כולנו יהודים
אברהם אינפלד, דתי המכבד את כל זרמי היהדות, מציע את תכניתו לאחדות יהודית עולמית
מעל ל-150 איש, צעירים ומבוגרים, ישראלים ויהודים אמריקאים הגיעו למרות מזג האוויר ביום שני לבית הכנסת "אנשי אמת”, לשמוע את הרצאתו המרתקת ומעוררת המחשבה של אברהם אינפלד "חמש רגליים לשולחן". האירוע התקיים בחסות הארגונים IAC שיקגו, בית הכנסת "אנשי אמת" והקונסוליה הישראלית בשיקגו. אנשים נהנו מהאירוע והגיבו שיהיו מוכנים לנסוע שעות בכל מזג אוויר כדי לשמוע את הרצאתו שנית.
בחודש נובמבר הוזמן להרצות בכנס של ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית IAC שהתקיים בוושינגטון, שאחד מיעדיו הוא חיזוק זיקתם של בני הדור השלישי ליהדות ולישראל. אינפלד הציג תופעה מעניינת המתרחשת בעולם הגלובלי בו אנו חיים היום. ישראלים מסיירים וחיים במקומות רבים בעולם. חלה הכרה בעובדה שלא כל הישראלים יישארו בארץ כשם שלא כל יהודי תבל יעלו לישראל.ידוע שבאמריקה עומדת קהילה ישראלית גדולה לצד קהילה יהודית ענפה. מכל מקום, יהודים חיו בכל ארצות תבל אלפי שנים ונותרו יהודים, לעומת הקהילות הישראליות שנקלעו לדרך ללא מוצא בו בני הדור השלישי הלכו לאיבוד במדבר האנושי של ארה"ב, הפכו לאמריקאים ועצם המשך קיומם היהודי הוטל בספק. אינפלד מנה את הגורמים שהשפיעו על התנתקות הדור השלישי מהיהדות וישראל. הדימוי השלילי של "יורדים"שהיה קיים בעבר בישראל וקליטת המהגרים הנפלאה של אמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
אינפלד מקנה חשיבות רבה לאחדות וקורא לישראלים להיות חלק מהקהילה היהודית, למרות השוני האידיאולוגי ביניהם, לאום נגד דת. כל אימת שהוא נפגש עם ראשי הקהילה הישראלית, מנהיגיה, ותומכיה בגולה, עולה השאלה איך עוברים מתעודת זיהוי לתודעת זהות. לפני הרצאתו שוחחתי עמו והריני מביאה לפניכם את עיקרי הדברים.
בהרצאתו "חמש רגליים לשולחן" יש משל ונמשל. העם היהודי הינו שולחן יציב בעל חמש רגליים. שולחן ישמור על יציבותו גם עם ארבע רגלים,יעמוד על תילו עם שלוש רגליים אך יקרוס אם יעמוד על שתי רגליים ועם רגל אחת לא יהיה שולחן כלל וכלל. אינפלד מקווה שכל ישראלי יוכל להפנים לחייו לפחות שלוש מתוך חמש הרגליים, וכך תמיד ימצא מכנה משותף בינו לבין יהודים אחרים. בחירת שתי רגליים תיצור פילוג בעם היהודי. מהו הנמשל – מה מסמלות הרגליים.
רגל אחת: הינה זיכרון יהודי, חיבור זיכרונו האישי של הצעיר היהודי לזיכרונו הקולקטיבי של העם היהודי. הזיכרון כולל את תולדות ישראל החל מיציאת מצרים, מלחמות הצלבנים, השואה והקמת מדינת ישראל. ההבדל בין זיכרון להיסטוריה לדעתו הוא שבהיסטוריה לומדים עובדות על העבר, זיכרון מתבסס על סיפורים העוברים מדור לדור ובאמצעותם מועברים נרטיבים הנותנים ביטוי לערכים ומאפשרים לנו לדעת מי אנחנו.
