביצירה. בהורות. טוב מביא טוב. שמחה גורמת לשמחה. השראה תומכת בהשראה. זה כמו מגנט. כשאתם תבחרו בטוב, יהיה לכם טוב. זה עד כדי כך מדויק ופשוט.

     

    הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הגיע הזמן להקיף את עצמכם רק במי שאוהב אתכם"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים