שתף קטע נבחר

מלחמתו של הביטוח הלאומי בצעירה משותקת

בת 22 שעברה הליך רפואי כושל ביקשה בהתאם לנהלים הלוואה לקניית מכונית שמתאימה למצבה. הביטוח הלאומי בחר לגרור אותה בין בתי משפט

בית הדין הארצי לעבודה דחה לאחרונה ערעור שהגיש ביטוח לאומי על החלטת בית הדין האזורי, שחייב אותו להעניק לצעירה משותקת הלוואה לצורך רכישת כלי רכב שמותאם לצרכיה. השופטים אילן איטח, סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק הזכירו לביטוח הלאומי שראוי שיפרש את הנהלים שלו באופן שייטיב עם בעלי מוגבלויות, וחייבו אותו להעניק לה את ההלוואה.

 

"הסכם הניידות" הוא נוהל המסדיר את ההטבות שביטוח לאומי מעניק לאנשים המוגדרים כמוגבלים בניידות. במקרה זה מדובר בבת 22 שנולדה עם שיתוק מוחין, וב-2010 הוכרה כמוגבלת בניידות בשיעור של 90%. היא ביקשה מביטוח לאומי הלוואה לצורך רכישת כלי רכב "רגיל" מכוח הסכם הסכם ההלוואות – שקובע את תנאי ההלוואות שמעניק המוסד למוגבלי ניידות – ובקשתה התקבלה.

 

לאחר כשלוש שנים עברה הצעירה הליך רפואי שהותיר אותה משותקת מאזור החזה ומטה. לנוכח ההחמרה במצבה היא הגישה לביטוח לאומי תביעה חדשה ובה ביקשה להעניק לה הלוואה לצורך רכישת כלי רכב מיוחד שמתאים למצבה. ועדה מטעם המוסד קבעה את סוג הרכב שיענה על צרכיה והעניקה לה אישור עקרוני לקבל הלוואה לצורך רכישתו.

 

אלא שהביטוח הלאומי דחה את בקשתה בטענה שהיא לא עומדת בתנאי "הסכם ההלוואות". זאת משום שקיבלה בעבר הלוואה, ומשום שמחירו של כלי הרכב ה"מיוחד" גבוה ממחיר המכונית שרכשה בעבר. הצעירה לא ויתרה ובמרס 2015 תבעה את זכויותיה בבית הדין האזורי לעבודה, שם קבע השופט מוסטפא קאסם שביטוח לאומי פירש את הסכם ההלוואות באופן שגוי.

 

אבל הביטוח הלאומי לא ויתר, ובאוגוסט 2016 הוא הגיש ערעור למחוזי, שבו התעקש שלא ניתן להעניק לצעירה עוד הלוואה.

 

היא עצמה חזרה על עמדתה שלפיה ההלוואה הראשונה יועדה לכלי רכב רגיל, ואילו השנייה מיועדת למכונית מיוחדת. היא סיפרה שההחמרה במצבה הובילה לכך שהיא נמצאת במעין "מעצר בית", שכן לא ניתן להסיע אותה ברכב רגיל. אמה הוסיפה שמעבר להתמודדות היומיומית עם מצבה הקשה, הביטוח הלאומי מאלץ אותן להתמודד עם בירוקרטיה "מתמשכת ואיומה".

 

השופטת סיגל דוידוב מוטולה הבהירה שהסכם ההלוואות נועד להגשים את מטרותיו של הסכם הניידות – מתן סיוע והטבות למוגבלים המתקשים בניידות, ולאפשר להם "להשתלב בחיי העבודה, הלימודים והחברה". לדבריה, יש לפרש את הסכם הניידות בהתאם למטרות אלה ולטובת "המוגבל בניידות", וכך גם יש לפרש את הסכם ההלוואות.

 

בחינת לשון הסכם ההלוואות העלתה בשלושת שופטי ההרכב את הרושם שהוא נוסח באופן מפותל ולא ברור, לכן ניתן לקבל הן את עמדת המוסד והן את הפרשנות שנקבעה בערכאה הקודמת. לצד זאת, השופט איטח העיר כי שתי הפרשנויות מעוררות קשיים מסוימים.

 

אלא שיישום ההלכה במקרה הנוכחי הובילה את השופטים למסקנה כי קבלת עמדת המוסד תביא "לפגיעה בחלק מהמוגבלים בניידות" ותיצור "איפה ואיפה בין מבקשי הלוואה שונים". לפיכך הערעור נדחה, כך שהצעירה תקבל את ההלוואה שלה היא זקוקה, וביטוח לאומי חויב לשלם לה הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד תמר איטח
מומלצים