שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כל הדרכים הבדוקות והמוכחות למניעת סרטן
    הבשורה הרעה: הסרטן נותר גורם המוות הראשון בעולם המערבי. הבשורה הטובה: הרפואה המתקדמת מצליחה להיאבק בחלק מהגידולים הממאירים. הבשורה החשובה: הדרך הטובה ביותר להינצל מהמחלה הקשה היא עדיין מניעה. לרגל יום הסרטן הבינלאומי, שמצוין היום, אספנו את כל הדרכים הבדוקות והמוכחות למניעת מחלות הסרטן השונות

     

     


    זו המחלה המפחידה מכולן - ובצדק: מחלות הסרטן נותרו גורם התמותה העיקרי בעולם בשנים האחרונות, אף יותר ממחלות לב. על פי הנתונים בישראל, מדי שנה מאובחנים מעל 30 אלף איש עם גידולים סרטניים, שיעור גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD. על אף התקדמות מדע הרפואה וטווח האפשרויות הרחב יותר לטיפול במחלות רבות, עם שיעורי הצלחה יפים, הרופאים אינם חלוקים בדעה שהדרך הטובה ביותר להינצל מהסרטן היא מניעה. 

     

    למעשה, כל אחד מאיתנו מכיר או שמע לפחות על חולה סרטן אחד שלבטח חושב ללא הרף מה היה יכול לעשות אחרת במרוצת חייו כדי לבלום את התפתחותם של התאים הסרטניים האלימים בגופו. לרגל יום הסרטן הבינלאומי שחל היום אספנו את מיטב ההמלצות של ארגוני האונקולוגיה והבריאות בעולם לאורח חיים, להימנעות מחומרים מסרטנים ולבדיקות מוקדמות, כולן במטרה למנוע את התפתחות הגידולים הסרטניים כבר בשלב מוקדם.

     

    מניעה. הדרך הטובה ביותר להינצל מסרטן (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מניעה. הדרך הטובה ביותר להינצל מסרטן(צילום: shutterstock)
     

    הכי חשוב: בדיקות מוקדמות

    • סרטן שד: על פי ההמלצות, נשים צריכות לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים מגיל 50. נשים שקרובה שלהן מדרגה ראשונה הייתה חולה, או שיש להן היסטוריה של גידולים בשד, צריכות לעבור ממוגרפיה אחת לשנה מגיל 40. נשים שהן נשאיות של מוטציה בגנים BRCA1 או BRCA2 צריכות לעבור בדיקות MRI תקופתיות. בנוסף מומלץ לנשים לבצע בדיקה עצמית של השד, לרוב בזמן מקלחת, ולהגיע לבדיקת כירורג שד אם מתגלה כל שינוי במראה או במרקם השד והפטמה, או כשהן מרגישות בגידול חדש.

      

    • סרטן המעי הגס: גברים ונשים מעל גיל 50 צריכים לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה בקופת החולים. אנשים שקרוב משפחה מדרגה ראשונה שלהם חלה בסרטן המעי הגס צריכים לעבור בגיל 50 בדיקת קולונוסקופיה. חולים בתסמונות הקרויות "פוליפוזיס", הגורמות להופעת פוליפים – גידולים טרום־ממאירים במעיים, ואלה הלוקים במחלות מעי דלקתיות (IBD) צריכים לעבור בדיקת קולונוסקופיה מגיל צעיר יותר. 
       
