"אמרו להורים שלי: 'נוציא חוזה על גואל רצון, נחסל אותו'"

זו הייתה פרשייה בלתי נתפסת: בשכונת התקווה בלב המדינה, גר אדם עם 21 נשותיו ו-50 ילדיו מהן, כת שניהלה חיים נוקשים תחת כללים שהוא קבע. אמש (ה') עלתה בערוץ 13 של רשת סדרת הדרמה "ההרמון" בהשראת ספרה של מעיין סמדר "נשות ההרמון" וסיפורי כתות נוספים. סמדר עצמה, עוד מעט 38, לא צריכה טלוויזיה כדי להכיר את המציאות הזו, היא חיה אותה במשך 12 שנה בהרמון של גואל רצון. שכבר נשלח ל-30 שנים בכלא. לפני שמונה שנים היא התחילה חיים חדשים. "פעם הייתי בתוך בור עמוק וחשוך, והיום כל העולם עומד לדעת על הסיפור שלי" היא אומרת בראיון. 

"עד היום אני מרגישה שיש לי דם על הידיים". מעיין סמדר(צילום: יונתן בלום)

כשהפכה בגירה עברה לגור באחת מדירות הנשים שלו. "אף פעם לא חשקתי בו, הוא הגעיל אותי, והשלב הבא היה שהוא משדך לי את הבן שלו. וכמה חודשים אחרי הוא התחיל להסית אותי נגד הבן שלו, בלי הסבר! לילה אחד הוא הגיע לדירה בה גרתי, הסתכל עליי והרגשתי שנמחק לי הרצון. נכנסתי אליו לחדר כדי לקיים איתו יחסי מין. לא יכולה להגיד שזה רצון חופשי כי לא נמשכתי אליו. מאוד מכעיס אותי שחלק מהנשים אומרות, 'הייתי אשתו של גואל רצון'. תודי באמת ותגידי שהיית שפחת מין".

"אף פעם לא חשקתי בו, הוא הגעיל אותי"(צילום: יונתן בלום)

היו כמה פעמים בהם סמדר החליטה שהספיק לה. "בפעם הראשונה שרציתי לעזוב והתחרטתי הוא הסתכל עליי ואמר, 'עכשיו אני אעניש אותך. את לא יודעת שאני מעניש? את עוד תראי, דם יירד לך מהעיניים'". איך אפשר היה לעצור את זה קודם? לפי מעיין זה לא דבר פשוט. "להורים שלי היו כמה הצעות לחסל את גואל, אנשים כבר היו אצלם בבית ואמרו להם, 'אנחנו נוציא עליו חוזה, נחסל אותו, אף אחד לא יידע שזה קשור אליכם'. ההורים שלי עשו הכל, ולא הצליחו להציל אותי. אי-אפשר להוציא בן אדם שלא רוצה לצאת. בשביל זה היה צריך את הכוח של המדינה. אם לא תהיה חקיקה והד ציבורי - הורה לא יוכל להציל ילד שנכנס לכת".

הכתבה המלאה מתפרסמת היום ב"ידיעות אחרונות", מוסף "7 לילות".