עם זיכרון העבר אינפלד, יהודי אורתודוקסי, מעריך את הרבגוניות של היהדות האמריקאית ומבקר את השטנה שמפגינים ישראלים כלפי התנועות הלא אורתודוקסיות. לדעתו האמירה הנוראה של היהודי הישראלי נשמעת כך: "בית הכנסת שאף פעם לא אדרוך בו חייב להיות אורתודוקסי". מדוע? האם היהדות אינה יכולה להתפתח במקומות שונים, בדרכים שונות ותחת השפעות שונות? התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות הצילו לדעתו יהודים רבים מהתבוללות לחלוטין.
רגל שניה: עם יהודי. להבין שכל אחד מאיתנו הוא חלק ממשפחה מורחבת, שהפכה לשבט ולעם. וכדי להעלותינו על דרך המלך חשוב שתהיה לכולנו תחושה של אכפתיות ואחריות וחרדה לגורלם של בני עמנו בישראל ובתפוצות. "לי כדרום אפריקאי קל להבין מושג שבטי זה. גדלתי במדינה בה חיו שבטים לבנים ושחורים זה לצד זה: שבט הולנדי, אנגלי ויהודי לצד עשרות שבטים שחורים”.
רגל שלישית: תיקון עולם – הגנה, דאגה וסיוע לאורחות החיים של האנושות כולה ולעולם טוב יותר ככתוב בצווי לאברהם, להקים משפחה, ללכת לארצך, "ונברכו בך כל משפחות האדמה" ( בראשית י"ב ).
רגל רביעית:אהבה למדינת ישראל. אהבה שאינה תלויה בדבר. מכאן ציפיותיו שגם אם יהודי מבקר את מדיניות ישראל שאינה עומדת בקנה אחד עם ערכיו, עליו לתמוך ולהביע אהבה גדולה למדינת ישראל, ביתו של העם היהודי. מתוך 17.2 מיליון הפליטים ברחבי העולם בשנת 2017 לא היה אפילו פליט יהודי אחד מסיבה אחת פשוטה: קיומה של מדינת ישראל. העם היהודי הפך לעם ללא פליטים. ביקורת בהחלט אפשרית, אך לדבריו תמיכה בתנועת ה-BDS היא תמיכה בתנועה אנטישמית הרוצה להכחיד את מדינת ישראל.
הרגל החמישית: השפה העברית. ביקורתו של אינפלד כלפי יהדות אמריקה היא באיבוד הכלי החשוב שהוא השפה. יהדות אמריקה הפכה את העברית לשפת תפילה בלבד. במערכת בתי ספר היהודיים מחנכים מאות אלפי יהודים לדעת, לקרא ולהתפלל בשפה שאינם מבינים. "השפה העברית אינה רק דרך להתפלל ולתקשר בין בני אדם. אלא היא דרך להעביר מושגי יסוד מדור לדור". הסביר אינפלד "למשל: למילים קודם וקדימה שורש זהה היוצר הבנה שאין עתיד ללא עבר ואין קדימה ללא קודם”.
אינפלד נולד בדרום אפריקה, בן למייסד השומר הצעיר בבולגריה, עלה עם משפחתו לישראל בשנת 1959. בישראל למד בישיבה תיכונית והשלים תואר בתנ"ך והיסטוריה יהודית מאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב. אינפלד כיהן חמש שנים כנשיא העולמי של ארגון "הלל"באוניברסיטאות, היה המנכ"ל הראשון של תכנית "תגלית", ועבד שלושים שנה בראש מערכת מכונים לחינוך יהודי וציוני בארץ. גם היום, בהיותו סבא רבא הוא ממשיך לתור בעולם לכבוש את ליבם של שומעיו ולעסוק בנושא העם היהודי. ב-15 באפריל יתפרסם ספרו "תשוקה לעם"בהוצאת גפן בישראל.
אם כל יהודי יפנים שלוש מתוך חמש רגליים אלו, תמיד יהיה מכנה משותף בין כל היהודים, תווצר אחדות בעם ישראל והמשך קיום יהודי. כל הוגה ישראלי יסכים עם האמירה שהתפקיד המרכזי של מדינת ישראל הוא הבטחת קיום משמעותי לעם היהודי.
