שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גרוש תבע: לסלק מהדירה את בן הזוג של האישה
    הסכם הגירושים אסר על האישה להכניס דיירים לבית שבו התגוררו בזמן הנישואים. ביהמ"ש קבע: בן הזוג החדש צריך לעזוב או לשלם שכירות
    בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש גבר גרוש, ובה דרש לסלק את בן זוגה של אשתו לשעבר מהדירה שבה התגוררו בעת נישואיהם בשכירות מוגנת. השופט ארז שני קבע שהכנסת בן הזוג לדירה מהווה הפרה של הסכם הגירושים, ולכן עליו לעזוב או להתחיל לשלם שכירות לגרוש.

     

    ב-2007 חתמו בני זוג על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין. הוחלט שהאישה תוכל להישאר עם הבת בדירה שבה התגוררו עד אז בשכירות מוגנת, עד שהילדה תגיע לגיל 24. לאחר מכן, סוכם, הדירה תימכר והצדדים יחלקו את תמורתה ביניהם. באחד הסעיפים התחייבה האישה לא להכניס לדירה דייר או דיירת למגורי קבע.

     

    בתביעה שהגיש הבעל לפני כשנה באמצעות עו"ד אבישי אוסטרייכר הוא טען שזה כשבע שנים גרה אשתו לשעבר בדירה עם בן זוגה החדש, והם עשו שינויים ושיפוצים בנכס ללא הסכמתו. הוא תבע את סילוק ידו של בן הזוג מהדירה וכן דמי שכירות ראויים ופיצוי על עוגמת נפש. לטענתו, אשתו לשעבר ובן זוגה ניצלו את העובדה שהוא סובל ממגבלות נפשיות וממצוקה כלכלית ועשו בדירה ככל העולה על רוחם.

     

    האישה, שיוצגו על ידי עו"ד שי עקרבי, טענה מנגד ששבן זוגה היה רשאי לגור איתה בדירה. השניים הוסיפו שגם אם ההסכם הופר, לא הוכח שלבעל לשעבר נגרם נזק כלשהו. לדבריהם, יש לראות בתובע דייר מוגן שנטש את הדירה ואיבד את זכויותיו, ובנסיבות אלה הוא לא זכאי לתבוע את סילוקו של בן הזוג.

     

    טענה נוספת שהעלו בני הזוג הייתה שהבעל לשעבר השתהה עם דרישות הסילוק, ויש לראות בזמן שחלף הסכמה למגורי בן הזוג.

     

    היה להם נוח

    אבל השופט ארז שני דחה את טענות בני הזוג והבהיר שכאשר מדובר בנכס משותף נדרשת הסכמה של שני בעליו למגורי אדם אחר. במקרה זה, הסכם הגירושים אוסר במפורש על מגורי צד שלישי.

     

    כמו כן נדחתה הטענה שלפיה הבעל לשעבר הסכים בשתיקה למצב. השופט ציין שמדובר באדם מוחלש נפשית וכלכלית, והנתבעים עצמם הודו שהם "חזקים כפל מונים" ממנו. לאדם שכזה, נקבע, קשה לייחס חוסר הגינות בשל עיתוי תביעתו: "לנתבעים היה נוח שלא לשאול את הנתבע ולעשות כרצונם".

     

    השופט שני קבע שטענה שהעלו בני הזוג, ולפיה ממילא לא בטוח שהבעל לשעבר יוכל לאכוף את פירוק השיתוף, לוקה בחוסר תום לב, שכן הקושי שעליו הם מצביעים לא מקנה להם את הזכות להפר את ההסכם וליצור הכבדה נוספת בהכנסת דייר נוסף.

     

    בנסיבות אלה התקבלה התביעה ונקבע שעל בן הזוג לעזוב את הדירה בתוך 90 יום. אם לא יעשה כן – הבעל לשעבר יהיה זכאי לתבוע דמי שימוש ראויים בנוסף לכל סעד אחר. הנתבעים חויבו בהוצאות של 25 אלף שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים