למה מכללות מדורגות מעל אוניברסיטאות?
בסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים בנושא שביעות רצון של הלומדים במוסדות אקדמיים, המכללות הן אלה שמככבות בראש המדד. בדקנו מדוע הסטודנטים העדיפו לדרג מכללות בראש הרשימה, ואיך זה קשור למרצים
הסקר השנתי שערכה התאחדות הסטודנטים הארצית לגבי שביעות רצון הלומדים במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, אשר התפרסם באוקטובר השנה, יכול לחזק את התופעה הזו. על פי הממצאים, מבין 10 המוסדות האקדמיים המובילים בשביעות רצון הסטודנטים - רק אחד הוא אוניברסיטה והשאר מכללות. את הדירוג השנה מובילה אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, והאוניברסיטה (שמגיעה למקום התשיעי) היא האוניברסיטה הפתוחה.
חלק נוסף בסקר בודק את שביעות הרצון של הסטודנטים מההוראה במוסדות האקדמיים. על פי הנתונים, בשלושת המקומות הראשונים נמצאות מכללות. את הדירוג כאן מובילה הקריה האקדמית קריית אונו שנה רביעית ברציפות ואחריה מדורגות המסלול האקדמי המכללה למינהל וסמינר הקיבוצים.
יותר מחקרים - פחות יחס אישי?
נשאלת השאלה מדוע דירגו מרבית הסטודנטים את המכללות בראש טבלת שביעות הרצון. ייתכן שאחת הסיבות לכך נעוצה בעובדה שהאוניברסיטאות לרוב גדולות יותר ממכללות, כך שמעטים מהסטודנטים מכירים את המרצים שלהם מחוץ לאולם ההרצאות.
לעתים על המרצים עצמם חל עומס בשל ריבוי הסטודנטים, מה שעלול להשפיע על מספר שעות ההוראה השבועיות, ובחלק מהמקרים חברי הסגל האקדמי עסוקים בביצוע מחקרים שאינם תמיד קשורים לקורסים שהם מלמדים, ודאי לא בקורסים לתואר ראשון.
לעומת זאת, רבות מהמכללות האקדמיות ממקדות את מאמצי המחקר שלהן בתחומי התמחות ספציפיים. הן משיגות זאת באמצעות הקמת מרכזי מחקר המותאמים למטרות שהוגדרו בחזון המכללה, בניגוד לאוניברסיטאות, בהן תחומי המחקר רחבים יותר וחלק נכבד מוקדש למחקר שאינו יישומי. כך שלמעשה, ההוראה באוניברסיטאות מושפעת רבות מהמחקר המבוזר, לעומת המכללות שבהן קיימת יותר גמישות בנושא.
לפנייה לכתב/ת 
