שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מלצרים בלי חשבון
    מי רומס את זכויות המלצרים הסטודנטים ומדוע? לפניכם המדריך השלם לשמירה על זכויותיכם. לגזור ולשמור

    מלצרות היא אחת העבודות השכיחות והחביבות במיוחד על ציבור הסטודנטים והסטודנטיות בישראל. אחרי הכול מדובר בכסף קל, מהיר וזמין, עם גמישות מסוימת בשעות, המאפשרת להם לשלב עבודה ולימודים אינטנסיביים. אלא שלצד היתרון זה, המציאות מלמדת כי מדובר בתחום בו שכיחות הפרת חוקי העבודה היא מהגבוהות במשק.

     

    חרף העלייה במודעות העובדים לזכויותיהם, מידי שנה מוגשים לבתי הדין לעבודה תביעות רבות של מלצרים אשר מלינים על תנאי העבודה המקפחים ובלא מעט מקרים, נאלצים המעסיקים לשלם לעובדים סכומים כסף בלתי מבוטלים.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    באמצעות עו"ד אלכס גרבר, מומחה לדיני עבודה (מחברת "בקרת שכר" שעוסקת בייעוץ בתחום יחסי עובד מעביד), מיפינו את הפרות החוק השכיחות בענף.

     

    אי תשלום בגין שעות נוספות

    לא אחת מתבקש המלצר להאריך את המשמרת שלו, משלל סיבות. כך נוצר מצב שבו העובד נאלץ לעבוד מעבר ליום עבודה מלא, אך אינו מקבל תשלום עבור השעות הנוספות. החוק קובע כי יום עבודה מונה שמונה שעות עבודה לעובד העובד 6 ימים בשבוע, ותשע שעות עבודה לעובד העובד 5 ימים בשבוע. מלצר העובד מעבר ליום עבודה מלא זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות באופן הבא: עבור השעתיים הנוספות הראשונות זכאי העובד לתוספת של 25% משכר העבודה הרגיל, והחל מהשעה השלישית ואילך זכאי העובד לתוספת של 50% משכר העבודה הרגיל, כך שעבור השעתיים הראשונות ישתכר העובד, בכל שעה, 125% משכרו הרגיל והחל מהשעה השלישית ואילך, ישתכר העובד, בכל שעה, 150% משכרו הרגיל.

     

    קיצור משמרת

    לעיתים קרובות, משמרתו של המלצר מקוצרת במהלך העבודה: הוא מתבקש "לרדת מהסינר" מוקדם מהשעה שבה היה אמור לסיים את המשמרת, כשהוא לא מקבל שכר בגין שעות העבודה שהפסיד בשל כך. מעסיק מחויב לשלם לעובד בגין משמרת שבוטלה או קוצרה בהתראה קצרה.

     

    יחד עם זאת, לשון החוק אינה קובעת מהו השכר לו זכאי עובד. בענפים מסוימים, בהם קיים צו הרחבה, קיימות הוראות מפורשות לעניין התשלום בגין משמרות שבוטלו או קוצרו בהתראה קצרה, כך למשל צו ההרחבה לאולמות וגני אירועים אשר קובע כי עובד אשר התייצב למשמרת אשר בוטלה, בנסיבות שאינן תלויות בעובד, יהיה זכאי לתשלום בגין מחצית יום עבודה, ובמידה והמשמרת קוצרה יהיה העובד זכאי לתשלום בגין יום עבודה מלא.

     

    פיטורים מעכשיו לעכשיו

    "חח, זה יפה שלא הבנת שהפסקת לעבוד. שהעפתי אותך באמצע המשמרת", ההודעה הזו שנשלחה לאחרונה למלצר בהודעת וואטסאפ, מהווה דוגמה אחת מיני רבות לדפוס פעולה רווח מאוד בענף: פיטורים "מעכשיו לעכשיו", לעיתים באמצע משמרת, בניגוד גמור להוראות החוק.

