חגיגת כדורסל - אבל אחרת / מליניאק

משחק בית נגד ברצלונה היה תמיד חגיגת כדורסל, אבל העונה מכבי תל אביב נאבקת על מקום בשמינייה, ובארסה, עם מסורת אדירה ותקציב של 30 מיליון אירו, הגיעה להיכל הספורט אחרי שאיבדה מעשית את הסיכוי לכרטיס לרבע הגמר עשרה משחקים לפני תום העונה הרגילה!

82:94 חשוב למכבי תל אביב על ברצלונה

ספאחיה: "ג'קסון הוא אחד השחקנים הכישרוניים שאימנתי"

הכל מתחיל ונגמר בניהול. בחירת שחקנים, החלפת מאמן. מאמן חדש לא יכול לשנות כלום בשלושה ימים, בטח כאשר מדובר במאמן שלא אימן קודם ביורוליג ולא מכיר את היריבות. יש דברים קטנים שיכולים לנצח משחק, אבל ברצלונה הייתה רחוקה משם. מאמן שמכיר את הקבוצה שלו ואת מכבי, שולח שחקנים כמו דיאנדרה קיין, אלכס טיוס וג'ונה בולדן לקו העונשין, ולא לוחץ את קיין (17 אחוז לשלוש) ופותח לו את הדרך לטבעת.

חואן קרלוס נבארו. מהיכולת שלו לא נשאר הרבה(צילום: עוז מועלם)

המאמן הזמני אלפרד ז'ולבה כבר לא ילד (57), אבל קילומטראז' ביורוליג אין לו, לכן הוא לא צריך לצפות שיקבל כבוד מהשופטים. כשאוברדוביץ' מתנפל על השופטים, בדרך כלל זה משפיע עליהם ולפעמים הוא מקבל גם עבירה טכנית. ז'ולבה איים על השופטים באקדח קפצונים, ולכן ספג פאול טכני כבר בדקה ה-11. חואן קרלוס נבארו, לעומת זאת, מקבל הרבה כבוד בעונת הפרידה, אבל מהיכולת לא נשאר הרבה (2 מ-7 מחוץ לקשת).

בעונה שעברה טייריס רייס החריב את הקבוצה, העונה הביאו פליימייקר איכותי - תומא הורטל, שחקן שיודע את העבודה (10 אסיסטים), אבל מחפש בכוח את אנטה טומיץ' ומוסר לו לרגליים. טומיץ', פעם אחד הגבוהים הטובים באירופה, התעייף, אבל 2.17 מ' זה עדיין פקטור מתחת לסלים.

אלפרד ז'ולבה על הקווים. לא צריך לצפות לקבל כבוד מהשופטים(צילום: ראובן שוורץ)

נוריס קול וג'ייק כהן, בעוד הופעה טובה, שינו את המשחק. קול הוא מחליף מצוין וכשהוא עולה מהספסל סגנון המשחק של מכבי משתנה ממשחק לרוחב לחדירות עומק. רק טוב יוצא מזה. פייר ג'קסון סגר את הסיפור ברבע האחרון, אבל סובל מחוסר יציבות. דשון תומאס סקורר, אבל לא יתכן שיזרוק כל כדור לסל, כולל במצבים שאין ריבאונד ואין מי שיירד להגנה. ארטיום פרחוסקי הוא סנטר לגיטימי, אבל נראה כאילו שמשחקים עליו כשהמשחק צמוד ומייבשים אותו כשהפער נפתח.