פרשת קדושים / פלג בחמישי

האדמו"רים

בעוד מדינות הכדורגל המפותחות מתמרקות לקראת השלבים המכריעים בגביעי אירופה השונים וכמובן המונדיאל, בארץ הקודש נמשכות מלחמות הדת, והשמיים הם הגבול. מספר ימים אחרי הכרזת מירי רגב כי שמירת השבת תהיה בין אמות המידה לחלוקת כספי הטוטו, טענה חסרת התרבות והספורט כי תפילה של שחקן מוסלמי בטדי פירושה "הקנטה". הרבנית קוקו.

התפילה השערורייתית לאללה לא צוינה בדו"ח השופט, ולכן נצטרך להמתין ולראות אם אותו סורר, פיראס מוגרבי, יועמד לדין בהתאחדות על פי צילומי הטלוויזיה. בסכנין הזכירו בתגובה את חבישת הכיפה של שכטר לאחר שכבש במפגש בין הקבוצות בדיוק לפני שנה, שלוותה בתפילת "שמע ישראל". כן, גם לשופט מלמעלה הוא יודע לעשות הצגות. ואם כבר תקיעת אצבעות בעיניים, שווה בהחלט להתמקד בעוד הקנטה בוטה שהייתה במחזור האחרון. הכוונה כמובן לאלירן עטר, שהכניע בפנדל את השוער הערל דלה איינוגבה, וחגג אף הוא ב"תפילת שמע" כהלכתה. בשמאלו הוא משך את החולצה למצב של כיסוי ראש, מה שחשף זרוע עמוסת כתובות קעקע.

(איור: אופיר בגון)

בעודנו אובדים בין קודש לגול, הגיעה העת להתייחס גם לעניין הקעקועים. מה עוד שאחד מגדולי הדור של הרבנים הבועטים, ערן זהבי נ"י, מקפיד על תפילות כאלו במגרש, כשעל זרועו כתובת דיו. מכיוון שמלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים, הבה נבדוק מה אומרת על כך תורת ישראל. ובכן, ספר ויקרא, פרשת קדושים, פרק י"ט פסוק כ"ח, מספק מענה חד־משמעי: "ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תתנו בכם".

למרות שהדברים אינם זקוקים לפירוש רש"י, לא מעט רבנים התפלפלו בסוגיה ובחומרת המעשה. למשל הרב יהודה רובן, שפסק כי המטביע כתובת קעקע בגופו כופר כביכול בעצם בריאתו כ"צלם אלוקים". הרב יצחק חי זאגא הדגיש כי מדובר ב"טומאה נוראה", ואף התריע כי "מי שעושה כתובת קעקע בעצם אומר: אני עבד לעבודה זרה". והוא לא התכוון לגוואנגז'ו R&F. מהחטאים החמורים הללו כדורגלנינו יראי השמיים שוכחים משום מה, כולל הגאון החסיד ערן לוי, שחתם על עצומה נגד משחקים בשבת. ביד חזקה ובזרוע מקועקעת.

זהבי והקעקועים(צילום: עוז מועלם)

האליטה

מוחמד אלאך אינו מרבה לדבר עם התקשורת. המנג'ר שנחת כאן ב־5 בנובמבר קיים מסיבת עיתונאים ראשונה ב־13 בדצמבר, ומאז – למרות שמכבי חיפה הלכה והידרדרה, ועל אף שנותרה בלי מאמן – לא חש צורך לעדכן את רבבות האוהדים המתוסכלים. אבל בתחילת השבוע אלאך ענה לשאלותיהם של חברי מועדון "גרין פלוס" בבר "סליק" שבמרכז הכרמל. חוצפה!

מועדון חברים שמחלק הטבות תמורת תשלום נוסף הוא דבר מקובל בכל התחומים. זה בסדר גמור שהם יוזמנו לערבי גאלה במחיצת נשיא המועדון והשחקנים, יקבלו הנחות בחנות המזכרות ועוד שלל צ'ופרים ופינוקים. אבל מפגש שאלות ותשובות עם ראש הצוות המקצועי פירושו זלזול ברבבות האוהדים שגם להם מגיעות תשובות, בטח כשהקבוצה נמצאת בשיא השפל. לא כל אוהד שמגיע לכל משחק מעוניין לפרגן לעצמו גם חברות במועדון האקסקלוסיבי, אחרי ששילם על כרטיסים, נסיעות ואוכל. שלא לדבר על לאכול את הלב.

אלאך. לא מספק הסברים לכולם(צילום: אביהו שפירא)

ומה אמר אלאך לבכירי האוהדים? למרבה המזל דלפו לתקשורת מספר ציטוטים נבחרים. לדוגמה: "אני מתחייב שלא נרד ליגה". פששש, כמה אומץ יש לבנאדם. מי זוכר שבמסיבת העיתונאים ההיא בדצמבר הוא היה הרבה יותר זהיר ואמר: "מצבנו כרגע בטבלה לא מאפשר לנו לדבר על אליפות". באירוע על הבר נדרש המנהל המקצועי גם לאי־שיתופם של גילי ורמוט ועומר דמארי, והשיב: "אלו החלטות של המאמן, אני לא מתערב בהן", למרות שלקבוצה לא היה מאמן. חוץ מזה, לפי הפרסום, היו לו עוד כמה הצהרות נחרצות כמו: "יש לנו בחירה ואנחנו בוחרים להילחם", וגם: "צריך להסתכל על המציאות ולהתמודד איתה".