    • סרטן הריאה: ארגוני בריאות בעולם ממליצים למעשנים לעבור בדיקת סי־טי לאיתור מוקדם של סרטן הריאה. הבדיקה איננה בסל התרופות, אך היא מוצעת בהנחה למבוטחי הביטוח המושלם של הקופות. בנוסף, אוכלוסייה החשופה לאזבסט צריכה לבצע צילום ריאות אחת לשנה.
    • סרטן השחלות: ההמלצות בישראל קובעות כי אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן השחלה. עם זאת, לנשים המשתייכות לקבוצות הבאות מומלץ לפנות לייעוץ גנטי: כאשר יש היסטוריה משפחתית או אישית של סרטן שד לפני גיל 50; היסטוריה משפחתית של סרטן שחלות; היסטוריה משפחתית או אישית של סרטן המעי הגס או רירית הרחם, שאובחן לפני גיל 50. לנשים שמוגדרות לאחר ייעוץ גנטי כמי שנמצאות בסיכון מוגבר לסרטן שחלות מומלץ לעבור החל מגיל 25 בדיקה תקופתית מדי שישה חודשים, הכוללת בדיקה גינקולוגית, בדיקת אולטרסאונד ולעיתים גם בדיקת CA-125.   
    • סרטן צוואר הרחם: הוועדה לקביעת הנחיות של משרד הבריאות החליטה כי אין הצדקה להתוויית תוכנית לאומית לסריקת האוכלוסייה בישראל באופן יזום לשם גילוי מוקדם של המחלה. הוועדה המליצה לנשים לבצע בדיקת משטח מצוואר הרחם כל שלוש שנים, מגיל 25 ועד גיל 65.
    • סרטן העור: משרד הבריאות קובע כי אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן העור. לאנשים בסיכון גבוה ללקות בסרטן העור חשוב לדווח על כך לרופא המשפחה, לבצע מעקב עצמי תקופתי אחרי שומות ונגעים עוריים ולבצע בדיקת עור תקופתית על ידי רופא עור או כירורג פלסטי. קבוצות בסיכון גבוה לחלות בסרטן העור או במלנומה כוללות את מי שנחשף לקרינה מייננת, אדם שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה במלנומה, קיום שומות חשודות וחשיפה שגרתית לשמש מעל שעתיים מדי יום בין השעות 10:00 ל־16:00.

     

    בדיקות תקופותיות על ידי רופאת עור או כירורגית פלסטית. מניעת סרטן העור (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    בדיקות תקופותיות על ידי רופאת עור או כירורגית פלסטית. מניעת סרטן העור(צילום: shutterstock)
     

    • סרטן הערמונית: על פי ההנחיות, אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. הסיבה לכך היא שיעור ההתקדמות האיטי של המחלה, שמתפרצת במקרים רבים רק בשנות ה־70 וה־80 לחיים, והתסמינים האופייניים, כמו הפרעה בזרימת השתן ודחיפות במתן השתן, שמופיעים כבר בשלבים הראשונים למחלה וממילא מביאים את המטופל אל הרופא. ישנן משפחות שבהן קיימת שכיחות גדולה יותר של סרטן הערמונית. למשל, מי שאביו או אחיו לקו בסרטן הערמונית נמצא בקבוצת סיכון, ומומלץ שייבדק על ידי אורולוג כבר מגיל 40. ניתן גם לבצע בדיקת דם לגילוי רמת הסמן PSA, אולם היא אינה מדויקת. כיום אין המלצה גורפת בעולם לכל הגברים לגשת לבדיקה הזו, אלא אם הם בקבוצת סיכון או שהם סובלים מהתסמינים החשודים. מנגד, כל אדם בן 50 ומעלה שפונה לאורולוג מסיבה כלשהי עובר בדיקה רקטלית שבמהלכה ממשש הרופא את הבלוטה ומאתר גודל ומרקם חשודים. במקרה הצורך שולח האורולוג את המטופל לבדיקת PSA.
    • סרטן האשכים: מדובר בסרטן נדיר יחסית, המתרחש במרבית הפעמים באשך אחד בגילים 15 עד 40. ככל שהאבחון נעשה בשלב מוקדם יותר, סיכויי הריפוי טובים יותר ועשויים להגיע לכדי 99%. על פי ההמלצות, כל נער וגבר צריכים להכיר את אשכיהם, ממדיהם והתחושה שיש במגע בהם, ואחת לחודש לבצע בדיקה עצמית לאחר מקלחת או אמבטיה חמה, כיוון שהחום גורם להרפיית שק האשכים ומקל על גילוי שינויים כלשהם. חשוב לבדוק כל אשך בנפרד תוך הפעלת לחץ עדין בעת הבדיקה. במקרה שהתגלה גוש, הגדלה או כל תחושה לא תקינה אחרת, יש להגיע לבדיקת רופא אורולוג.

