במשך שלושה שבועות עקב צחי צפריר, בעל משרד החקירות "עמית חקירות" אחרי מלכה לייפר. מעמנואל לבני־ברק ובחזרה, בקניות לשבת ובארוחה עם הילדים והנכדים, צפריר תיעד כל צעד בשגרת החיים הנורמטיבית שהציגה האישה החרדית, אם לשמונה. בדרך כלל חוקרים פרטיים מחפשים דווקא פרטים יוצאי דופן בלו"ז של מושאי המעקב שלהם, אבל במקרה הזה החדשות הגדולות היו דווקא בכך שהיא מנהלת אורח חיים נורמטיבי ותקין לכאורה. כל זאת מפני שלייפר, שנמלטה מאוסטרליה לישראל כדי להימנע מלעמוד למשפט על עבירות מין בתלמידותיה, הצליחה להתחמק מהסגרה באמצעות הטענה כי אינה כשירה נפשית לעמוד לדין.
נגד לייפר, ששימשה מנהלת בית ספר לבנות של קהילת "עדת ישראל" החרדית במלבורן, תלויים עשרות אישומים על עבירות מין חמורות בתלמידותיה, שנמשכו על פי החשד שנים. באוגוסט 2014, לאחר שנמלטה ארצה ומצאה מקלט בעמנואל, המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה כי יכריז עליה כעל בת־הסגרה. ביוני 2016 הופסק הליך ההסגרה לאחר שהשופט אמנון כהן קבע כי בהתאם לחוות דעת שהוגשה על ידי הפסיכיאטר המחוזי, לייפר אינה כשירה לעמוד לדין. בהחלטה קבע בית המשפט כי לייפר תטופל במרפאת הפסיכיאטר המחוזי בירושלים ואחת לחצי שנה יוערך מצבה על ידי ועדה פסיכיאטרית. בכל שלוש הפעמים שהוועדה דנה בעניינה נקבע כי לייפר עדיין אינה כשירה לעמוד לדין.
אלא שהמעקב בן שלושת השבועות שביצע משרד "עמית חקירות" עבור ארגון JCW (Jewish Community Watch), ארגון יהודי־אמריקאי שמנסה למצוא מידע על פדופילים, הראה תמונה אחרת; לייפר, שעל פי חוות הדעת הפסיכיאטרית סובלת ממחלת נפש שאינה מאפשרת לה להתנהל כאחד האדם ולעמוד לדין, תועדה במהלך החקירה הפרטית כשהיא דווקא עושה רושם של אדם מתפקד, והסרטונים שמתעדים את פעילותה מטלטלים את העיתונות באוסטרליה. "התחלנו את עבודת ההכנה לקראת חנוכה", אומר צפריר. "חשבנו שבחג נוכל לראות את לייפר יחד עם בעלה וילדיה. אחרי שלמדנו מי היא, היכן היא גרה ועל זהות משפחת בעלה, התחלנו להגיע לבניין בו היא מתגוררת. מצאנו דירה שאין בה שום סימן מזהה, אין שם שמסגיר שכאן היא מתגוררת. המשפחה היא משפחה חרדית ממוצעת למרות שבעלה מגיע ממשפחה של אדמו"ר. יש לה שמונה ילדים, וגם נכדים".
מה גיליתם?
"למיטב הבנתנו, הקהילה מקבלת אותה בלית ברירה, אך היא למעשה לא חלק ממנה. במשך כל ימות השבוע לא ראינו את בעלה כלל. היא לא עובדת, רוב שעות היום היא בבית ומדברת המון שעות בטלפון. מרכז חייה כנראה היה בבני־ברק, ראינו אותה הולכת שם לדואר, קונה אוכל, בגדים וצעצועים לילדים, ונוסעת חזרה לעמנואל באוטובוס. אחרי שאירחה את הילדים בשבת, ראינו אותה יורדת יחד איתם ביום ראשון בתחנת האוטובוס ליד הבית, ממתינה יחד איתם, משוחחת שיחה נעימה, מחייכת, עוזרת להם לעלות לאוטובוס, הולכת למכולת. דברים שגרתיים. כשהרגשנו שיש לנו מספיק חומר לפי בקשת הארגון JCW, העברנו את החומרים למשטרה, והמשטרה פתחה בחקירה".
עכשיו מסתמן שממצאי החקירה הפרטית הזו סיבכו את לייפר. במקביל לתיק שנפתח בגין שיבוש הליכי משפט בנסיבות מחמירות, התחזות ומרמה, מבקשת המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה לחדש את הליך ההסגרה נגדה.
"היא טענה שהיא לא מסוגלת לתפקד בכלל", אומר צפריר, "אם נעשה נס והיא קמה לתחייה, היא תצטרך להתמודד עכשיו עם הצד הפחות טוב של הנס".
