שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תגלית במערה בכרמל מערערת את תיאוריית יציאת האדם מאפריקה
    חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומאוניברסיטת חיפה מצאו במערת מיסליה שבכרמל לסת הזהה אנטומית ללסת של בני אדם מודרניים (הומו סאפיינס), שגילה יותר מ-170 אלף שנים. החוקרים אמרו כי גילוייה מקדים באופן משמעותי את מועד הנדידה של בני מיננו מאפריקה, שעד כה היה מוערך לכ-100 אלף לפני זמננו

    המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ לאפריקה נמצא בכרמלהמאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ ליבשת אפריקה התגלה במערת מיסליה שבכרמל. כך עולה ממחקר של צוות בינלאומי של חוקרים, בראשותם של פרופ' ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מאוניברסיטת חיפה. ממצאי התגלית מתפרסמים הערב (יום ה') בכתב העת היוקרתי Science

     

    החוקרים מספרים על הממצאים. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל-אביב

    החוקרים מספרים על הממצאים. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל-אביב

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מאפריקה לישראל ()
    מאפריקה לישראל

    מערת מיסליה על רקע רכס הכרמל (צילום: פרופ' מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה) (צילום: פרופ' מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה)
    מערת מיסליה על רקע רכס הכרמל(צילום: פרופ' מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה)

     

    החוקרים מצאו את המאובן - עצם לסת עליונה של אדם מבוגר, הכוללת מספר שיניים - במערת מיסליה שעל הר הכרמל. החוקרים הסבירו כי באמצעות שיטות מחקר מתקדמות הם מצאו שללסת ולשיניים מאפיינים מורפולוגיים של בני אדם מודרניים. שיטות תיארוך רדיומטריות שונות הראו שגיל המאובן הוא בין 177,000 ל-194,000 שנה.

     

    "מדובר באחת התגליות האנתרופולוגיות החשובות ביותר של השנים האחרונות", אומר פרופ' הרשקוביץ, מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "הממצא החדש ממערת מיסליה מאיר באור חדש את שאלת האדם המודרני: מתי הופיע ומתי יצא מאפריקה. הממצא מערער את התיאוריה הקלאסית של היציאה מאפריקה, הוא משנה את לוח הזמנים ואת ההגדרה של מהו אדם מודרני".

    שטח החפירה שבו התגלתה הלסת  (צילום: פרופ' מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה) (צילום: פרופ' מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה)
    שטח החפירה שבו התגלתה הלסת (צילום: פרופ' מינה וינשטיין-עברון, אוניברסיטת חיפה)

    הלסת של מיסליה   (פרופ' ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב) (פרופ' ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב)
    הלסת של מיסליה (פרופ' ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב)

     

    פרופ' הרשקוביץ - המשמש גם כראש מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב - הוסיף, שזמן הופעת האדם הנבון, תיארוך יציאתו מאפריקה ומסלולי ההגירה שלו מאפריקה לאירופה ואסיה עומדים בבסיס הבנת האבולוציה של המין האנושי. לדבריו, ארץ ישראל היא פרוזדור מרכזי להגירה אנושית בתקופת הפלייסטוקן - שני מיליון השנים האחרונות לערך - שלאורכה התקיימו קבוצות בני-אדם שונות, לעיתים בו-זמנית. התגלית החדשה פורצת דרך להבנת האופן שבה התגבשה האוכלוסייה האנושית, מאוסף של קבוצות מקומיות לאוכלוסייה הומוגנית אחת.

     

    "עבור בני האדם שיצאו מאפריקה, העולם לא היה ריק", הסביר פרופ' הרשקוביץ. "בנוסף להומו סאפיינס, חיו בו קבוצות שונות של משפחת האדם כמו: ניאנדרטלים ודינסובים, ואין ספק שהתקיימו קשרי גומלין ביניהם לבין האדם הנבון (ההומו ספאיינס). הממצא שלנו מצביע על כך שחלק חשוב מההתפתחות המורפולוגית של האדם המודרני התרחש כנראה מחוץ לגבולות אפריקה, אולי בארץ ישראל, בין היתר כתוצאה מהכלאות עם אותם מינים אחרים של אדם".

