מבחן השוואתי טנדרים: טויוטה מול ניסאן ופולקסווגן
ניסאן נבארה החדש ופולקסווגן אמרוק המעודכן הם שני מתמודדים טריים בקטגוריית הטנדרים. סיבה טובה להציב אותם למבחן ראשון מול מלך הקטגוריה: טויוטה היילקס
טויוטה היילקס זוכה כבר שנים למעמד ייחודי בקרב רוכשי טנדרים בכלל ורכבי עבודה בפרט. גם בזכות איכויותיו, אבל לא במעט תודות לתדמית שרידות וקשיחות יוצאות דופן, כזו שמצליחה לגבור גם על התעללויות כנופיות טרור אפריקאיות. ולא רק אצלנו, שכן ביובל השנים מאז הוצג הפך לנמכר ביותר בכל מקום שאינו צפון אמריקה, עם יותר מ-18 מיליון יחידות ב-180 מדינות שונות.
בהשוואה הקודמת שערכנו לו ניצח ההיילקס בקלות. אך כמו כל מוביל, גם בטויוטה יודעים כי מתחרים חדשים תמיד ימשיכו להגיע וייקראו תיגר. למשל ניסאן נבארה החדש, או פולקסווגן אמרוק שקיבל לאחרונה את יחידת ההנעה החזקה בקטגוריה.
טויוטה היילקס
(צילום: ניר בן זקן)
מנוע: 2.4 ליטר, 4 צילינדרים, טורבו-דיזל
הספק: 150 כ"ס ב-3,400 סל"ד
מומנט: 40.8 קג"מ ב-1,600 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית, 6 הילוכים
הנעה: אחורית, כפולה, הילוך כוח, נעילת דיפרנציאל אחורית
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 12.3 שניות, 170 קמ"ש
מרווח גחון, זוויות גישה/נטישה: 22.8 ס"מ, 26/31 מעלות
בטיחות: שבע כריות אוויר, מובילאיי, שלושה כוכבים ביורו NCAP
מחיר: 256 אלף שקל
פולקסווגן אמרוק
(צילום: ניר בן זקן)
מנוע: 3.0 ליטר, V6, טורבו-דיזל
הספק: 224 כ"ס ב-4,500 סל"ד
מומנט: 56.1 קג"מ ב-1,400 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים
הנעה: כפולה קבועה, נעילת דיפרנציאל אחורית
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 8 שניות, 191 קמ"ש
מרווח גחון, זוויות גישה/נטישה: 19.2 ס"מ, 18/29.5 מעלות
בטיחות: ארבע כריות אוויר, מובילאיי, ארבעה כוכבים ביורו NCAP
מחיר: 250 אלף שקל
ניסאן נבארה
(צילום: ניר בן זקן)
מנוע: 2.3 ליטר, 4 צילינדרים, טורבו-דיזל
הספק: 190 כ"ס ב-3,750 סל"ד
מומנט: 45.9 קג"מ ב-1,500 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית, שבעה הילוכים
הנעה: אחורית, כפולה, הילוך כוח, נעילת דיפרנציאל אחורית
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 10.8 שניות, 180 קמ"ש
מרווח גחון, זוויות גישה/נטישה: 22.4 ס"מ, 25/32 מעלות
בטיחות: שבע כריות אוויר, בלימה אוטונומית, מובילאיי, ארבעה כוכבים ביורו NCAP
מחיר: 245 אלף שקל
עיצוב ותא נוסעים
להיילקס המראה המגושם והשמרני ביותר, בוודאי מול שני מתחריו העדכניים - הנבארה השרירי והאמרוק בעל המראה המכובד והבוגר.
תא הנוסעים של הטויוטה נראה טוב יותר עם מסך מגע בעיצוב טאבלט (ותפעול מתגים מסורבל). מאידך, הוא היחיד עם בקרת אקלים מכאנית. המושבים נוחים ותומכים היטב, אך טווח כיוון ההגה למרחק מוגבל. הספסל האחורי הוא הנוח במבחן, ומרחב המחייה לנוסעים מאחור הוא הטוב ביותר. אלה זוכים גם בצמד שקעי 12V ושקע 220V.
