תביעה: התפטרתי כי נשלחתי לנקות שירותים

עובד בחברת אביזרי רכב טען שעזב עקב הרעה בתנאים ודרש פיצויי פיטורים. הטענה לא הוכחה, אז למה בית המשפט קבע שהוא יקבל 95 אלף שקל?

עו"ד נתנה סולומוןפורסם: 27.02.18 , 23:26

בית הדין לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה את חברת אביזרי הרכב "ה.י.א סיסטם" לשלם לעובד שהתפטר פיצויים של כ-95 אלף שקל, בין היתר על עבודה בשעות נוספות, אי מסירת תלושי שכר והפרשי פנסיה. עם זאת, השופטת אופירה דגן-טוכמכר קבעה שלא הוכחה טענתו שלפיה התפטר בגלל הרעה בתנאי העבודה, ולכן לא נפסקו לו פיצויי פיטורים.

התובע עבד בחברה כמתקין אביזרים ומערכות רכב בין השנים 2007 ל-2014. בתביעה שהגיש לאחר התפטרותו הוא טען כי נאלץ לעזוב משום שהכריחו אותו לנקות את השירותים בעסק לבדו ולא העבירו לו את כספי הפנסיה. לדבריו, מאחר שמדובר בהתפטרות עקב הרעת תנאים, יש לראות בה כפיטורים המזכים אותו בפיצויים. מלבד זאת, טען, החברה לא שילמה לו שעות נוספות, לא החתימה אותו על חוזה עבודה ולא המציאה לו תלושי שכר.

דיני עבודה

פיצוי למבקשת מקלט שפוטרה בהריון ממלון דן

מערכת psakdin

העסקתה של חדרנית מאריתריאה בדן פנורמה הופסקה לפני שהשלימה חצי שנה, כדי להתחמק מקבלת היתר לפיטורים. היא תפוצה בכ-42 אלף שקל

פיצוי למבקשת מקלט שפוטרה בהריון ממלון דן

אלא שהחברה טענה מנגד כי לעובד לא מגיע דבר. נהפוך הוא, לפי גרסתה, העובד פתח מאחורי גבה עסק משלו ונהג להעניק לחבריו וללקוחותיה טיפולים מחוץ לשעות העבודה – על חשבונה ותוך שימוש בציוד שלה. היא הוסיפה שהתובע מעולם לא התלונן על תנאי העבודה, ואלה גם לא הורעו. לטענתה הוא התפטר לאחר שמנהלו העיר לו שהוא יודע מה הוא עושה במקום לאחר שעות העבודה והוא נבהל.

לעניין הפנסיה טענה החברה שאחת לכמה חודשים נהגה להעביר את הכסף לקופה באופן מרוכז, כך שעד סוף השנה העבירה את הכספים במלואם. היא הוסיפה שאם העובד היה מעוניין לקבל תלוש שכר היה עליו רק לבקש זאת.

השופטת דגן-טוכמכר קבעה שהתובע לא הוכיח הרעה בתנאי העבודה או שהוכרח לנקות את השירותים. גם לא נמצא קשר בין האיחור בהעברת כספי הפנסיה לבין התפטרותו, אם כי היא גינתה בתוקף את התנהלות התובעת בנושא. בפסק הדין צוין שעובד שטוען להרעה בתנאים חייב להתריע על כך בפני החברה ולתת לה הזדמנות לתקן את המצב. מי שמתפטר מבלי לעשות זאת לא זכאי לפיצויי פיטורים לפי החוק, נקבע.

עם זאת, השופטת קיבלה את טענות העובד לעניין השעות הנוספות. בהקשר זה ציינה שהיה קושי להתחקות אחר שעות העבודה של התובע מאחר שהחברה לא ניהלה פנקס עבודה. משכך, היא נאלצה להסתמך על צילומי האבטחה ודוחות מוקד שהעלו כי הוא עבד כ-30 שעות נוספות בחודש.

השופטת אף מצאה כי התובע אכן לא קיבל תלושי שכר סדירים והודעה מסודרת על תנאי העסקתו – בניגוד לחוקי העבודה.

בהמשך היא דנה בטענת המעסיקה וקבעה כי צילומי האבטחה שהגישה לא הראו שהעובד חטא בגניבה. כל שנראה בהם הוא מקרים בודדים שבהם חבריו הגיעו לעסק אחרי שעות העבודה, אך בשום מקום הוא לא נראה נותן להם טיפולים על חשבון החברה.

לפיכך דחתה השופטת דגן-טוכמכר את התביעה תוך שמתחה ביקורת על האשמת התובע בעבירה חמורה ללא בסיס. הוא יפוצה בכ-95 אלף שקל, כולל הוצאות משפט.