מגמת ספורט

"המורה הכי טובה בעולם"

אבישג סמברג (17, טקוונדו), והמורה מדי קן

סמברג עלתה לאחרונה לכותרות עם זכייה במדליית הארד באליפות העולם לנוער. מובן שבגלל גילה היא צריכה לשלב את התחרויות והאימונים עם הלימודים בבית הספר האזורי בגדרה, שם מלווה אותה מדי קן, המחנכת שלה והמורה למדעי הסביבה. "אני נשבעת שיש לי את המורה הכי טובה בעולם", מספרת סמברג. "כל מה שאני מבקשת, היא עוזרת בטירוף".

קן: "אני קצת נבוכה שהיא בחרה בי. אבישג תלמידה מצוינת ומאוד מיוחדת. כשהיא מרגישה שנעשה המון כדי להוריד ממנה לחץ, היא מצליחה לשלב את שני הדברים האלה ביחד. השאיפות שלה מאוד גבוהות".

ואיך היחסים ביניכן?

"מאוד פתוחים. אנחנו מדברות הרבה פנים אל פנים, ומתקשרות הרבה בווטסאפ. אולי יום אחד אסע איתה לאולימפיאדה". (אורן אהרוני)

"אולי אסע איתה לאולימפיאדה"(צילום: אורן אהרוני)

"גאה שהיה המחנך שלי"

לירוי צעירי (29, כדורגל) והמורה חגי עמוס

עמוס היה המחנך של צעירי בתיכון מקיף יהוד, בו למד הקשר לפני 11 שנה, וזוכר אותו היטב: "הוא היה תלמיד מקובל וחברותי מאוד, סוג של מנהיג בכיתה ובשכבה. הוא אירגן את מסיבת הסיום של התיכון בסוף כיתה י"ב, שהייתה מאוד מוצלחת ומזכירים אותה עד היום".

ידעת שהוא יצליח בספורט?

"הייתי בטוח. לירוי תמיד היה אומר לי: 'יום אחד אני אהיה כדורגלן מצטיין, אתה עוד תראה אותי מצליח'.

צעירי: "הוא תמיד אמר שחשוב ללמוד ולהחכים, לכבד את הזולת, לקבל את השונה ולתרום למדינה. אני גאה שהוא היה המחנך שלי ומעריך אותו". (דוד בן־שימול)

"לימד אותי לקבל את השונה"(צילום: עוז מועלם)

"באה ללמד ולא להתקשקש"

יובל גררה (25, כדוריד) והמורה לריסה צפובסקי

כבר כשיובל גררה היה בן 16, היה ברור שהוא יהיה אחד השחקנים המובילים בכדוריד הישראלי. במקביל לאימונים בהפועל ראשל"צ ובנבחרות הוא למד במגמת פיזיקה במקיף ג' בראשל"צ, שם לריסה צפובסקי הייתה המורה שלו למתמטיקה חמש יחידות. "היא מורה שזוכרים מהרגע הראשון", מספר גררה. "יש לה נוכחות. היא באה ללמד ולא להתקשקש".

צפובסקי: "את יובל אני זוכרת כילד חמוד, ביישן וצנוע. היה לו מאוד אכפת מהלימודים. כשהגעתי למשחקים ראיתי בן אדם אחר לגמרי על המגרש, אחד עם עוצמה".

"ראיתי בן אדם אחר על המגרש"(צילום: עוז מועלם)

גררה: "בכיתה י"ב הפסדתי לא מעט שיעורים בגלל הכדוריד, ובזמנה החופשי לריסה ישבה איתי ועם עוד חבר ששיחק איתי ולימדה אותנו את החומר כדי שלא נפספס שום דבר".

צפובסקי: "אני מאמינה בדוגמה אישית, ובשיחה בגובה העיניים עם התלמידים. תלמיד בשבילי הוא אישיות, ומאוד חשוב לכבד אותו ולהסתכל עליו כבן אדם". (ברק חקלאי)

"הוא תמיד תמך"

עלי עותמן (31, כדורגל) והמורה ראשיד חלאיילה

"הייתה לי הזכות ללמד את עלי", אומר חלאיילה, מורה לגיאוגרפיה בתיכון ג'מאל טרבייה בסכנין. "הוא היה ילד נחמד ומנומס. אף פעם לא עשה בעיות". עותמן: "ראשיד היה מורה אהוב מאוד בבית הספר, וזה חלק מהסיבה שבחרתי במגמת גיאוגרפיה".

ראשיד, יצא לך לסייע לו בענייני כדורגל?

"היה לו משחק עם נבחרת הנוער בחו"ל שנפל בדיוק על תאריך של מבחן חשוב. הסכמתי בלי בעיה לדחות לו אותו, ואפילו אמרתי שאין שום בעיה לוותר, כי ידעתי כמה היה לו חשוב להתקדם בכדורגל. אני בעברי הייתי שחקן ומבין את זה, חוץ מזה שאני גם אוהד את בני־סכנין".

עותמן: "הוא הבין מה זה להיות שחקן וזה עזר לי מאוד. הייתי צעיר, לא ידעתי הרבה, והוא תמיד תמך וחיבק מכל הבחינות". (מיקי שורץ).

ויתר לו על מבחנים(צילום: זהר שחר)

"דאגתי לה כמו בת"

רוני אוחיון (19, כדור-שער) והמורה שרה אסייג

רוני, ספורטאית לקויית ראייה, זכתה עם נבחרת הכדור־שער במדליית ארד באליפות אירופה בשנה שעברה, ועוד לפני כן השתתפה במשחקים הפראלימפיים בריו. היא סיימה לפני חצי שנה את לימודיה באולפנה "חן במדבר" בבאר־שבע, ולא שוכחת את המחנכת שרה אסייג.

"היא לימדה אותי הרבה דברים לחיים", אומרת אוחיון. "הרבה עצות עם שיחות אישיות. היא עודדה ותמכה, וידעה איך להרים אותי במצבים מאוד קשים. היא ממש הייתה לי כמו אמא".

אסייג: "היה לנו קשר אישי וחום מעבר ללימודים. הרגשתי שהיא המורה שלי, כי רוני לימדה אותי המון עם כוח הרצון האדיר שלה. דאגתי לה כאילו היא הבת שלי". (אורן אהרוני).

"ידיעות אחרונות" שותף בפרויקט "המורה של המדינה"