אולי גם בהולנדית קוראים לזה חרטוט, אבל דבר אחד בטוח: כשאלאך הגיע, מכבי חיפה הייתה במקום השישי, תשע נקודות פחות מהמובילה. היום היא בעשירי, עם 21 מינוס. אפילו לחברי גרין פלוס.

קלאוס ממכבי חיפה. המינוס בליגה גדל(צילום: עוז מועלם)

החנפן

"יש לי תחושה שאנחנו מפקירים קצת את שום ולא צוללים לליבו ולנפשו של בעלים של קבוצה... אני ציפיתי ממסאי דגו שיישר מבט ולא בכל רגע, כל שבוע וכל שבועיים, יפנה עורף בצורה מאוד בוטה... הניחוח שעולה בי, התנהגות לא הכי הגונה של מסאי כלפי שום". את האמירות המביכות הללו השמיע אתמול האמודאי אייל לחמן, אחרי שצלל לליבו ולנפשו של בעלי הפועל כפר־סבא. עכשיו אפשר גם להבין מדוע הקריירה שלו צללה.

לפני שנתיים בערך פוטר לחמן בעצמו ממ.ס אשדוד, אחרי ששלח מדי פעם לספסל את טום בן־זקן, בנו של הבעלים. כשנשאל אם זו הייתה הסיבה לפיטוריו, הוא השיב: "לא צריך לשאול אותי, הייתי כל כך המום שאפילו לא שאלתי". היום, כשדגו מפוטר בגלל אי שיתוף צאצא (עם אותו שם) במפגן נפוטיזם כוחני של סבו, לחמן מריח חוסר הגינות של המאמן. למה? כי מסאי דגו לא היישיר מבט לעבר מעסיקו, כדי להרכין מיד את ראשו בניגוד לערכיו ולשיקוליו המקצועיים.

לחמן. קריירה צוללת(צילום: אורן אהרוני)

אגב, זהו אותו סבא שום שאימן בשנת 2010 בקפריסין ואמר: "מעמד המאמן בכדורגל הישראלי הוא הנמוך ביותר בעולם. אנחנו כמו סמרטוטים. פעם זורקים אותנו ופעם מנגבים איתנו". היום הוא בצד הסוחט.

וכאן בדיוק המקום לצלול לדלי, כי הבעיה הרבה יותר חמורה ומורכבת. לחמן לא רק נכשל בעצמו, הוא גם מתגאה בכך שהכשיר עשרות מאמני ומדריכי כדורגל במסגרת ההתאחדות, הרצה בקורסי פרו והדריך בקורס מאמנים מיוחד לשחקני נבחרת וליגת העל. או, עכשיו לפחות ברור למה עולה מהם ניחוח של ספונג'ה.

שום. בקפריסין הוא נשמע אחרת(צילום: ראובן שוורץ)

הקטנוני

לדייויד בלאט יש תדמית של ג'נטלמן, ולא ברור למה. השבוע, אחרי שקליבלנד הובסה ע"י אוקלהומה סיטי 148:124, המאמן הישראלי של דרושפאקה אימן את אחת הקבוצות באולסטאר הטורקי. לפני הפתיחה, כשנשאל איזה משחק צפוי, בלאט השיב: "אני מקווה שלא נספוג מספר נקודות גבוה כמו שקליבלנד ספגה אתמול בלילה". יענו הכניס להם.

"ג'נטלמנים" מסוגו של בלאט בדרך כלל לא מבקרים קבוצות אחרות, בטח כשלא נשאלו על כך. אבל מנהל החשבונות הקטנוני לא שוכח ולא סולח למועדון שנתן לו את הבמה הכי מכובדת בעולם. למחרת הוא אפילו התראיין בערוץ הספורט בנוגע למעמד המאמן, טיירון לו, ואמר: "אני לא חושב שזה במקום להגיד שצריך לפטר אותו. הוא לא הבעיה כרגע בקבוצה. הבעיה היא שהם לא שומרים". סליחה? אם הבעיה היא לא המאמן, מי אשם שהקבוצה לא שומרת?

בלאט. מנהל חשבונות(צילום: EPA)

וזוכרים למה בלאט פוטר? ובכן, זה קרה בדיוק לפני שנתיים, כשהישראלי הוליך

את קבוצתו לתבוסה 132:98 מול גולדן סטייט. נכון, הקאבלירס ספגו אז קצת פחות נקודות, אבל המפלה הייתה משפילה הרבה יותר. המחליף שלו, טיירון לו, סיים את העונה באליפות מדהימה. בקיצור, לפעמים עקיצות כאלה עושות אותך ממש קטן. כמו יתוש.