     

    הקפדה על תזונה נבונה

    על פי האגודה למלחמה בסרטן, הולך ומצטבר מידע שמצביע על חשיבות התזונה כגורם העשוי להפחית או להגביר את הסיכון להתפתחות מחלות סרטן מסוימות, למשל סרטן המעי הגס, ריאות, שד, ערמונית ואחרים. ממצאים אלה הביאו מומחים בינלאומיים לפרסם המלצות לתזונה נכונה ובריאה ולשמירה על משקל תקין.

    ואלה ההמלצות התזונתיות:

     

    • יותר סיבים תזונתיים: אלה הוכחו כמפחיתים את הסיכוי לחלות, בעיקר בסרטן המעי הגס והחלחולת. עם המזונות העשירים בסיבים נמנים ירקות ופירות, דגנים לא מעובדים כמו אורז מלא וחיטה מלאה וקטניות כמו שעועית יבשה, עדשים, חומוס, אפונה ופולי סויה.  
    • אלכוהול במידה: מומלץ להמעיט בצריכת אלכוהול הנקשר לסיכון מוגבר לסרטן הכבד, הלוע והשד. מומלץ לא לצרוך אלכוהול מעבר לכמות של מנה אחת ביום (פחית בירה, כוס יין 100 מ"ל או כוסית משקה חריף של עד 40 מ"ל). 
    • עדיף לא מנגל: מומלץ להפחית בצריכת מזונות העשויים על גחלים. אם המזון בכל זאת מתבשל בדרך זו, יש להקפיד להכינו רק כשהגחלים כבר האפירו ולא בתוך להבות האש. חשוב לא לשרוף את המזון כי בתהליך השריפה עלולים להיווצר חומרים מזיקים כמו בנזופירן.
    • פחות מזונות מעושנים: צריכת מזונות המשומרים בתהליך עישון, כמו נקניקים, עלולה לגרום להיווצרות חומרים בשם ניטרוזאמינים, שעלולים לגרום סיכון להתפתחות סרטן.

     

    יותר סיבים תזונתיים - פחות סיכון לחלות בסרטן (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    יותר סיבים תזונתיים - פחות סיכון לחלות בסרטן(צילום: shutterstock)
     

    • פחות מלח: צריכת מזון עתיר מלח נמצאה קשורה לעליית הסיכון לחלות בסרטן הקיבה.
    • היזהרו ממטוגנים: ב־2015 פרסם האיגוד הבריטי לבטיחות במזון כי טוסטים ומוצרי מזון מטוגנים רבים משחררים את הכימיקל הרעיל אקרילאמיד, תוצר לוואי של תהליכי אפייה, בישול וטיגון, שנוצר כאשר מזונות עמילניים מבושלים בטמפרטורות גבוהות מעל 120 מעלות צלזיוס. האזהרה עוררה בהלה בעולם, אולם מדובר בממצאים ראשוניים וטרם נקבעו המלצות חד־משמעיות. בינתיים המליצו מומחים לא לצלות או לבשל את המזון בטמפרטורות גבוהות למשך זמן רב כדי להפחית את כמויות האקרילאמיד שנוצר, בעיקר במזונות כמו צ'יפס, טוסטים, סופגניות ולביבות.

     

    לרדת במשקל

    עודף משקל מסוכן לא רק ללב. עוד ועוד עדויות מהשנים האחרונות קושרות באופן מובהק את ההשמנה לסיכון ללקות בגידולים ממאירים. לכן לא בכדי ההמלצה לשמירה על משקל תקין היא אחת המרכזיות במניעת סרטן. אחד המחקרים הגדולים בנושא, שפורסם בכתב העת "לאנצט", מצא כי עלייה במשקל מעלה משמעותית את הסיכון ללקות בעשרה מסוגי הסרטן השכיחים ביותר.