הנבארה פחות מרשים, עם הגה שאינו מתכוון למרחק, מסך מגע בהתקנה מקומית שנראה זול מדי ומצלמת נסיעה לאחור - על המראה המרכזית - קטנה למדי. אך נקודת החולשה העיקרית שלו היא שדה ראיה מוגבל לנהג עקב קורות A רחבות וקצה מכסה מנוע גבוה. בנוסף הוא מציע ספסל אחורי צפוף במיוחד, אם כי הוא היחיד עם פתחי מיזוג מאחור. חשוב יותר - הוא היחיד עם בלימה אוטונומית במצבי חירום.
האמרוק מאכזב עם ארבע כריות אוויר (שבע באחרים) בלבד וספסל אחורי פחות נוח אך יש מקום לשלושה. פרט לכך הוא מציע את תא הנוסעים האיכותי והשימושי ביותר, בזכות תצוגת נתונים עשירה בלוח המחוונים, פתיחה וסגירה בלחיצה אחת לכל החלונות (רק לנהג ביפנים), חיישני חניה מלפנים ומאחור ולא פחות משלושה שקעי 12V (ועוד אחד בארגז המטען). מסך המגע קטן יחסית ("6.3 לעומת "7 ביפנים) אך הוא כולל צימוד דרך Apple CarPlay ו-Android Auto.
לאמרוק הארגז הגדול ביותר (אורך/רוחב 162/155.5 ס"מ), סף ההטענה הנמוך ביותר, אבל בגרסה הנבחנת יש לו את כושר ההעמסה הנמוך ביותר (690 ק"ג). ארגז הנבארה צר אך ארוך במקצת (156/157.8 ס"מ) וכושר הנשיאה שלו הגבוה מכולם (954 ק"ג). להיילקס הארגז הקטן מכולם (154/152.5 ס"מ), סף ההטענה הגבוה ביותר וכושר נשיאה טוב (810 ק"ג).
יחידות הנעה וביצועים
לאמרוק יחידת ההנעה החזקה ביותר - V6 בנפח 3.0 ליטר עם 224 כ"ס ו-56.1 קג"מ המחוברת לתיבת שמונה הילוכים אוטומטית. בהתאם - יתרון עצום של כ-50% בהספק וכ-40% במומנט מול הטויוטה למשל - הוא ניצח בכל מבחני התאוצה ובפער ניכר. מרשימה עוד יותר היא יכולת הגרירה - עם עגלה במשקל 2.2 טון הוא היה מהיר בלפחות 20% מהשניים האחרים בכבישים הרריים.
לנבארה ולהיילקס מנועי ארבעה צילינדרים כמקובל בקטגוריה. לניסאן 2.3 ליטר כפול-מגדשים עם 190 כ"ס, 45.9 קג"מ ותיבת שבעה הילוכים אוטומטית. הטויוטה הוא החלש בהשוואה עם 2.4 ליטר, 150 כ"ס, 40.8 קג"מ ותיבת שישה הילוכים אוטומטית.
אך יתרון גדול לניסאן על הנייר, הפער במבחני התאוצה היה קטן עם יתרון קל לנבארה הסובל מתיבה איטית ומהוססת. במבחן הגרירה לעומת זאת הפגין ההיילקס יתרון בזכות תיבה הילוכים יעילה יותר. זו של הניסאן נטולת מצב "כוח" או "ספורט", והיא היחידה שאינה מסייעת בבלימת מנוע ומחייבת תפעול ידני.
לכוח המנוע של האמרוק יש מחיר כמובן בתחנת הדלק, שכן היפנים היו חסכנים יותר במבחן המאומץ - 10 ק"מ לליטר להיילקס, 9.9 ק"מ לליטר לנבארה ורק 9.1 ק"מ לליטר לאמרוק, למרות שהוא היחיד עם מערכת עצור וסע (הממהרת לדומם את המנוע).
נוחות והתנהגות
האמרוק הוא הטוב מהשלושה מבחינת נוחות נסיעה, עם ספיגה טובה של שיבושים במהירות נמוכה ושמירה על מרכב מרוסן בכל תנאי. גם בידוד רעשי רוח, דרך וצמיגים, היה הטוב ביותר. היכולת הדינמית גבוהה ביחס למקובל תודות להנעה כפולה-קבועה (היפנים עם אחורית בכביש) וכושר הבלימה הטוב ביותר (דיסק מאחור, לעומת תופים באחרים).
