שתף קטע נבחר

אחותו של רוצח ילדיו האשימה את אמם - ותשלם 180 אלף שקל

ב-2013 השליך אלי גור את ילדיו מבניין והתאבד. בשבעה פרסמה אחותו פוסטים אכזריים בפייסבוק נגד גיסתה. בית המשפט קבע: זה לשון הרע

 

הנרצחים יהב ועדן גור (צילום רפרודוקציה: עידו ארז) (צילום רפרודוקציה: עידו ארז)
הנרצחים יהב ועדן גור(צילום רפרודוקציה: עידו ארז)

בית המשפט למשפחה בפתח תקווה קבע שחגית כהן, אחותו של אלי גור שרצח את ילדיו והתאבד לפני כחמש שנים, תפצה ב-180 אלף שקל את אמם רונית יגל, מאחר שהאשימה אותה במעשה בשורת פוסטים שפרסמה במהלך השבעה. בפסק הדין שהותר לאחרונה לפרסום קבעה השופטת נאוה גדיש שהדברים האכזריים שכתבה כהן מהווים לשון הרע.

 

ב-2013 הורחק גור מהבית עקב איומים ואלימות כלפי פרודתו יגל. בספטמבר אותה שנה הוא ביקש לנקום בה, לקח את שני ילדיהם - יהב (5) ועדן (4) - לבניין רב קומות בצפון תל אביב, השליך אותם מהגג וקפץ אל מותו. במהלך השבעה פרסמה אחותו חמישה פוסטים בפייסבוק שבהם האשימה פעם אחר פעם את האם במות הילדים, כינתה אותה "זונה", "נקמנית" ו"שקרנית" והצדיקה את האלימות שאחיה הפעיל כלפיה.

 

ביוני 2014 הגישה יגל תביעת לשון הרע נגד כהן, שטענה להגנתה כי כתיבת פוסטים בפייסבוק לא נכללת בהגדרה "פרסום" שבחוק לשון הרע. לחלופין היא טענה שהדברים שפרסמה מוגנים בחוק משום שהיא לא ידעה שיגל תיפגע מהם ובסך הכול הביעה את דעתה וחשפה את האמת על המקרה.

 

כהן סיפרה שבאותה תקופה היא ומשפחתה כאבו מאוד וחשו מחויבות להגן על אחיה. על כן, לטענתה, הייתה לה חובה חוקית, מוסרית וחברתית לגנות ולהכחיש את דברי הדיבה שפורסמו עליו בתקשורת, שהציגה אותו כ"מפלצת".

 

השופטת נאוה גדיש פתחה את פסק הדין בהבהרה שפרסום פוסטים בפייסבוק בהחלט נכנס תחת מעטה חוק לשון הרע. היא בחנה אם התוכן אכן נחשב לשון הרע, והבחינה בין התוכן שהתייחס לאופייה של התובעת ולתפקודה כאם, שאמנם נכתב בלשון בוטה וחסרת טעם אך נחשב להבעת דעה ולא ללשון הרע, לבין הפוסטים שהאשימו אותה ברצח ילדיה.

האב הרוצח אלי גור ()
האב הרוצח אלי גור

לגביהם נקבע כי מדובר בלשון הרע ושלתובעת לא עומדת שום הגנה. השופטת הבהירה שתום לב הוא תנאי הכרחי לחסות תחת הגנות החוק, ובמקרה הזה לא ניתן לראות בנתבעת כמי שפעלה בתום לב. היא התייחסה לנחישות שבה פעלה כהן להגנת אחיה "חרף המעשה הנפשע שעשה", תוך הותרת התובעת – שאך איבדה את ילדיה – "המומה ודואבת".

 

עוד נקבע שהאחות לא הוכיחה שהייתה אמת בפרסומים, וכמובן שאי אפשר לקבל את הטענה שהיא לא ידעה שהתובעת עלולה להיפגע מדבריה.

 

מאחר שהוכח כי הנתבעת פרסמה את הדברים במטרה לבזות ולהשפיל את האם השכולה, היא הייתה אמורה לשלם לה את כפל הפיצוי המרבי שהחוק מאפשר לפסוק ללא הוכחת נזק – 100 אלף שקל לכל פרסום. אבל השופטת גדיש החליטה להתחשב במצבה הנסער בעת כתיבת הפוסטים, וחייבה אותה ב-45 אלף שקל על כל אחד מארבעת הפוסטים שכללו לשון הרע.

 

בסך הכול תשלם כהן ליגל 180 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט של 25 אלף שקל. כמו כן, היא חויבה להסיר מפייסבוק את הפוסטים המשפילים.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו ארז
הנרצחים יהב ועדן גור
צילום: עידו ארז
עו"ד חגי אורגד
מומלצים