אונס בחסות השתיקה
לייפר לא מגיעה לדיונים בעניינה בדרך כלל. בתזמון מעניין, כל דיון שנקבע לה נפל בדיוק על אשפוז. "מדובר באישה שיש לה עבר פסיכיאטרי מוכר", אומר סניגורהּ, עו"ד יהודה פריד. "לראשונה היא אושפזה לאחר שהתמוטטה בבר־המצווה של הבן שלה. היא אובחנה כלוקה בדיכאון כרוני ו־PTSD (תסמונת דחק פוסט־טראומטי, נ"ב) שפורץ במצבי לחץ. כל פעם לקראת הליך משפטי היא הייתה נכנסת למצב פסיכוטי ומתאשפזת. החוק הישראלי קובע שאדם שלא יכול להתייצב להליכים המשפטיים, לא ניתן להעמיד אותו לדין, ולכן לא ניתן לדון בפרשת ההסגרה. במשך שנתיים מרשתי נשלחה לאינספור חוות דעת בבתי חולים שונים שם נידונה כל שאלת ההתחזות. רק אחרי אינספור דיונים קבע הפסיכיאטר המחוזי, כמו רבים לפניו, בלי שום חוות דעת נגדית, שהיא לא מסוגלת לעמוד לדין, בשל כניסה למצבים פסיכוטיים במצבי לחץ".
נטען שהיא הציגה מצג שווא וטענה שהיא בדיכאון עמוק ואינה יוצאת כלל מהבית.
"בכל חצי שנה התכנסה ועדה בעניינה. בשתי הוועדות האחרונות הגיעה איתה מלווה, ובלשון הגזמה אותה מלווה ניסתה להציג את הדברים באופן קיצוני; אמרה שהיא שוכבת כל היום בבית, בדיכאון, דבר שלא תואם את המציאות. היא רצתה לקוות לטוב, לכן הגזימה בתיאורה. על כך אומר ראשית, שיש גם חוות דעת שאומרות שזה שאדם חולה נפש אין זה אומר שהוא לא יכול לתפקד ולנהל את חייו כרגיל כשהוא לא במצב פסיכוטי. שנית, סמוך לוועדה האחרונה לא הציגו ולו סרטון אחד מחודש ינואר, כיוון שסמוך לוועדה האחרונה היא שוב שקעה בדיכאון, ולכן כשעקבו אחריה לא מצאו את מה שחיפשו".
הנפגעות ובני משפחותיהן מחכים במלבורן לתוצאות המהלכים המשפטיים בישראל, ובינתיים הסיפור מכה גלים בעיתונות העולמית. "כל יום אני מחכה שמערכת המשפט של ישראל תביא את האישה הזאת להתעמת עם הפשעים שביצעה ותחזיר אותה לאוסטרליה כדי שתעמוד מול קורבנותיה", אמרה דסי ארליך, אחת המתלוננות, בראיון לרשת הטלוויזיה האוסטרלית ABC. "עבר זמן רב מאז, וכל יום שעבר היה עינוי מוחלט לי ולשאר הקורבנות".
ארליך היא מהדמויות הבולטות בפרשה, משום שבניגוד למקובל בקהילה הסגורה ממנה הגיעה היא הייתה מוכנה לצעוד קדימה ולספר את שאירע לה. את מסכת ההתעללות שנמשכה לכאורה משך שלוש שנים הסתירה ארליך עד שהדיכאון בו לקתה הביא אותה לטיפול פסיכולוגי. כשלבסוף העלתה את הדברים, למרות לחץ שהופעל עליה, לייפר נמלטה מאוסטרליה עם בעלה וחמישה מילדיה. אבל ארליך תבעת למשפט אזרחי את בית הספר, ובית המשפט הורה לבית הספר "עדת ישראל" וללייפר לשלם לארליך פיצויים בסך 1.27 מיליון דולרים אוסטרליים.
"היא אהבה לערסל ולחבק אותי כמו תינוקת, אמרה שאני מאוד מיוחדת ושאני צריכה להתייחס אליה כמו לאמא אוהבת", העידה ארליך במשפט. לדבריה, הכל נעשה כחלק מ"ההכנה" שלה לקראת נישואים. זה התחיל מהצעה לתת לה שיעורי תורה פרטיים, המשיך בנגיעות בחלקי גוף שונים כשהייתה ילדה, וכשהתבגרה מעט זה עבר לאונס. הצעירה הודתה שבגלל מעמדה החזק של לייפר בקהילה היא חששה לספר ושקעה בדיכאון ובמחשבות אובדניות. "קשה לי מאוד להיכנס לפרטים של מה שקרה לי ולשאר הקורבנות", אמרה בשימוע שנערך בבית דין במלבורן באפריל 2015, "אבל אני עדיין חשה את ההשפעה הפיזית והרגשית של ההתעללות שאותה אי אפשר לתאר במילים".