לנבארה מתלה אחורי ייחודי בקטגוריה (סליל לעומת עלים), אך למרות זאת הוא מעט פחות נוח, בעיקר במהירות נמוכה. למרות כושר העמסה הגבוה במבחן, המתלה האחורי מתקשה להתמודד עם מטען בארגז (450 ק"ג) ופוגם בנוחות הנסיעה. בנהיגת שיוט בולטים רעשי מנוע המתמקם בסל"ד גבוה במעט מהאחרים. רדיוס הסיבוב צנוע יחסית (6.2 מטר לעומת 6.4 בהיילקס ו-6.5 באמרוק) אך ההגה הכבד סובל מרעידות בנסיעת שבילים.
מיתלי ההיילקס נוקשים למדי ונוחות הנסיעה בו היא הפחות טובה במהירות נמוכה. לעומת זאת, העמסת הארגז משפרת את הנוחות משמעותית והופכת אותו לעדיף על פני מתחריו. בשיוט הוא הפחות שקט בחבורה עקב רעשי דרך ורוח.
יכולת שטח
יכולת השטח של האמרוק נחותה ממתחריו עקב זוויות מרכב ומרווח גחון צנועים יחסית אך גם עקב היעדרו של הילוך כוח (Low). יש לו נעילת דיפרנציאל אחורי, מצב "שטח" לבקרת המשיכה, בקרת ירידה במורד ול-ABS עם כיול למשטחים דלי אחיזה. אלא שהאלקטרוניקה לא מצליחה לחפות על היעדר הילוך כוח, ולכן הוא מסיים אחרון במסלול השטח.
לנבארה ולהיילקס המצוידים בהילוך כוח ונעילת דיפרנציאל אחורית יכולת שטח טובה משמעותית, וההבדלים ביניהם צנועים. לנבארה יחסי העברה קצרים יותר המספקים קצב זחילה עדיף ובלימת מנוע יעילה במורד, הנעזרת גם בבקרת ירידה אלקטרונית ואפקטיבית. להיילקס לעומת זאת יכולת עבירות מעט טובה יותר בזכות מהלכי מתלה ארוכים. מערכת ה-ABS שלו נכנסת לפעולה מוקדם מדי ופוגעת בכושר הבלימה בדרכי כורכר.
סיכום
שלושת הטנדרים הנבחנים הם כיום הטובים בקטגוריה, עם יתרונות וחסרונות ברורים המבדלים בינם בהתאם לאופן השימוש. אלא שמאז ביטול הטבות המס על דגמי הקטגוריה ב-2005, עיקר המשתמשים בטנדרים מסוג זה - בניגוד לאמריקאים הגדולים יותר - עושים זאת לצרכי עבודה, ולכן הדגש במבחן זה היה על יכולת עבודה בכביש ובשטח.
האמרוק מסיים לכן אחרון. הוא אמנם מציע יכולות המתקרבות לאלה של מכונית נוסעים והוא האיכותי, הנוח והמהיר מכולם. כטנדר לשעות הפנאי, אם מסיבה כלשהי תוותרו על האמריקאים, הוא עדיף בבירור על האחרים. אך כטנדר עבודה הוא כושל עם כושר העמסה נמוך, יכולת שטח נחותה ומפרט בטיחות צנוע מדי.
ניסאן נבארה מהווה סוג של פשרה. יש לו יתרונות בדמות אחריות מורחבת (חמש שנים או 160 אלף ק"מ לעומת שלוש שנים או 100 אלף ק"מ באחרים) ומערכת בטיחות מתקדמת, אבל תא הנוסעים שלו צפוף, שדה הראייה מוגבל והתנהגותו גבולית עם מטען.
ההיילקס רחוק משלמות. הוא החלש, היקר מכולם והקופצני ביותר בלי מטען. אבל שימו עליו כמה מאות קילוגרם וסעו איתו בתנאים משתנים, ותגלו מדוע עדיין לא הגיע ארצה טנדר שיצליח להביס אותו בסביבתו הטבעית - עבודה קשה.
תודה ל"רווה סוכנויות" ול"דגן תוצרת חקלאית" על הסיוע במבחן העמסה והגרירה.
לפנייה לכתב/ת 