     

    החוקרים מצאו כי עלייה של 13 עד 16 קילו במשקל מעלה משמעותית את הסיכון ללקות בשישה סוגי סרטן, ובסיכון הגבוה ביותר נמצא סרטן הרחם, ואחריו כיס המרה, הכליות, צוואר הרחם, בלוטת התריס ולוקמיה. מי שהשמינו והגיעו לרמות ה־BMI הגבוהות ביותר נמצאו בסיכון ללקות בארבעה סוגי סרטן נוספים: כבד, מעי גס, שחלות ושד. 

     

    עדיין לא ברור לחלוטין מה הקשר בין השמנה להתפתחות גידולים סרטניים, אולם על פי ההערכות, עודפי השומן משבשים את המערכת ההורמונלית ובכך מאיצים את היווצרות הסרטן. סברה נוספת גורסת שאנשים כבדי משקל עושים פחות פעילות גופנית, הידועה כבולמת גידולים סרטניים, ולכן הם בסיכון גבוה לחלות. 

    קשר מובהק לגידולים סרטניים. השמנת יתר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    קשר מובהק לגידולים סרטניים. השמנת יתר(צילום: shutterstock)
     

    להפסיק לעשן

    בין שאתם רק "גונבים" סיגריה פה ושם ובין שאתם מעשנים כבדים, הסיכון שלכם ללקות כמעט בכל מחלות הסרטן הוא עצום. מאות מחקרים הראו את הקשר הברור בין עישון לבין התפתחותם של גידולים סרטניים. וזה גם די ברור: כל סיגריה מכילה מאות רעלנים שנמצאו כפוגעים בחומר התורשתי וגוררים גידולים סרטניים, העיקרי שבהם הוא כמובן סרטן הריאות. אבל גם אם רק מעשנים לידכם, אתם בסיכון גבוה. וגרוע עוד יותר: חוקרים בארצות הברית מצאו שכיחות גבוהה של מוטציות גנטיות האופייניות ללוקמיה אצל ילדים להורים מעשנים, אפילו עוד לפני שנולדו, כשהיו רק עוברים. אין דרך אחרת להגיד את זה: הסיגריה הורגת. 

     

    להתגונן מפני השמש

    מדי שנה מתגלים בישראל כ־1,500 חולים הסובלים מסרטן העור הקטלני מלנומה. כ־200 מהם מתים מדי שנה. אחת הסיבות המרכזיות לירידה המשמעותית בתמותה בשנים האחרונות היא הטיפולים הביולוגיים החדשים, שהביאו להארכה בתוחלת חייהם של החולים ולהיעלמות הגידולים, לצד המודעות הגוברת לסכנות השמש ולשימוש בקרם ההגנה. 

     

    הדרך הטובה ביותר להגן על עצמכם מנזקי השמש היא לא להיחשף לקרינה בשעות השיא, ולשים לב לארבעה סימנים מחשידים בשומות:

    • סימטריה: השומה הסרטנית לרוב אינה סימטרית. חציה האחד אינו שווה לחציה האחר. 
    • שוליים: שומה שגבולה אינו ברור ומוגדר (כולל מפרצים, זיגזגים, הפסקות וכו') חשודה כגידול סרטני. 
    • צבע: יש לשים לב לשומה שצבעה אינו אחיד והיא מורכבת מכמה גוונים כגון חום, שחור, ורוד וכחול.  
    • גודל: שומה שקוטרה עולה על חמישה מילימטרים (קוטר של עיפרון) אף היא מוגדרת כחשודה ודורשת בדיקת רופא. 

     

    להתחסן

    נגיף הפפילומה ממשיך להתפשט ברחבי העולם וגורם לחלק ניכר ממקרי הסרטן גם אצלנו: על פי נתוני משרד הבריאות, מאובחנות מדי שנה כאלפיים נשים עם שינויים טרום־ממאירים בצוואר הרחם, ומדי שנה מאובחנות כ־200 נשים עם סרטן צוואר הרחם. כמאה נשים מתות מדי שנה מסרטן זה.  