"התלמידות של מלכה לייפר חיו בתוך סביבה מוגנת ומסוגרת", סיפר לבית המשפט התובע דיוויד סימאן, שייצג את ארליך. "אסור היה להן לצפות בטלוויזיה, הספרים שברשותן עברו בדיקות קפדניות כדי לוודא שהם ראויים לקריאה, והיה להן מעט מגע עם העולם החיצון. הן היו מאוד תמימות, בעיקר בכל הנוגע למין".
ארליך עצמה סיפרה לבית המשפט שכשהתלוננה לראשונה על ההתעללות, איש לא האמין לה. "סיפרתי רק לשתי נשים, ואחת מהן הזהירה אותי שאסור לי לדבר על זה", סיפרה. "היא קראה לי אליה ושאלה 'מה קרה לך?' וכשהתחלתי לספר לה היא אמרה 'זה לא קרה. ותדאגי שזה יישאר ככה'".
את היום שאחרי בריחתם באישון לילה של לייפר ובני משפחתה לא תשכח ארליך לעולם. "כל הקהילה סערה, ורק אז קלטתי שהאישה ששלטה בחיי בשלוש השנים האחרונות פשוט נעלמה", היא אמרה. "הרגשתי הלם, זעם וכאב כשהכל חזר אליי".
הגיעו עד נתניהו
לפני ביקורו בישראל של מלקולם טרנבול, ראש ממשלת אוסטרליה, הוא נפגש עם ארליך, שגם שתי אחיותיה, אלי סאפר וניקול מאייר, נמנות עם 74 הקורבנות לכאורה של לייפר. ארליך עצמה כבר אינה חלק מהקהילה החרדית, היא גרושה ואם לבת, לומדת וכותבת ספר. "הוא נראה ונשמע לגמרי אמפתי ומעוניין לעזור", אמרה אחרי הפגישה עם ראש הממשלה האוסטרלי. "לא רק שהוא שאל את השאלות הנכונות, אלא נראה היה שהוא מתכוון לכל מילה ולכל הבטחה שלו". הסגרתה של מלכה לייפר אכן הייתה מהנושאים שהועלו על ידי טרנבול בפגישתו האחרונה עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.
"כששמעתי שהיא נעצרה על ידי המשטרה, התחלתי להשתולל משמחה", סיפרה ארליך לעיתון Australian Jewish News"". "הייתי המומה, מאושרת, עצבנית, נרגשת, מודאגת ומפוצצת מאדרנלין", אמרה. "אנחנו מאוד מאוכזבים מטקטיקות העיכוב הנוספות, אך אין לנו כוונה לוותר, והסיפור עוד רחוק מלהסתיים. רק הידיעה שעשינו עוד צעד קדימה ממלאת אותנו בתקווה".
ניק מאציאו, פרקליטן של קורבנות נוספות של לייפר, סיפר שהלקוחות שלו היו מאושרות כשהגיעו אליהן הידיעות בדבר מאסרה של לייפר בישראל. "העובדה שזה לקח עשר שנים באמת מצערת", אמר, "אבל הדברים זזים בכיוון הנכון".
רבות מהקורבנות לא מוכנות להיחשף ולספר מה עברו. "יותר מדי בושה מעורבת בשבירת קשר השתיקה", אומרת ד"ר מישל מאייר, מנכ"לית ארגון "צדק", שפועל למנוע פגיעה מינית בילדים, ותומך בקורבנות פגיעה מינית בקהילה היהודית באוסטרליה. "לדעתי, הן לא ירגישו שנעשה להן צדק עד שלא יראו את לייפר מגיעה לאוסטרליה. הן ספגו כבר יותר מדי אכזבות".
מפרקליטות המדינה נמסר: "במהלך 2017 הצטברו אינדיקציות כי החשודה מעמידה פנים שהיא סובלת ממחלת נפש על מנת להתחמק מהליך ההסגרה, לכן פתחה היחידה המרכזית במחוז ש"י בחקירה סמויה שהפכה גלויה. לפני כשבועיים נעצרה לייפר וכעת היא עצורה בתנאי אשפוז פסיכיאטרי עד להחלטה בעניינה. ביום רביעי השבוע יתקיים דיון נוסף בבית המשפט המחוזי בירושלים.
"נגד לייפר נפתח תיק בחשד לביצוע עבירות של שיבוש הליכי משפט בנסיבות מחמירות, בידוי ראיות והתחזות, לאחר פנייה של חוליית האינטרפול להתחקות אחריה. במסגרת החקירה בוצעו מגוון פעולות מורכבות שדרשו שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, ועם מעצרה הפכה החקירה לגלויה. תיק ההתחזות ובידוי הראיות מלווה על ידי עו"ד שחר מלול מפרקליטות מחוז ירושלים".
