שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    הבמפרים בפריפריה גבוהים יותר / דעה
    מערכת ההשכלה הגבוהה היא המעוז האחרון לצמצום פערים חברתיים. האקדמיה מסוגלת למגר את התהומות שנפערו, אם תשכיל למלא את תפקידה השלישי, החברתי

    נקודת המוצא היא כזאת: האקדמיה כושלת בתפקידה כמעוז האחרון של המוביליות החברתית בישראל. בואו ניפטר מהגינונים ונאמר את האמת כפי שהיא - גם בשנת 2018, צעירים מוסללים בהתאם לרקע הגיאוגרפי, המשפחתי והכלכלי שבו נולדו וגדלו. במדינה עם שטח פנים כה קטן, עומדות הזדמנויות שונות וצפוי עתיד אחר לצעירים שנולדו במרחק של דקות נסיעה ספורות האחד מהשני. המועצה להשכלה גבוהה עושה מאמצים להתמקד באוכלוסיות ואף משיגה תוצאות, אך ללא תוכנית ייעודית לצעירי הפריפריה החברתית, נמצא עצמנו מעמיקים את התהומות בינינו לבין עצמינו, במו ידינו.

     

    חרף המודעות הגוברת והמאמצים הניכרים שמושקעים בנושא זה למעלה מ-20 שנה, גם על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, קיימים מספר אתגרים מרכזיים שמקבעים ומעצימים את הפערים הללו. גם בתי הספר שהתאמצו לצמצם את ההסללה ולהגדיל את אחוזי הזכאות לבגרות, וגם המערכת האקדמית שאישרה פתיחת מכללות בכל רחבי הארץ, עדיין רחוקים מלתת את ה"פייט" הדרוש לשינוי של ממש.

     

    מכללת ספיר (צילום: גדי קבלו) (צילום: גדי קבלו)
    מכללת ספיר(צילום: גדי קבלו)

     

    ראשית, עצם קיומן של המכללות בפריפריה לא פוטר את האוניברסיטאות מהצורך בגיוון אוכלוסיית הסטודנטים והמרצים - בין היתר שילוב יותר סטודנטים מהפריפריה לשורותיהן. אמנם התרחבות ההשכלה הגבוהה והקמת המכללות אפשרו נגישות רבה יותר לאוכלוסיות שבעבר השתתפותן הייתה מצומצמת, ועדיין, 50.6% מהסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות משתייכים לאשכולות 9-10 (בלמ"ס). כיום הות"ת (הוועדה לתקצוב ותכנון) אמנם יודעת לתקצב מכללות אקדמיות בעד קבלת צעירים מאשכולות חברתיים נמוכים, אבל לא מבטיחה את הישארותם על-ידי תקצוב בהתאם לפיחות בנשירה או תמיכה לימודית, ואף לא יודעת לספק שיפוי דומה עבור האוניברסיטאות.

     

    אפילו בין המכללות לבין עצמן, המוסדות האקדמיים בפריפריה אינם זהים ביוקרתם לאלו שבמרכז הארץ. להוציא מספר מכללות וחוגים ספציפיים, ההשקעה שמצליחות מכללות בפריפריה לספק בהיבטים של איכות הוראה, נגישות תחבורתית ורמת מרצים - נמוכה יותר. וזו האמת; מהנדס בוגר ממכללה בדרום, יתקשה הרבה יותר למצוא עבודה בתחום, לעומת מקבילו בוגר מכללה במרכז.

     

    אי אפשר לדבר על השכלה איכותית, ועל השארת "מיטב המוחות" בפריפריה, במנותק מהיצע מקומות עבודה אטרקטיביים באזור ומקיומה של תרבות פנאי מפותחת. בהינתן מצב שבו חלקו הארי של שוק התעסוקה תחום בגבולות גדרה-חדרה, אין זה פלא שעם סיום הלימודים, הבוגרים מצביעים ברגליים ובוחרים להגשים עצמם במקום שבו התחרות רבה, האפשרויות מגוונות יותר והתגמול הולם את רמת השכלתם.

     

    פערים חברתיים לא מתחילים בגיל 18

    השקעה במערכות חינוך מוקדמות היא תנאי הכרחי לשינוי. במציאות שבה מי שידו משגת מצליח, ומי שלא משתרך מאחור, המדינה צריכה להתערב. בדו"ח מבקר המדינה האחרון, שבחן את עניין המכינות הקדם-אקדמיות (2015), דובר שוב על אי-ביצוע של החלטת הממשלה משנת 2011, שקראה לביצוע רפורמה במערך המכינות, בעקבות מחלוקות בין הות"ת והקרן להכוונת חיילים משוחררים. עשרות אלפי צעירים נשענים על מערך המכינות כקרש קפיצה להשכלה גבוהה, אך כשזה מתנהל עם ליקויים אבסורדיים, כמו - אי הכרה בהשלמת לימודים במכינות בכלל מוסדות הלימוד, ואי שימוש במכינה כמסלול עוקף פסיכומטרי לקבלה ללימודים, הכל עומד במקום.

     

    ללא תוכנית רב-שנתית ייעודית לצעירים מהפריפריה, לא נראה שינוי בשנים הקרובות. מערכת ההשכלה הגבוהה היא המעוז האחרון לצמצום פערים חברתיים, אין לי ספק בכך ואני מאמין שהאקדמיה מסוגלת למגר את התהומות שנפערו, אם תשכיל למלא את תפקידה השלישי, החברתי. עליה לעשות ככל האפשר בכדי לוודא שיותר צעירים רוכשים השכלה איכותית, מעשירה ומתגמלת. בד בבד עם השקעה במערכת האקדמית עצמה, על משרדי הממשלה לאחד כוחות עם הרשויות המקומיות ולוודא הקמת פתרונות תעסוקתיים המתאימים לבעלי השכלה אקדמית. כמו כן, אין להזניח את תחום הפנאי והתרבות ומקומות בילוי שישלימו את המעטפת הבסיסית לשגרת החיים של הצעירים, גם מחוץ לתל-אביב.

     

    רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית. כנס שדרות לחברה במכללת ספיר ובו יתקיים מושב "צעירים, פריפריה ושוויון הזדמנויות" בהובלת ההתאחדות ואגודות הסטודנטים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים