"המירוץ למיליון": דמעות של זינות
בשעמום גדול העונה מתקרבת לסופה ומותירה זמן לסיכום טרום חצי גמר: עומר ונטע שילמו את המחיר הכבד ביותר, אליהו ודניאל הצליחו לשמור על פרופורציות, רגב והלן לא מתגברים על ההדחה, ולפני שאוולין וטוהר יזכו - אפשר רק לקוות שמישהו יספיק לשכפל אותם לדורות הבאים
אני יודעת, אתם עייפים. כולנו על אותה טיטאניק ששוקעת לאיטה כל הדרך אל קו הגמר בזמן שעל הסיפון הלהקה מנגנת את מחרוזת ה"מה נשמע" והאורחים מרקדים הלומי אלכוהול. סליחה, בכל זאת אני מנסה לעניין גם את עצמי תוך כדי. אני חשה שותפות גורל עם שאר הצופים השבויים שיושבים בבית מול המסך, מרוטים.
ברשותכם פשוט נדלג מעל הקטע שהוצנח בשבועיים האחרונים ונעמיד פנים שהוא לא התרחש מעולם. רגב והלן לא הודחו, אודי ויוסי היו רק חלום ביעותים רחוק, זמן אבוד שלעולם לא יוחזר לי ושיכולתי לנצל לחלומות מסעירים יותר, שבהם אני עומדת בתור לבנק או משלמת מס הכנסה.
אן וירדן עפו רגע לפני הגמר בקול ענות חלושה שמתכתבת בעיקר עם ההתשה שעוברים הצופים בבית. הן התקדמו על אדי הדלק של המאבק באליהו ודניאל בפרקים האחרונים, אבל בסוף, במשימה ממוצעת שאינה אפילו משימת מזל, הן פשוט דוממו מנועים וכבו לאיטן, עד להדחה על השטיח של רון שחר. שתי זינות עייפות שהגיעו עד להר תאילנד וצפו באחרים נכנסים לארץ המובטחת של חצי הגמר. מבחינתי, האמת, בדיוק בזמן לסיכום טרום חצי גמר קטן.
עומר ונטע - מה נשמע, אחים יקרים? נדמה לי שעוברת עליכם משאית ממש גדולה, ואני יכולה להגיד ברמה סבירה של ביטחון שאתם משלמים את המחיר הכי יקר על מתיחת המירוץ. נטע, לדעתי, קרובה מאוד להתמוטטות עצבים, אם היא לא עברה אחת תוך כדי הפרק, וגם עומר כבר לא בדיוק סמל לשפיות הדעת. שליש מהפרק אתמול הושתת על היללות של נטע שהיא רוצה הביתה, האגרסיביות השקטה של עומר והמלמולים שלי בבית כשניסיתי להבין על מה למען השם הטוב הם רבים. אני אוהבת את שניהם, למרות המיאוס הכללי בעונה, הטסטות שלהם נשארו מצחיקות ורעננות ואני מקווה שאת כל הכסף שנטע תרוויח מתוכן שיווקי באינסטגרם שלה היא תשקיע בפסיכולוג טוב.
אליהו ודניאל – נציגי הגברים החדשים, שיודעים להפיק מכל לימון לימונדה, וכל חומר צמיגי שנקרה בדרכם ממיר את עצמו לג'ל לשיער. הם אומנם לא הנקר הכי חד בלהקה, אבל היה להם המספר הנמוך ביותר של נקודות שבירה אחרי שהשכילו אינטואיטיבית להחליק את רובן, והם הובילו חלק לא קטן מהמירוץ. הם גם היו היחידים שלקחו את כל העניין בפרופורציות וידעו שלפעמים מצוות פלרטוט קודמת לתורה ומצדיקה הפסקה מהמירוץ. מאחלת לכם להמשיך להתגופף כל הדרך לגמר.
נדמה לי שרגב והלן של לפני ההדחה הם לא רגב והלן של אחריה. הן מבחינתם עצמם – הקיטור הוא לא אותו קיטור – והן מבחינתי, כצופה. שלא באשמתם הם נפלו קורבן לחטא הגדול ביותר של הריאליטי – חזרה לאחר ההדחה בניגוד לחוקי הפורמט. הסיכוי לחזור לפירמה אחרי שבר כזה הוא נמוך למדי, ואפילו עורכים משוכללים וערמומיים במיוחד יתקשו להסוות את הפער. אני מקווה בשבילכם שלפחות תסיימו את המירוץ באיזו מדינה מגניבה שתוכלו להישאר בה עוד קצת לפני שתחזרו הביתה.
אוולין וטוהר – אני כבר לא יודעת מה להוסיף חוץ מזה שמבחינתי מהרגע הראשון אפשר היה להעניק לכם את המיליון ולסיים עם זה. אם מישהו היה מוכר DVD עם כל הטסטות שלכם מהמירוץ, נשבעת שהייתי קונה. על הסיבוב שלהם במירוץ כולנו הולכים לשלם ביוקר, כי קיבלנו הצצה לאיך ריאליטי עשוי להיראות עם
ליהוקים איכותיים. אני מוכנה לשים כליה על זה שטוהר ואוולין היו המקום שאליו עורכי הווידאו של התוכנית הלכו כדי לנוח ולצבור כוחות במהלך העבודה על הפרקים. אולי עוד קצת מוקדם, בכל זאת יש בקנה עוד טריליון פרקים שהוטלאו מרגעים שבהם המתמודדים משתעלים, אבל הצלחתם לספק פריזמה נהדרת של היחסים שלכם, מהתסכולים לאהבה וחזרה, ואני מקווה שמישהו במעבדות של רשת והזכייניות האחרות הספיק לשכפל אתכם עבור הדורות הבאים.
בפרק הבא – עוד פרק. תהיו חזקים.