     

    דרך המניעה הטובה ביותר היא החיסון שכבר נכנס לשגרת החיסונים של בתי הספר לבנים ולבנות בכיתה ח' ולהומואים עד גיל 26. נשים שלא התחסנו יכולות לקבל את החיסון באמצעות מרשם מרופא המשפחה.  

     

    כ־80% ממקרי סרטן הכבד מיוחסים להפטיטיס B ו־C, הנגרמים מווירוסים. נגד הפטיטיס C אין אומנם דרך להתגונן, אך החיסון נגד הפטיטיס B הביא לצניחה משמעותית בסיכון ללקות בנגיף, העלול לגרום לשחמת הכבד, לסרטן הכבד ואף לצורך בהשתלת כבד. החיסון נגד הפטיטיס B ניתן כבר מגיל הינקות ואחת לחמש שנים, כיוון שזה תוקף זמן ההגנה החיסונית שלו.

     

    לעשות פעילות גופנית

    קשה שלא להכביר בשבחי הפעילות הגופנית כאחת התורמות המשמעותיות לבריאות האדם. עשרות אלפי מחקרים כבר הראו בבירור שהפעילות הגופנית מפחיתה תחלואה כמעט בכל מערכת בגוף, וגם הקשר בין פעילות גופנית והפחתת הסיכון לחלות בסרטן הוא ברור. ההשפעה של אורח חיים פעיל באה לידי ביטוי בהפחתת הסיכון לחלות בעיקר בסרטן השד, המעי הגס והערמונית, אך גם בסרטן הלבלב, הכליות, הרחם והוושט.

     

    הפעילות הגופנית לא רק שומרת על משקל גוף תקין, אלא גם משפרת ומייצבת את מערכות הגוף, משפרת את יכולת ההתמודדות של המערכת החיסונית נגד תאים סרטניים, מעלה את רמת נוגדי החמצון העשויים למנוע נזק לחומר התורשתי (די־אן־איי) וגם מפחיתה את רמת המתח הכללי של הגוף, שנקשר אף הוא לסיכוי ללקות בסרטן (אך לא הוכח חד־משמעית).

     

    היעילות של פעילות גופנית סדירה גוברת ככל שמתמידים בה במשך שנים וככל שהיא נעשית ברציפות. על פי ההנחיות המקובלות בעולם, מומלץ לבצע פעילות בעצימות מתונה (כמו הליכה, ריקודים, רכיבה על אופניים, יוגה, גינון, תיקון המכונית, החלקה על גלגיליות) חמש פעמים בשבוע לפחות, בכל פעם 30 דקות או יותר, או בעצימות גבוהה (ריצה, משחקי כדור, רכיבה מהירה על אופניים, שחייה, אומנויות לחימה, עבודות בנייה ונגרות) כשלוש פעמים בשבוע, שעה לפחות כל פעם. 

     

    משפר את יכולת ההתמודדות של הגוף עם הסרטן. אורח חיים פעיל (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    משפר את יכולת ההתמודדות של הגוף עם הסרטן. אורח חיים פעיל(צילום: shutterstock)
     

    להתרחק מכימיקלים מסרטנים

    משרד הבריאות האמריקני פרסם בשנה שעברה דו"ח על 248 חומרים מסרטנים אפשריים. בין היתר כוללת הרשימה הארוכה חומרים תעשייתיים המצויים במוצרי פלסטיק, במתכות ואף בתמרוקים ובחומרי ניקוי. כימיקלים אלה מגבירים את הסיכון לא רק למחלות ממאירות, אלא גם לפגיעות נוירולוגיות ולתמותה מוקדמת משבץ מוחי ומהתקפי לב. כדי להפחית את הסיכון פרסם המשרד המלצות עיקריות להפחתת החשיפה לכימיקלים המסוכנים לאדם, שחלקם, כאמור, גם נקשרו לסיכון מוגבר לסרטן. ואלה עיקרי ההמלצות:
     

    הימנעו ממוצרים המכילים DBP במוצרי קוסמטיקה ומ־DEHP בפלסטיק (ניתן לראות על האריזות אם הם קיימים). בחרו פלסטיק שבו קוד מחזור אוניברסלי a לא יהיה 3 או 7. מוצרים אלה נוטים להכיל רמות גבוהות של פתלאטים, אשר נקשרו לגידולי רחם.