    מבט על קשת השיניים (החלק השמאלי הוא המקור החלק הימני משוחזר). כול השיניים למעט החותכת המרכזית נמצאות. הקשת קטנה ופרבולית והמורפולוגיה של השיניים מודרנית (צילום: גרהארד וובר, האוניברסיטה של וינה) (צילום: גרהארד וובר, האוניברסיטה של וינה)
    מבט על קשת השיניים (החלק השמאלי הוא המקור החלק הימני משוחזר). כול השיניים למעט החותכת המרכזית נמצאות. הקשת קטנה ופרבולית והמורפולוגיה של השיניים מודרנית(צילום: גרהארד וובר, האוניברסיטה של וינה)

    פרופ' ישראל הרשקוביץ (אוניברסיטת תל אביב) ופרופ' מינה וינשטיין עברון (האוניברסיטה של חיפה) שהובילו את הפרויקט  (צילום: אוניברסיטת תל-אביב) (צילום: אוניברסיטת תל-אביב)
    פרופ' ישראל הרשקוביץ (אוניברסיטת תל אביב) ופרופ' מינה וינשטיין עברון (האוניברסיטה של חיפה) שהובילו את הפרויקט (צילום: אוניברסיטת תל-אביב)

     

    לפי התיאוריה המקובלת, בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית התפתחו באפריקה לפני 200 אלף שנה והיגרו ממנה לפני 100 אלף שנה. אלא שהמאובן ממיסליה דומה מאוד לאדם המודרני, יותר מאשר למאובנים המתוארכים לאותה תקופה שנמצאו באפריקה, והוא קדום בהרבה מבני האדם המודרניים שנתגלו במערות של קפזה (ליד נצרת) וסחול (בכרמל), ונחשבו עד עתה לקדומים ביותר מחוץ לגבולות אפריקה.

     

    החוקרים הסבירו כי פריצת הדרך במיסליה עולה בקנה אחד עם מספר ממצאים ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים חדשים, שגם הם מצביעים על מוצא קדום יותר של האדם המודרני, ועל נדידה של בני אדם מודרניים מאפריקה לפני התאריך המקובל של 100 אלף שנה לפני זמננו. לממצאים הללו מתווספים מחקרים גנטיים שפורסמו בשנים האחרונות המחזקים את ההשערה לפיה בני האדם המודרניים התפתחו באפריקה מוקדם משסברו, לפני 300-500 אלף שנה.

     (צילום: גרהארד וובר, האוניברסיטה של וינה) (צילום: גרהארד וובר, האוניברסיטה של וינה)
    (צילום: גרהארד וובר, האוניברסיטה של וינה)

    מבט מהצד על הלסת של מיסליה (החלק הבהיר הוא החלק האמיתי). המנח של ריצפת האף והמקום שבו הקשת הזיגומטית מתחברת ללסת מעידים על אדם מודרני  (צילום: גרהארד וובר, האוניברסיטה של וינה) (צילום: גרהארד וובר, האוניברסיטה של וינה)
    מבט מהצד על הלסת של מיסליה (החלק הבהיר הוא החלק האמיתי). המנח של ריצפת האף והמקום שבו הקשת הזיגומטית מתחברת ללסת מעידים על אדם מודרני (צילום: גרהארד וובר, האוניברסיטה של וינה)

     

    על פי פרופ' וינשטיין-עברון, מהמכון לארכיאלוגיה ע"ש זינמן בחיפה, הממצאים הארכיאולוגיים מלמדים שתושבי מערת מיסליה היו קבוצה מיומנת של ציידים-לקטים, שצדו יונקים גדולים, שלטו באש, השתמשו במגוון צמחים וייצרו כלי-אבן אופייניים לראשית התקופה הפליאוליתית התיכונה באזורנו, בדומה לבני האדם המודרניים באפריקה.

     

    "תעשיית הכלים של בני האדם המודרניים במיסליה הייתה שונה מאוד מזו של קודמיהם בלבנט ומעידה על תחכום רב ועל חדשנות", אומרת פרופ' וינשטיין-עברון. "הימצאות ערכת-כלים כזו במערת מיסליה לצד מאובן אנושי בן כמעט 200 אלף שנה, מרמזת על כך שהשינוי התרבותי במעבר בין התקופות השונות באזורנו היה מלווה הפעם בחילופי אוכלוסיות הומינינים שונות".

     

    למחקר המלא

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תגלית במערה בכרמל מערערת את תיאוריית יציאת האדם מאפריקה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרופ' ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב
    עצם לסת עליונה של אדם מבוגר
    פרופ' ישראל הרשקוביץ, אוניברסיטת תל אביב
    מומלצים