שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    היננו כאן: בל נשכח את יהדות המזרח
    מסביבנו רבים מכנים את ישראל מדינה קולוניאליסטית, שריד לעידן הקולוניאליסטי הלבן, במטרה לשלול את הלגיטימיות של העם היהודי לארצו. שחר עזאני מזכיר כמה חשוב דווקא היום, לתאר את המרקם האנושי הישראלי ממזרח ומערב
    "אתה ישראלי"? נשאלתי פעם באירוע בו נטלתי חלק באחת מהאוניברסיטאות האמריקאיות המובילות.

    "כן", השבתי ללא היסוס. "למה את שואלת?"

    "האמת שחשבתי שאתה הדובר הפלסטיני" היא ענתה במבוכה.

    "ואם אפשר לשאול, מדוע זה היה הרושם שלך?" שאלתי בחיוך.

    "ובכן, מכל מה ששמעתי חשבתי שישראלים הם לבנים, דתיים ועל פי רוב מזוקנים ... " היא אמרה בכנות.

     

    מתנחל, כך דמיינה הסטודנטית הצעירה את הישראלי הממוצע, או שמא יש לומר אב טיפוס של תדמית המתנחל ... וזה לא שדמויות כאלו לא קיימות, אבל ברור
    כי התדמית הזו ניזונה משנים של סיקור תקשורתי שמחפש את הקצוות ובאמצעותן נמצא מגדיר את המרכז. ואני חייב לומר שזו אחת מן השיחות שמלוות אותי במאמץ היומיומי לספר את הסיפור של מדינת ישראל – לא רק משום ששוב הבנתי עד כמה עמוקה הבורות גם בקרב אלו הנחשבים "אליטות" באוניברסיטאות יוקרה אלא גם האופי של אותה בורות: ישראל לא יכולה להיות "צבעונית". היא חייבת, בהגדרה, להיות "לבנה" ואך ורק "לבנה".

     

    אחד מן הטיעונים הבולטים של התנועות האנטי-ישראליות השונות כנגד ישראל הינו כי זו האחרונה היא "מדינה קולוניאליסטית, שריד לעידן שתם זמנו, העידן הקולוניאליסטי הלבן". המטרה היא ברורה: לשלול את הלגיטימיות של הקשר בין העם היהודי לארצו תוך שימוש במונחים המקובלים בשיח המודרני כיום, בו "קולוניאליזם" הוא מילה גסה. באמצעות דה-לגיטימציה שכזו ותוך שלילה חוזרת ונשנית של העובדות ההיסטוריות ניתן, באופן טבעי, לדרוש את "סילוק הנטע הזר", טיעון אשר נשמע "כשר" לאוזניים מערביות שאינן בקיאות בהיסטוריה של האזור ובפרטי הסכסוך (ויש רבים כאלו). על רקע זה יש לראות את ההצהרות החוזרות ונשנות מן הצד הפלסטיני כי "הם הם הכנענים האמיתיים" משל הקשר שלהם לאזור קדם אף לעידן הדינוזאורים ... אין המדובר בפליטת פה בלתי מכוונת אלא במשנה סדורה בעליל, בבחינת "ספר שקר מספיק פעמים והוא יקנה לו אחיזה במציאות". הטיעון כי ישראל הינה "נטע קולוניאליסטי זר" ניזון מבניית אותה תדמית חד מימדית של המדינה היהודית, לפיה ליהודים אין קשר לארץ ישראל, הם מעולם לא התקיימו בה כעם (ומכאן גם מעולם לא היה קיים בית מקדש, למשל) והם כולם קשורים אך ורק ליבשת אירופה. זו, במסגרת כיבושיה הקולוניאליסטיים הבזויים באיזור "ייבאה" אליו את היהודים אל אדמת ישראל "על מנת לפתור את בעיותיה",ואך מן הצדק כי אותן זרים יחזירו האדמה לבעליה המקוריים, האמיתיים, האותנטיים.

     

     

    והנה עוד נקודה: חשבו לרגע על השיח הפוליטי הפנים-אמריקאי, אותו שיח חריף המתקיים כיום בנושאי משטרה, גזע, תרבות וחברה: "BLACK LIVES MATTER", קואליציות המיעוטים, "עליונות לבנה" וכו'. בשיח הנ"ל נעשה ניסיון ברור מצד גורמים אנטי-ישראליים למקם את ישראל בצד "הגזען הלבן", מדינה שעצם קיומה נוגד את הרעיון של "צדק חברתי", והתיאור השקרי של ישראל דלעיל משחק לידיהם בצורה מושלמת. לפיכך ברור שבראייתם אין מקום לישראל "צבעונית" והם יעשו כל שביכולתם בכדי לדבוק בתיאור החד מימדי של ישראל ולהסתיר כל מציאות אחרת.

     

    ואל תטעו לחשוב כאילו הבעיה של התדמית החד מימדית של ישראל קיימת רק בקרב הציבור הרחב. המאמצים להעשיר את מרחב הידע הציבורי ביחס למגוון האנושי של החברה בישראל נעשים ביתר שאת גם בקרב קהילות יהודיות ובקרב הציבור "המתעניין", שגם הוא– כן, גם הוא - נעדר מידע של ממש ביחס לאותו מגוון אנושי.

     

    במחצית חודש ינואר האחרון קיימנו יחד עם עמיתי ב- StandWithUsבפלורידה מספר אירועים חשובים סביב "הפליטים הנשכחים": מאות אלפי היהודים אשר חיו ברחבי המזרח התיכון במשך שנים ועם עלייתה של הלאומנות הערבית סבלו ביתר שאת מפוגרומים ופרעות ונאלצו לברוח למקום מבטחים, היא המדינה היהודית אשר קרמה עור וגידים. זכינו להעלות על נס את הקהילות המפוארות של איראן, תימן, עיראק, מרוקו, לוב, תוניס, סוריה, מצרים ואחרות – קהילות שחיו במשך שנים באיזור וש-850,000 חבריהן מצאו מפלט בישראל עם הקמת מדינת ישראל והפכו לחלק בלתי נפרד מן הפסיפס האנושי הישראלי של ימינו. וחשוב להדגיש – לא כל יהדות המזרח הגיעה לישראל רק ממניעים של פליטות (ומכל מקום ברור שפליטות אינה סותרת ציונות). רבים וטובים הגיעו מוקדם עם ראשוני החלוצים, כדוגמת עליית "אעלה בתמר" מתימן בשנת 1881, ועוד רבים וטובים. ליהדות המזרח חלק של כבוד בספר דברי הימים של העם היהודי ומדינת ישראל וחובה עלינו לספר גם את סיפורה של יהדות מופלאה זו, לחלוק את מטעמיה ולזכור את מורשתה.

     

    חשיפת פניה הנפלאות והמגוונות של המדינה הציונית הינה משימה חשובה מאין כמוה, ולא רק משום שאנחנו רוצים "קלף" במו"מ עם הפלסטינים, בדמות פליטים מול פליטים– אלא משום שזוהי ישראל האמיתית של ימינו. מדינה מגוונת בעלת מרקם אנושי נפלא של צבעים, ריחות וטעמים, אנשי המערב והמזרח, הצפון והדרום – כולם יהודים אשר התקבצו יחדיו מארבע כנפות הארץ ושבו לגבולם במסגרת "שיבת ציון" של זמננו –ואת סיפורם של כל אלו אנו חייבים לספר.

     

    בל נשכח את יהדות המזרח.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "היננו כאן: בל נשכח את יהדות המזרח"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים