התביעה: "קירשנבאום חילקה נתח מתקציב המדינה תמורת שוחד"

קירשנבאום בבית המשפט(צילום: ירון ברנר)

הנאשמים בפרשת השחיתות 242, שבה מעורבים בכירי מפלגת ישראל ביתנו, לא התרשלו או הושפעו משיקולים זרים - אלא חילקו נתחים מתקציב המדינה בתמורה לשוחד. כך טען הבוקר (יום ב') נציג התביעה בפתיחת שלב ההוכחות במשפט, שבו נאשמת סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום יחד עם אחרים בעבירות שוחד.  

קירשנבאום הכחישה את האישמומים נגדה, שכוללים לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. יותר מעשרה נאשמים מלבד קירשנבאום נאשמים יותר מעשרה מעורבים בפרשה. המשפט, שמתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מכונה "מקבלי השוחד" ובמקביל אליו מתנהל משפט נוסף שנמצא בעיצומו בתיק "נותני השוחד" ועוסק באותה פרשה.

לפי כתב האישום, מאז 2006 ועד דצמבר 2014 פעלה ח"כ קירשנבאום באופן שיטתי ומתוכנן, לעתים מתוחכם, לשם ביצוע עבירות. במקרים רבים היא ניצלה את תפקידיה כעובדת ציבור ואת מעמדה ובמיוחד את שליטתה על תקציבי מדינה (הכספים הקואליציוניים) כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד ממוסדות ציבוריים, מעמותות ומגורמים פרטיים.

השוחד ניתן בדמות טובות הנאה פסולות עבורה או עבור בני משפחתה, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורבים - אליה או למפלגה. נטען כי לעתים קרובות קירשנבאום אף ביקשה או דרשה מעובדי ציבור אחרים, מראשי גופים ציבוריים, ממנהלי עמותות ומאנשים פרטיים לפעול עמה יחד לשם הגשמת מטרותיה הפסולות ולשם הסתרתן ודרבנה אותם לעשות זאת. 

(צילום: מאיר אזולאי, עידו ארז)

נציג התביעה, עו"ד מאור אבן חן, נשא דברי פתיחה מטעם המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה: "נתקלנו בעבר במקרים שונים בהם עובד ציבור מואשם בלקיחת שוחד, למשל ראש עירייה נתן היתר בנייה או שוטר שחרר נהג עבריין לדרכו. אלא שכאן לא מדובר בהיתר או התקשרות חוזית. בכתב האישום יש דברים שכמעט לא הובאו בפני בית משפט - נתחים מתקציב המדינה עצמו חולקו בתמורה לשוחד, לא על ידי לבלר או עוזר, אלא על ידי המחוקקת עצמה. הנאשמים קירשנבאום ודאוד גודובסקי קיבלו נתחי תקציב. הם לא מואשמים בגלל רשלנות במילוי תפקידם או שיקולים זרים, אלא עשו את תקציב המדינה קרדום לחפור בו".

לדבריו, "קירשנבאום הייתה אמונה על כספים קואליציוניים במפלגתה, היא הייתה מחליטה על אופן חלוקת הכספים הקואלציוניים וקובעת כיצד יחולקו. היא הייתה אחראית על גודובסקי שהיה אמון על הפן הארגוני, על קשר מטה המפלגה עם גורמי השטח לרבות ראשי רשויות סניפים ופעילים. הוא עמד בקשר עם גופים שונים שביקשו שהמפלגה תפעל להעביר להם כספים מתקציב המדינה".

התובע הוסיף: "קירשנבאום הייתה דמות חשובה עבור כל גוף ציבורי, גופים חיזרו לפתחה, בין היתר בשל אחריותה על הכספים הקואלציונים. היא שלטה על ברז תקציבים וניתבה על פי החלטותיה. נותני השוחד השונים הבינו זאת וביקשו להנות מקרבתה וקרבתו של ידי ימינה".

עוד אמר כי החקירה חשפה פעולה שיטתית ומאורגנת של לקיחת שוחד: "נראה שהייתה כאן שיטה שחזרה על עצמה. בשלב ראשון גורם פונה מבקש תקציב סיוע או תמיכה, בשלב שני מבהירים לו שעליו להעביר להם ישירות חלק מהכסף. דרישת השוחד הוצגה כפעולה לגיטימית כתנאי להעברת התקציבים.

"פאינה דרשה לקבל בחלק מהמקרים כספים מוצרים או טובות הנאה בעד פעולות הקשורות לתקציביה הציבוריים. במקרים אחרים, שני הנאשמים דרשו שוחד וקיבלו אותו בדרכים עקיפות - העברת שוחד לגורמים שונים שקירשנבאום חפצה ביקרם, או 'פרוייקט משותף' שהוא בפועל לקיחה ומתן שוחד".

רמי כהן. נאשם בפרשה(צילום: ירון ברנר)

עו"ד אבי חימי(צילום: מוטי קמחי)

עו"ד מאור אבן חן הסביר כי "הם לא היססו לפנות לגופים ועמותות שרצו להעצים את עשייתם המבורכת ודרשו מהם שוחד, חלק מאותם גופים חשבו כי המטרה הטובה מקדשת את אמצעי השוחד. נציג גם מאות שיחות טלפון של האזנות סתר מהם עולה התמונה הפלילית של הנאשמים, הנאשמים ידעו שהם לוקחים שוחד".

יוגב גרדוס, סגן הממונה על תקציבים באוצר, העיד כיצד מוקצים כספים קואלציונים. לדבריו, היה אחראי במשך כמה שנים על כספיה של ישראל ביתנו. הוא סיפר על "התנהלות שגרתית מצד ישראל ביתנו. אני לא יכול להזכיר פעולות לא תקינות באותה תקופה, אני לא יודע להגיד הרבה על תשלומי עמלה מתוך תמיכה". 

את התיק מנהלים מטעם הפרקליטות גם עו"ד ד"ר יונתן קרמר, נטלי קוקוי ומשה עקירב. את קירשנבאום מייצג עו"ד גיורא אדרת. את רמי כהן מייצג עו"ד אבי חימי.