     

    אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

     

    עו"ד אלכס גרבר מסביר כי "הפסקה חד-צדדית של שיבוץ העובד לעבודה היא פיטורים לכל דבר ועניין. מעביד המעוניין להפסיק את עבודת העובד נדרש לערוך לו שימוע כחוק ולשקול את טענות העובד טרם קבלת החלטה בעניינו".

     

    ניכוי מהשכר בגין חוסרים בקופה או עלות ציוד שנשבר

    " הדבר הזה עולה 100 שקל ליחידה. יש חמישה כאלה. מעולם לא לקחנו כסף בגלל שגיאות או שבר. חגיגית אני מודיע, הראשון שישבור גם יקנה לנו חדש". ההודעה הזו נשלחה לאחרונה למלצרים ולעובדים בסניף של אחת מרשתות בתי הקפה הגדולות בארץ על-ידי מנהל משמרת".

     

    האיום בדבר הטלת קנס על העובד בגין שבר של ציוד = אינו חוקי. לשון הפסיקה קובעת מפורשות כי אסור לנכות תשלום בשל עלות ציוד שנשבר, כגון צלחות או סכו"ם שנשטף לפח האשפה עם שאריות האוכל וכד', גם במקרה ויש הסכמה של העובד לניכויים אלו בכתב. הדבר מהווה עבירה על חוק הגנת השכר האוסר על ניכויים משכר העובד, פרט לאלה המנויים בו במפורש.

     

    עבודה ביום המנוחה השבועי

    עו"ד גרבר: "עפ"י לשון החוק, יום המנוחה יימשך כ-36 שעות רצופות לפחות בשבוע, בהתאם לדתו של העובד. עובדים יהודים זכאים ליום מנוחה שבועי שתחילתו בכניסת השבת, בערב יום שישי. לפיכך, מלצר זכאי לקבל תגמול עבור העסקה ביום מנוחה השבועי בשיעור 150% משכר שעת עבודתו הרגילה".

     

    עו"ד אלכס גרבר (צילום: דוד כהן) (צילום: דוד כהן)
    עו"ד אלכס גרבר(צילום: דוד כהן)

     

    מנהל האירוע לא מעביר למלצרים חלק מהטיפ

    באולמות אירועים נהוג כי בעל האירוע מוסר בסופו טיפ למנהל ומבקש כי את חלקו יעביר גם למלצרים. אלא שהמציאות מלמדת כי רבים מלינים על כך שהטיפ לא מגיע לידיהם. במקרה כזה, אי חלוקתו עלולה להוות עבירה פלילית, אולם היות ולרוב עצם העברת הטיפ המוענק בתום האירוע לא מתועדת, מתעורר קושי ראייתי להוכיח זאת.

     

    במקרה כזה, הפתרון מצוי אם כך אצל בעלי השמחה. אם למשל הזוג שמתחתן מעוניין לחלק את הטיפ עם המלצרים, הוא יכול להחתים את המנהל על מסמך בו הוא מתחייב למסור לנציג המלצרים את הטיפ שנתקבל ומתן העתק מהמסמך לנציג המלצרים. במקרה שבו בעל השמחה לא ביקש מהמנהל למסור למלצרים חלק מהטיפ אך סבר כי המנהל יעשה זאת, המלצרים לא יכולים לטעון כי קופחו - נדרשת אמירה מפורשת מצד בעל האירוע, מסביר עו"ד גרבר.

     

    אי מסירת תלוש שכר

    לשון החוק קובעת כי מעסיק מחויב למסור לעובדיו תלוש שכר עם פרטי השכר ששילם להם, לכל המאוחר ביום התשיעי שלאחר המועד שבו עליו לשלם את השכר. אלא שמלצרים רבים מלינים כי העסקתם נעשית "בשחור", ללא כל תיעוד או הוצאת תלוש, ובמקרים חמורים במיוחד, המלצרים כלל לא מקבלים תשלום. כך למשל פרסמה לאחרונה מלצרית "עבדתי במסעדה בבורסה ברמת גן. עבדתי כל חודש אוגוסט ועד היום הבעלים מסרבים להביא לי את המשכורת בגובה 5,000 שקלים. הם פשוט נעלמו".

