הקשר בין השטיחים בנתב"ג לסגירת מפעלים
יו"ר ההסתדרות ונשיא התאחדות התעשיינים מחו על קיפוח החברות הישראליות במכרזים ממשלתיים, וטענו כי זו אחת הסיבות לסגירת מפעלים. הדוגמה שנתנו: המכרז האחרון להחלפת השטיחים בנתב"ג. שר העבודה המליץ ליו"ר ההסתדרות: "תיצור לך שאלטר פוליטי"
בדיון שהתקיים ביום ה' האחרון במסגרת הכנס השנתי לנושאי עבודה באילת, טענו יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, כי מכרזים ממשלתיים רבים מבוצעים על ידי חברות זרות למרות שישנן חברות ישראליות שיכולות לבצע אותם באותו מחיר.
הדוגמא הבולטת שנתנו הייתה המכרז להחלפת השטיחים בנתב"ג, שנסגר להגשת מועמדות רק בשבוע שעבר. ברוש טען כי המכרז נבנה כך שחברות ישראליות לא יוכלו לעמוד בו.
ניסנקורן ציין כי "זה לא יאומן איך ממשלת ישראל שמה פס על ייצור כחול לבן", כאשר גם לפני חודש פורסמו טענות לגבי מספר מכרזים ציבוריים מהם הודרו החברות הישראליות.
"כשאני מגלה משרגא ברוש שעושים שטיחים בשדה התעופה, והיחידה שיכולה לעמוד במכרז זו חברה מארצות הברית - אני לא מבין את זה", אמר ניסנקורן, והתייחס גם להסכם המתהווה עם אייר אינדיה שיאפשר לה להפעיל טיסות בין הודו לישראל שיעברו מעל ערב הסעודית – דבר שאינו מתאפשר כרגע לחברות הישראליות.
"אתה ההורה, הממשלה, ויש לך בכיתה ילד שלך – היצרן הישראלי, שמתמודד מול הילדים האחרים. מי מסכים שהילד שלו יהיה מוחרם? והתעופה הישראלית מוחרמת – היא לא יכולה לטוס מעל ערב הסעודית. הממשלה מעודדת את החרם על הילד שלה, ועוד נותנת לכך תמריץ כספי". על השביתה בתחילת המאבק נגד הפיטורים בטבע אמר ניסנקורן כי "זו הייתה שביתת מחאה נגד הבגידה בייצור כחול לבן".
מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "דרישות המכרז עומדות בצרכי נמל התעופה הבינלאומי בן גוריון, אשר ישרת השנה כ-23 מיליון נוסעים בשנה ובתשומת לב לצרכים המקצועיים ורמת השירות הנדרשת לנוסעים".
כץ לניסנקורן: "תיצור לך שאלטר פוליטי"
שר העבודה והרווחה, חיים כץ, שרק לאחרונה המליצה המשטרה להגיש נגדו כתב אישום בגין איומים על עובדים על מנת שיתפקדו לליכוד, טען בתגובה לטענות ניסנקורן לגבי האפליה כלפי החברות הישראליות, כי על יו"ר ההסתדרות לפקוד את עובדי ההסתדרות למפלגות פוליטיות ארציות: "אבי גבאי ב-15 אלף קולות השתלט על מפלגה. תיצור לך שאלטר פוליטי, ככה תוכל לטפל בכחול לבן".
כץ דרש בנאומו עצמאות למועצת הביטוח הלאומי ותקף את האוצר: "במועצה המנהלת של הביטוח הלאומי 56 נציגים, אבל הם מיותרים לחלוטין, בלי שום אפשרות לקבלת החלטה – כלום. להזיז רשמקול הם לא יכולים. פקיד אוצר זוטר מאשר או לא מאשר מבלי לדרוך בכלל במועצה".
כץ פנה ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וליו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש – אשר לכל אחד מהם 12 נציגים במועצה, לצד ששת נציגי המשרד, להצטרף אליו למאבק על עצמאותו של הביטוח הלאומי.
בדיון נוסף שהתקיים מוקדם יותר במסגרת הכנס, התייחס נשיא בית הדין הארצי לעבודה, יגאל פליטמן, לדיון הקרב בבג"ץ אשר יקבע האם קיימת זכות שביתה לעובדי חברת חשמל על רקע הרפורמה בחברה, ואמר: "אנו נמצאים בפרשת דרכים, כאשר בג"ץ יצטרך להחליט אם ההלכה הקיימת לגבי מתן זכות השביתה בהתבסס על הסיווג שלה כפוליטית או כלכלית תצטרך להשתנות".
פליטמן הסביר כי כדי לבחון האם קיימת זכות לגיטימית לשביתה בודקים מהי מטרתה העיקרית, וכי הדבר תלוי גם בחומרת השביתה ביחס למטרתה. על כך אמר ניסנקורן: "זכות השביתה היא זכות יסוד. נשיא בית הדין אמר שזה עניין יחסי, אבל אם השביתה לא משפיעה - אין לה משמעות. היא צריכה להכניס את הצדדים למשא ומתן מאוזן, ואם היא ריקה מתוכן עדיף לא לצאת אליה".
