מתלוננות על גוסטינג? גבר מעל 70 נעלם לי

בדיחה סקסיסטית חבוטה שואלת: מהו פרק הזמן הארוך ביותר? התשובה היא פרק הזמן שעובר מרגע שהזמנת לה מונית ועד שהדלת נסגרת אחריה. על משקל זה אשאל - מהו פרק הזמן הקצר ביותר? התשובה היא מרגע שהדייט הסתיים ועד שהבחור נעלם. ועכשיו ברצינות, מה יש לכם אתם עם ההיעלמויות האלה?

בשלב כלשהו של חיי נטולי הזוגיות (אחרי 35 שנות נישואים מאושרות) הבנתי שאין לי ברירה אלא לצלול פנימה לביצת האתרים. הייתי רשומה משהו כמו חודש שנראה ברובו כמו מדבר, עד שיום אחד, בעודי עוצרת לחניית ביניים באירופה, בדרכי לטיול הגדול שלי בדרום אמריקה (למה? איך? בגיל 61? לבד? נפלת על הראש? שווה סיפור, בהזדמנות), פתחתי את הטלפון, וכמו מתוך תיבת קסמים זינקה לה הודעה מרשימה ומעלת צבע בלחיים.

"אחרי שכבר נואשתי", הוא כתב לי, "מכל האתרים ומכל הפגישות הסתמיות וחסרות התוחלת, פתאום קרן אור באפילה. פתאום את הגעת". אני? טוב, ידעתי שאני בסדר, אבל קרן אור? נו, למה לא. הבחור מתלהב, מחליפים כמה משפטים, וכשנודע לו שאני בדרכי לחודש במרחקים הוא הצהיר בנחישות שהוא יחכה לי, "כי יש למה". מישהו יכול לחשוב על דרך נעימה מזו לפתוח מסע בן חודש לבד?

"פתאום קרן אור באפילה". עו"ד וורצל(צילום: נועה גוטמן)

אחרי הנחיתה מצאתי גם תמונה שלו (למי שאינו בקיא בענייני אתרים, יש כאלה שאינם מפרסמים תמונה פומבית אלא רק לעינייך בלבד. משמעות משלוח התמונה – עברת מסך, התקדמנו למשבצת הבאה). התרגשתי. הוא נראה טוב, אפילו טוב מאד. אומנם מבוגר למדי, אפילו על גבול ה"זקן", אבל גבר שווה. "תשלחי תמונות מהשטח", הוא ביקש ממני, אז שלחתי, בטח ששלחתי. "וואו" פה, "וואו" שם, מתלהב מזאת ומחמיא על השנייה. כך חלף לו שבוע ימים, עד שיום אחד, בעודי יוצאת מהג'ונגל אחרי יום שלם שאותו העברתי ללא קליטה, ראיתי שבניגוד להרגלו, הבחור שומר על דממה. טוב, היה לילה, אני חושבת, הוא קם בבוקר, בטח מיהר, כל היום עוד לפנינו.

אבל לא. האיש נעלם.

בסוף היום שלחתי וואטסאפ חביב: "התעייפת מהתמונות?". דום שתיקה. אפילו לא פתח. אחרי כמה שעות שלחתי עוד וואטסאפ, "ואולי ממני?". שני קווים אפורים. ברור שהוא יכול לקרוא מילה אחת או שתיים גם בלי לפתוח את ההודעה, אבל אולי יש המשך להודעה למטה שאתה לא רואה? כך או כך, המשוואה ברורה - לא פותח שווה מתעלם. אחרי עוד יום של דממה, חסמתי אותו. באמת, רק את זה אני צריכה? לקפוץ עם כל דינג ולקוות שאולי זה יהיה הוא? לא. עדיף לחסום. ירצה להשיג אותי? יש עוד דרכים.

דני דין והחוזה הזוגי שהופר

חודש אחרי זה חזרתי לישראל. להגיד שזה קלקל לי את הטיול? ממש לא, אבל עצבן. זה כן. אף אחד לא רוצה לשמוע שהוא קרן אור ופתאום לגלות שקרן האור הזאת כבתה. במהלך הטיול לא רציתי להתעסק בזה, אך כששבתי שלחתי לו וואטסאפ המבקש לדעת מה קרה. הפעם הוא ענה. הוא באמת התלהב, הוא כתב לי, והוא נשבע שהתכוון לכל מילה, אבל בין לבין הוא פגש אצל חברים מישהי ששבתה את לבו. בנסיבות אחרות בוודאי שהיינו ביחד.

מקובל לחלוטין, כתבתי לו, זה בסדר גמור להתלהב ואחרי זה להצטנן, אם בגלל שפגשת מישהי אחרת או סתם כי התקררת, אבל למה להיעלם? כל כך קשה לכתוב את זה? להפתעתי, הוא פשוט לא הבין על מה אני מדברת. למה צריך להודיע? שאל. אך כשצד א' פונה לצד ב', מציע לו הצעה וצד ב' מקבל אותה, נקשר בין הצדדים חוזה. כשגבר (להלן, צד א') פונה לגברת (להלן, צד ב') ומציע לה להיפגש, פיזית או וירטואלית, והיא מקבלת את הצעתו, קורה כאן משהו. התחרטת? אין בעיה. גם חוזים אפשר לבטל. צריך רק להודיע. וזה כל כך פשוט. מזל שהיום כבר לא צריך לשלוח עורבים. מספיק "היה נחמד, אבל לא נראה לי שאנחנו באותו ראש". ואם תוסיף אימוג'י של ורד אדום, בכלל תצא ענק.

חשבתם פעם מה עובר בראשה של עלמה (לא משנה באיזה גיל) שלאחר דייט אחד נעלמו לה? מה כבר יכול לעבור לה? מה אמרתי דפוק/ עשיתי דפוק/נראיתי דפוק שככה הוא נמלט? צריך הרבה ביטחון עצמי כדי להבין שזו לא את, זה הוא. נגיד ששלחת בקשה למענק לקרן הון סיכון לסטארט אפ המטורף שהגית. לא תתחרפן אם לא יענו לך לפחות? אז למה מישהי שהציעה את ליבה, טוב, לא ליבה, אבל בהחלט את תשומת ליבה והתעניינותה בך, לא זכאית לפחות לתשובה מנומסת?

ולמה אני פונה רק לזכרים? כי כל עוד דרך העולם היא שגברים מצלצלים/כותבים לנשים ראשונים ולא להפך, מי שמנהל את האירוע זה מי ששולט על הצג. וברור שנשים גם מבריזות. הברזה פסיבית או סתם לא עונות, אבל שמעתי יותר סיפורי בנות על איך הבחור התנדף כמו הודיני, מאשר גרסאות גבריות. כנראה שלא סתם מי שכתב את "דני דין" בחר בילד כגיבור ולא בילדה. תכונה גברית מולדת אולי, NOW YOU SEE ME, NOW YOU DON'T.