המלצות השבוע
You Got Older
שני שחקנים נפלאים איבד תיאטרון סטפנוולף למחלת הסרטן. לפני שנה נפטרה בגיל 52 השחקנית הנפלאה מריאן מייברי ובשבוע שעבר השחקן הבריטי/אמריקאי האהוב ג'ון מהוני שהתפרסם כאב בסדרת פרייזר. ב-1998 הוא כבש את במה בתפקידו הראשי בהצגה "האורח שבא לארוחת ערב”, לפני שנה הקסים את הצופים בהצגה "רמברנדט", אולי לזכרם של שני השחקנים מעלה תיאטרון סטפנוולף הצגה העוסקת בסרטן. זו הפעם הראשונה שאני צופה בהצגה בשיקגו העוסקת במחלה האפידמית "סרטן"בבימויו המדהים של ג'ונתן ברי. במחזה של קלייר ברון, מיי. בחורה צעירה, עורכת דין שבה הביתה לסעוד את אביההחולה בסרטן נדיר ותוקפני. עולמה קרס לאנחות ופיטר אותה מעבודתה. היפוכה של תשוקה הוא המוות. הפחד בו היא שרויה מוביל אותה להזיות ולפנטזיה מינית המערבת קאובוי מסתורי.
המחזה דן בחיים עם המחלה האיומה, טיפולי הקרנות, טיפולים ניסיוניים והתקווה. בכל פעם שהאב וביתו הולכים לטיפול הם מקשיבים לשיר מעודד מרגש. עם סיום הטיפול האב בחיק המשפחה מקיש על גונג ומאמין שינצח את המחלה. אך כמו בהצגתו של חנוך לוין "ההולכים בחושך"המוות מרחף בהצגה וצפויות הפתעות מדהימות לאורך כל ההצגה. הבימוי נפלא, המחזה הינו קומדיה דרמטית הנוגעת חריף ואמיץ במציאות של ימינו בצירוף קטעי הומור. בימוי מרתק, משחק נפלא ומחזה מרגש.
www.steppenwolf.com
רגטיים Ragtime
אם אתם רוצים ליהנות ממחזמר עטור פרסי הטוני המבוסס על מחזהו ההיסטורי שלהיהודי אדגר דוקטורוב לכו לראות את רגטיים. המחזמר מתאר את סיפורן של שלוש קבוצות מהגרים בתחילת שנות ה-20 באמריקה. בסיפור העלילה שזורים שלוש קבוצות מהגרים ממקומות שונים. משפחה אירופאית לבנה מהמעמד העליון, מוסיקאי שחור מהארלם ויהודים, אב וביתו שהיגרו ממזרח אירופה בתקוה להגשים את החלום האמריקאי. במחזמר נפגשים עם דמויות היסטוריות כהודיני (אלכסנדר אגיולר) , אוולין נסביט (מישל לאוטו) הנרי פורד( (מט דייצ'מן), אמה גולדמן (כריסטינה הול) ועוד מפורסמים בני התקופה.
במהלך המחזמר נשמעת מוזיקת הרגטיים, מוסיקה חדשה המסמלת ייבשת העוברת שינויים סיסטמתיים שחוללה המהפכה התעשייתית.
מספרם הרב של המהגרים שהגיעו מחופים רחוקים. מוסיקת נשמה זו היא אחד מיסודות מוסיקת הג'ז ועל שמה נקרא המחזה. צוות השחקנים והזמרים שבחר הבימא באולינג נהדר, השירים מרגשים. במחצית הראשונה נערכת לוויה לאישה שחורה והמוסיקה בה שוברת ומרוממת בו זמנית. הכוריאוגרפיה מבריקה. התפאורה מעניינת ומפתיעה והתלבושות נפלאות. תיאטרון מריאוט יכול להתגאות בהופעה מהנה מאד המעלה שאלות על גזענות, קשיי הגירה, וזכויות נשים הרלוונטית לימנו אנו. מומלץ עד ה-18 במרץ.
לפרטים:www.marriotttheatre.com
Marriott Theatre, 10 Marriott Drive, Lincolnshire