     

    • חממו מזון במיקרוגל רק בכלים שמסומנים כבטוחים למיקרוגל, ועדיף לא באריזות ניילון. 

     

    • אל תחממו מזון במכלי פלסטיק המיועדים לאחסון מזון כמו מכלים של מרגרינה, יוגורט וגלידה, בשקיות מחנויות המזון או באריזות take away ממסעדות.  

     

    • המעיטו באכילה של מזון מקופסאות שימורים, המכיל רמות גבוהות של ביספנול A. העדיפו קנייה של מוצרים בקרטון או במכלי זכוכית. הימנעו משטיפת מכלי פוליקרבונט במדיח כלים. ודאו שבקבוקי התינוקות והצעצועים שרכשתם הם בעלי תווית "ללא BPA".

     

    • שטפו את הפירות והירקות במים ובסבון לפני צריכתם.

     

    • אם שלחתם בגדים לניקוי יבש, אווררו אותם היטב לפני החזרתם לארון: החומר טטראכלורואתילן הוא חומר אורגני הנפוץ מאוד כחומר ניקוי יבש. הוא עלול להימצא גם כרכיב במסירי צבע, בדבקים ובמסירי כתמים. מחקרים הראו כי החומר עלול לגרום לסרטן בכבד ובכליות, לפגיעה בפוריות ולהפלות.

     

    מה כנראה לא מסרטן

    בשנים האחרונות נפוצו שמועות ופרסומים רבים בדבר קשר בין סרטן למוצרים רבים שאנו משתמשים בהם יום־יום. אבל בדיקה מעמיקה מראה כי למרות הדיווחים, עולם המדע לא הצליח להוכיח קשר ישיר בינם לבין סרטן, וכי הם בטוחים לשימוש, לפחות עד שיוכח אחרת. 

     

    • טלפון סלולרי: השימוש הגובר בסלולרי העלה את החששות שהאותות המשתחררים מהמכשיר הצמוד אלינו כל היום עלולים לגרום לסרטן. חלק מהמחקרים טענו כי הסלולרי מגביר את הסיכון לגידולים מוחיים בתוך עשור של שימוש. אלא שאף מחקר שבוצע לא הצליח להוכיח ישירות קשר בין סרטן לבין שימוש בסלולרי. חלק מהמחקרים הראו עלייה מסוימת במקרי סרטן מסוימים, אולם קשר ישיר בין השניים לא נמצא מאז שנות ה־90, שבהן הופיע הסלולרי.

     

    אחד המחקרים הנרחבים בנושא, שנערך בדנמרק, בדק יותר מ־350 אלף איש במשך 18 שנים ומצא כי הטלפון הסלולרי אינו מעלה את הסיכון ללקות באף סוג של סרטן. גם מחקר ישראלי של משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן לא מצא קשר.

     

    ככל הנראה לא מסרטן. סלולר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    ככל הנראה לא מסרטן. סלולר(צילום: shutterstock)
    ההסבר: על פי האגודה האמריקנית לסרטן, הגלים המשתחררים מהסלולריים נופלים על הספקטרום שבין אנרגיה אלקטרומגנטית, לגלי רדיו FM, למיקרוגל. הם סוג של קרינה לא מייננת, שפירושה: "אין להם מספיק אנרגיה כדי לגרום לסרטן באמצעות פגיעה ישירה בדי־אן־איי". אילו הקרינה הסלולרית אכן הייתה מסרטנת, המחקרים היו מראים "תגובה תלוית מינון": ככל שהשימוש בסלולרי היה תדיר יותר, כך היה עולה הסיכון לגידולים סרטניים, או גידולים בצד אחד של הראש שאליו אנו מקרבים את הסלולרי. עם זאת, אף לא מחקר אחד הצליח להוכיח קשר כזה חד־משמעית.

