תבוסה מחפירה לאוחנה / פלג
אף גורם, חוץ מחסרת התרבות והספורט מירי רגב, אינו יכול להתנער ממפגן הגזענות החשוך אמש בטדי. בטח לא נציג הבעלים שהבטיח למגר אותה, אבל איבד שליטה בכל מה שקורה - במגרש וביציעים
כולם ידברו היום, בצדק רב, על השכונה בבית"ר ירושלים. על הברדק השבועי שהצטרף להשפלה הפומבית שעוברים מדי שבוע בני בן-זקן ויוסי בניון, בהסכמה כמובן. ידברו על הקרקס ההזוי בכיכובו של איתי שכטר, שרץ לספסל בדקה ה-32 ונתן לבניון הוראה להתחמם. בן-זקן עמד שם, אבל שכטר לא רואה אותו ממטר.
כולם ידברו על הפתיחה המהממת של טל בנין, על הכנסת האורחים של בוריס קליימן, על המהפך המדהים עם הגולים הנפלאים של אופיר קריאף, חן עזרא ובעיקר מרסל הייסטר, ועל משחק עם המון התלהבות והגנות שערורייתיות "כמו שהקהל אוהב". במיוחד כשזה קהל של צד אחד בלבד.
הקהל הבית"רי. ממשיך בשלו(צילום: אוהד צויגנברג)
אבל לפני הכל צריך לדבר על האווירה המגעילה בטדי, שהגיעה לשיא הכיעור כשבית"ר הייתה בפיגור. בניגוד לשחקנים, שעדיין האמינו בעצמם, מנהיגי הזרוע הפונדמנטליסטית ביציעים עברו לאמונות מסוג אחר, וסחפו אחריהם את הטריבונה לשירת "הר הבית בידינו". מה הקשר לכדורגל? שום כלום כמובן, אבל ממלחמת הדת המטופשת הזאת אפשר להתעלם. בסדר, הבנו, הר הבית בידי קלאודימיר פריירה וז'אורז'יניו, ושטל בנין וישראל זגורי יתפללו באל אקצה.
ואחרי חורבן הבית במחצית הראשונה, וביאת המשיח בשנייה, יש משהו שלא יכול לעבור בשתיקה - הקריאות הגזעניות והפרימיטיביות במהלך המשחק, כולל כמובן הפזמון: "אני שונא אותך סלים טועמה, אני שונא את כל הערבים". איך לעזאזל הורים לוקחים את הילדים שלהם לאירועים חשוכים כאלה?
על זה אסור לעבור לסדר היום. לא לראשי ההתאחדות וליועציה המשפטיים, לא לבעלי הקבוצות שיושבים במינהלת הליגה, ולא לראש עיריית ירושלים שישב מדושן עונג בתא הכיבודים וגילגל עיניים לשמיים. ממירי רגב, שמיהרה אמש לטדי כדי לקזז את ההפסד לגילה גמליאל בליכודיאדה, באמת כבר אין מה לצפות. בלילה, כמו ילדה מגודלת, היא העלתה בפייסבוק סרטון מהיציע כשמאחוריה זמר ליווי ששר: "שיישרף לכם הכפר". חסרת התרבות והספורט ולהקתה בהופעה חיה.
ותגידו, מישהו שמע משהו מנציג הבעלים? מה עמדתו לנוכח האירועים, במגרש וביציעים? אלי אוחנה, להלן העציץ, שומר על זכות השתיקה. כן, לכולם נוח לרדת על בן-זקן שמתעקש לתפקד כסחבה, אבל שוכחים את הפה הגדול, הדעתן המהולל, שהחליט להפוך את עצמו לצמח.
אחרי המהפך אמש סיפקה המצלמה קלוז-אפ על העציץ, והשדרן הדביק עמיחי שפיגלר אמר: "כבר הרבה זמן לא ראיתי את אוחנה כל-כך מרוצה - ויש לו על מה". ממש לא. הרי רק בקיץ הוא עוד שיחק אותה ביג בוס, והכריז בשחצנות אופיינית: "כל הסמכויות עוברות אליי, אהיה מעורב בכל מה שקשור בבית"ר". באותה הזדמנות הוא גם הבטיח: "נשנה את התדמית השלילית של בית"ר ירושלים, אלימות וגזענות מחוץ לבית"ר ירושלים!" אז אמר. אתמול הוא לא מצא לנכון להתנצל בפני הקבוצה האורחת ולהוקיע, בדמותו ובקולו, את גועל הנפש.
במהלך הלילה אמנם פורסמה הודעה שלפיה "המועדון מסיר את הכפפות בכל הנוגע למאבק הגלוי באלימות ועוד יותר בגזענות", ועל כן "הוחלט לסגור את היציע המזרחי עד להודעה חדשה, כבר ממשחק הגביע מול הפועל מרמורק ביום חמישי". וואו, מועדון קשוח לאללה! במשחק מושך הקהל מול מרמורק יוכלו הגזענים לשבת ביציעים אחרים והעציץ יחזור לקשט את תא הכבוד.
טביב ואוחנה. על מי הם עובדים?(צילום: ראובן שוורץ)
בקשר להישג המקצועי אמש, כדאי להירגע. זו הייתה בסך הכל בני סכנין עם הניהול המצחיק שלה, ובהרכב חסר מאוד. בצד של בית"ר כל אחד עושה מה שבא לו. במגרש - הקפטן לא סופר בכלל את המאמן, וביציעים - קובעי המדיניות האמיתיים לא שמים על נציג הבעלים ועל הצהרותיו. בלהיות מנהיג, שלא לדבר על להיות בן-אדם, אוחנה נחל אמש תבוסה מחפירה.
לפנייה לכתב/ת 
אלי אוחנה
צילום: אוהד צויגנברג
מומלצים