     

    בכל הנוגע לאי תשלום, המועד לתשלום שכר עבודה חודשי הוא היום האחרון בחודש העבודה. שכר עבודה מולן, הוא שכר עבודה שלא שולם עד ל"יום הקובע" שהוגדר בחוק כיום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה. במקרה כזה, יש לעובד זכות לתבוע את המעסיק וחישוב הסכום המגיע לו (הגבוה מבין שני אלה), ייעשה באופן הבא:

    5% מהשכר המולן עבור השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום השכר ו-10% מהשכר עבור כל שבוע שלאחריו או חלק ממנו.

    הפרשי הצמדה מהמועד לתשלום השכר ועד ליום תשלומו, ו-20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי הצמדה בעד כל חודש.

     

    בכל הנוגע לעצם מסירת התלוש לעובד, מסביר עו"ד אלכס גרבר, מעסיק שאינו פועל באופן הזה חשוף לתביעה, שכן בנוסף להגשת תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה, עובד רשאי להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה נגד המעסיק שיכול לחייבו בתשלום פיצוי לעובד, ואם ישתכנע כי המעסיק הפר את חובתו ביודעין, הוא רשאי לפסוק לעובד פיצויים בסך של עד 5,000 ש"ח (ובמקרים מסוימים גם בסכום גבוה מזה), ללא קשר לגובה הנזק שנגרם לעובד, גם אם לא נגרם לעובד נזק כלשהו.

     

    אי תיעוד נוכחות עובדים

    המסעדן חייב לתעד את נוכחות העובדים - מועד תחילת העבודה וסיומה, אולם במקרים רבים, אין הוא מקפיד על כך והדבר מהווה בסיס לאין ספור מחלוקות וטענות מצד הצדדים על שכר עבודה שלא שולם במלואו למלצר. הסיבה שתביעות רבות הסתיימו בפסק דין שמחייב את המסעדן לשלם לעובד את השכר בגין השעות הנתונות למחלוקת, היא שהחוק קובע כי חובת ההוכחה בדבר היקף שעות עבודתו של העובד התובע שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות וגמול עבודה ביום המנוחה, מוטלת על המעסיק. היעדר התיעוד משמעו שהמעסיק לא יכול להפריך את טענות העובד לגבי היקף שעות עבודתו.

     

    תשלום טיפ

    אין ספק שעובדים זכאים לתשלום שכר שלא יפחת משכר המינימום, אולם קיימת מחלוקת לגבי השאלה האם יש לראות בתשר ("טיפ") המשולם למלצרים על ידי לקוחות המסעדה חלק משכר עבודתם, או שעל המעסיק לשלם למלצרים שכר מינימום ללא קשר לטיפים.

     

    קיימים שני דפוסים מקובלים של תשלום טיפים למלצרים. הראשון הוא שהטיפ משולם למלצר ישירות על ידי הלקוח. בנוהל השני המלצר מקבל את הטיפ לאחר שהכסף עבר דרך קופת המסעדה. בעבר קבעו בתי הדין כי טיפ המשולם ישירות למלצר אינו מהווה שכר עבודה - אך מנגד, עסקים רבים נוהגים לדרוש מעובדיהם להפריש חלק מכספי הטיפים לקופת המסעדה ולשלם להם שכר מתוכו, או מוציאים להם תלושי שכר על אף שבפועל הם מתבססים על כספי הטיפ ואינם מוציאים את עלות השכר מכיסם.

     

    מדובר בענף פרוץ שיש בו תחום אפור די נרחב מבחינה חוקית. בשורה התחתונה - בעל מסעדה שנוהג בשיטה של העברת הטיפים דרך הקופה, חייב למסור לעובד את מלוא סכומי הטיפים, אחרת יש בכך משום הטעיית הלקוח והתנהגות שאינה בתום לב כלפי הלקוח והמלצר, מסכם עו"ד אלכס גרבר.  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים