החברים של ג'ורג'

דיסק | Concert For George , אמנים שונים

לרוב כשפוליטיקאי נדרש להספיד אישיות בכירה שהלכה לעולמה, נאומו יתחלק לשלושה חלקים, לאו דווקא שווים במשקלם: "המנוח", "המנוח ואני" ו"אני". גם כוכבי רוק ופופ שמוזמנים להשתתף באזכרות מוזיקליות חוטאים בכך לא אחת. זה לא המקרה ב־Concert For George, מופע המחווה לג'ורג' האריסון שנערך ב־2002, ויוצא כעת במהדורה מחודשת בסמוך ליום הולדתו ה־75.

בניגוד למופעי מחווה אחרים, כמו אלו שנערכו בתחילת הניינטיז לבוב דילן או לפרדי מרקורי המנוח, המשתתפים כאן לא נבחרו כדי לקרוץ לקהל, אלא היו כאלה שבנוסף לשיתופי הפעולה שלהם עם האריסון לאורך הקריירה שלו כסולן וכחבר הביטלס גם היו חבריו. החיבור הזה הופך את הפרשנויות שלהם לשיריו של הגיטריסט המנוח לאותנטיות יותר ומהווה מעין סגירת מעגל מרגשת שעוברת גם במהלך ההאזנה הביתית. רוחו של האריסון נשמרה גם בסידור השירים, שבדומה לקונצרט הצדקה שהרים בשעתו לפליטי המלחמה בבנגלדש נפתח בפרק ההודי בהובלת ראווי שנקר וממשיך לשרשרת להיטים נטולת נפילות.

דוגמאות לא חסרות: הפתיחה המינימליסטית של פול מקרטני ב־"Something", אליו מצטרף אריק קלפטון שממשיך איתו ל־"While My Guitar Gently Weeps" שזוכה לסולו גיטרה מופתי; רינגו סטאר המגיש בחן את "Photograph" שהאריסון כתב עבורו; בילי פרסטון, הקלידן שחבר לביטלס בסוף דרכם, שהופך את "My Sweet Lord" לגוספל טהור; וג'ף לין, טום פטי וההארטברייקרז ודאהני האריסון, הבן של, חוזרים ל"Handle With Care" הנהדר של הטרוולינג ווילבוריז, הסופר־גרופ במסגרתה שירת האריסון בשלהי האייטיז.

להוציא את בוב דילן, חבר נוסף של האריסון שמשום מה נעדר מהערב, הקונצרט הזה לא פוסח על אף תחנה במסע המוזיקלי המרשים והקצר מדי שעבר האריסון בחייו. הערב המושלם הזה, שהתקיים בנובמבר 2002, היה כנראה גם הפעם האחרונה שבה חבורת מוזיקאים אגדית שכזו עלתה על במה אחת. וכך, בנוסף להיותו מצבה מרשימה לפועלו של הגיטריסט של הביטלס, הוא מצדיע דרכו גם לדור המייסדים של הרוק.

ציון: 4.5 כוכבים