ניסנקורן הוסיף :"הדיון על זכות השביתה הוא לכאורה דיון מיותר. אנחנו מלווים על ידי בית הדין לעבודה במשך כל השנים, והוא יודע לאפשר אותה כשצריך. בנושא של חברת חשמל זה עוד יותר תמוה כי הגענו להבנות. אז או שמחפשים את התוצאה – שזו רפורמה מוסכמת, או שרוצים להחליש את כוחו של ארגון העובדים. אני מקווה שזה ייפתר אבל זה דבר מהותי".
"עובדים פרוייקטלים זה בלוף – תופעה שהפכה למפלצת"
עוד לפני כן התקיים דיון סוער נוסף אשר עסק במצבם של עובדי הקבלן בישראל. מרכז תחום אכיפה של עובדי קבלן בהסתדרות, גיורא ואלה, טען כי ישנה התקדמות בקליטת עובדי הקבלן בשירות הציבורי, אך הדברים נעים באיטיות. "הסכם יולי 2015 (הסכם כחלון ניסנקורן לקליטת עובדי הקבלן , צ.ש) היה פורץ דרך לא רק במסה של העובדים ובדגש ששמנו על קליטה להעסקה ישירה – אלא גם בתשומות ששמנו בו כדי לאכוף אותו".
עם זאת, לדבריו נקלטו עד כה כ-5,200 עובדים בלבד מתוך 15 אלף עובדי הקבלן שההסכם מקיף – המועסקים במקצועות ליבה בשירותים הציבוריים החברתיים. "היישום של הסכם ניסנקורן כחלון קשה מאוד. האוצר מתקצב בחסר את המכרזים ואני מגיע למצב שאני מפעיל פקידים כדי שיבצעו את מה שהממונים שלהם התחייבו", אמר ואלה.
"הציבור מבין יותר ויותר שתופעת עובדי הקבלן בעייתית ומסוכנת מאוד. דרך המלך היא מעבר להעסקה ישירה והפיכת מזמין השירות למעסיק. לצד זה נדרש גם שיפור האכיפה, בכדי לצמצם תופעות של ניצול עובדים", הוסיף ואלה.
הקרב על שכר המאבטחים: "שקל וחצי לשעה זה 8 מיליארד למשק"
לעומתו טען עו"ד ירון קרמר ממשרד עו"ד פיינברג, כי העסקה ישירה היא לא בהכרח הפתרון עבור כל עובדי הקבלן, משום שצורת העסקה זו לגיטימית למעסיקים אשר שוכרים עובדים פרוייקטילים, כמו למשל עובדי מחשוב בחברות גדולות. "מקורה של תופעת עובדי הקבלן היא במדינה עצמה, והעסקה ישירה היא לא בהכרח הפתרון" אמר קרמר והוסיף: "האם כל מעסיק באשר הוא שזקוק לשירות בנושא מסוים, צריך לקלוט את כולם בצורה ישירה?".
יו"ר התאחדות חברות האבטחה והניקיון, פיני שיף הסכים עם קרמר: "המדינה יצרה את המצב הזה בגלל שיטת התקנים. כשאין תקן לעובד אז משתמשים בשיטה קבלנית. כאשר ההתאחדות חתמה ב-2013 הסכמים עם ענף עובדי הניקיון והשמירה, היא לא טענה שיש לבטל את ההעסקה הלא ישירה. הזכויות של עובדי הניקיון והשמירה יכולות להשתפר שלא בצורת העסקה ישירה".
"בחברה מאוגדת למעסיק יש גם אינטרס שיהיו עובדי קבלן שיוכלו להחליף עובדים שובתים", הבהיר יו"ר ועד עובדי מגדל, מודי גת, והוסיף: "לא אשכח כשלפני ארבע לא הכירו ביציגות אצלנו ושבתנו – היה יוצא בכל יום ואן או שניים עם ארגזי מסמכים לכיוון אשקלון, והקווים של שירות לקוחות היו מנותבים לשם כדי לעקוף את העובדים השובתים".
"הייתי מפסיק את המינוח עובדי קבלן", הוסיף שיף. "יש מקצועות שונים שאותם ניתן לקלוט להעסקה ישירה והם חלק מהמקצועות השגורים באותו מקום עבודה. אבטחה היא לא מקור ביזנס של שום ארגון ולכן זה לא נכון להעסיק אותם בצורה ישירה. הענף בארץ הוא מאוד רגולטיבי, ולכן הגיוני שחברות אבטחה יעסיקו את המאבטחים. עם זאת, מתפקידו של ענף האבטחה לדאוג לתנאי העסקה משופרים. עבודת האבטחה היא קשה ומחייבת. יש היום חוסר של אלפי מאבטחים, הדרישות של המשטרה הולכות וגדלות, ויכולת הגיוס לא מספיקות".
ואלה הגיב ואמר: "עובדים פרוייקטלים זה בלוף. התופעה הפכה להיות מפלצת. היא נוגסת במקומות שאסור לה לנגוס, בעיקר מבחינת השירותים החברתיים. ביתר המקומות זה באמת מעט יותר מורכב, אבל אני כן מאמין שביטול משולש ההעסקה הזה הוא הדבר הנכון. עובדים צריכים להיות מסוגלים להתאגד מול מזמין השירות שלהם. אם אנחנו מבינים שיש כאן תופעה בעייתית, אז צריך ללכת למקומות שאפשר לטפל בהם".
לפנייה לכתב/ת 