     

    • ממתיקים מלאכותיים: סכרין, אספרטיים וסוכרלוז עלולים לגרום לעלייה בלחץ הדם, בשומנים ואפילו בכולסטרול הרע, ובכך להגביר את הסיכון לסוכרת ולמחלות לב וכלי דם. אבל ככל הידוע, הם לא מגבירים את הסיכון לסרטן. הרעיון שממתיקים מלאכותיים גורמים לסרטן הגיע בשנות ה־70 ממחקר שמצא שסכרין דווקא גורם להפחתתו של סרטן שלפוחית השתן בחולדות מעבדה. עם זאת, מאות מחקרים אחרים שכללו שימוש בממתיקים מלאכותיים לא הראו כל קשר בין מחלת הסרטן לבין השימוש בהם.

     

    • סתימות בשיניים: הסתימות בשיניים עלולות להכיל מתכות כמו עופרת, כסף ונחושת, אולם אין קשר בינן לבין סיכון לסרטן. יש לציין כי הכספית המשמשת למילוי סתימות שונה מהמתיל־כספית, המתכת שידועה כגורמת לבעיות בריאותיות.

     

    • דאודורנט: אם אי פעם הצצתם ברשימת המרכיבים בדאודורנט שלכם, בטח תהיתם כיצד חומרים אקטיביים כמו אלומיניום משפיעים על הבריאות שלכם, מעבר לתפקיד שלהם לחסום את בלוטות הזיעה. חלק מהנשים כן שמו לב ודאגו במיוחד, שכן בית השחי קרוב מאוד לחזה, והקשר האסוציאטיבי צץ מייד. ואז החל לצוץ גל שמועות באינטרנט שלפיו האלומיניום גורם להשפעה דמוית אסטרוגן, המאיצה גדילה של תאי סרטן שד. עם זאת, אף מחקר מדעי לא הצליח להוכיח שיש קשר כלשהו בין שימוש בדאודורנטים לבין סרטן. באשר למרכיב נוסף בדאודורנטים הנקרא פראבן, שמשמש כחומר שימור, מחקרים הראו כי ישנן רמות גבוהות שלו ברקמת סרטן שד, אולם המחקרים לא הצליחו להוכיח שהפראבן הזה מגיע מהדאודורנט. וממילא הדאודורנטים של היום כלל לא מכילים פראבנים.

     

    • צבע לשיער: הם אולי יגרמו לכם להיראות צעירים יותר, אבל הם עתירי כימיקלים. לכן לא מפתיע שגל השמועות בדבר סכנת הסרטן תפס גם את צבעי השיער. אולם מחקרים שבדקו כיצד הכימיקלים המצויים בצבעי שיער עלולים להשפיע על סרטני דם כמו לוקמיה או לימפומה לא הראו סיכון לסרטן. מחקרים אחרים לא מצאו קשר גם לסוגי סרטן אחרים.

     

    • חזייה צמודה: שמועות שמתרוצצות באינטרנט גורסות כבר שנים שלבישת חזייה, במיוחד צמודה, מגבירה את הסיכון לסרטן. עם זאת, אין אף מחקר שמצא קשר בין חזיות לבין סיכון לסרטן, כולל סרטן השד.

     

    • ירקות ופירות משובטים: ישראל היא מדינה בעלת שם עולמי בחקלאות מודרנית, שכוללת גם תבואה "משופצת" גנטית. בעבר עלו חששות כי תוצרי חקלאות מהונדסים גנטית עלולים להגביר את הסיכון לסרטן. אולם דו"ח של האגודה האמריקנית למדעים מ־2016 קבע כי אין כל עדות לכך שמזונות מהונדסים גנטית משפיעים על הסיכון למחלה. 

     

    ייעוץ רפואי: ד"ר וילמוש מרמלשטיין, יו"ר האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה ומומחה לאונקולוגיה במרכז הרפואי סורוקה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כל הדרכים הבדוקות והמוכחות למניעת סרטן"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים