בל אגם: "ברוך שעשני אישה טראנסית"

"כשהציעו לי ללכת ל'גולסטאר', המון אנשים אמרו לי, 'מה את הולכת, זה יוציא אותך גברית, כדורגל זה משחק גברי'". מספרת בל אגם. היא לא הקשיבה לטיפים האלה. "אמרתי, 'סליחה? להפך! אני רוצה ללכת ל'גולסטאר' כי אני רוצה שאנשים יבינו שטראנסית לא חייבת להיות מיס ליידי! אני יכולה לשים אבו־עגילה ולהיות ג'דעית ולהשתולל. וכן, אני יכולה להיות קצת גברית! יש גם נשים שהן קצת גבריות! אני אישה חזקה. אני אישה טראנסית. ואני אוהבת להיות אישה טראנסית. וברוך שעשני אישה טראנסית".

סדרת הדוקו-ריאליטי "גולסטאריות", שמשודרת ב-HOT ואתמול (ה'), ביום האישה הבינלאומי, הוכרזה לה עונה שנייה - הכירה לנו את אגם. חדה, רגישה, קורעת מצחוק, היא מספרת בפתיחות גדולה בראיון ב-"7 לילות" על הדרך שעברה. אגם נולדה לפני 35 שנה בחולון כניסים עג'מי. כבר בגיל עשר הרגישה שהיא אחרת, אבל בלי יכולת להגדיר במילים למה. "בגיל הזה קניתי את החברים שלי. כל הזמן פחדתי שלא יאהבו אותי, כי יגלו שאני אחרת. שילמתי פרוטקשן לילדים! היו את כל הקלפים ההם, אלבומים של כדורגל. הייתי מסתובבת בשכונה איפה שהברזלים, אומרת לכולם, 'חברים, חברים! היום בשעה שתיים אני עושה קולולושה מהבמה של הגינה' (זריקה באוויר של הקלפים) ואז כולם, במקום לקלל אותי או לנדות אותי, היו מבסוטים. זו הייתה ההישרדות שלי".

"אימא ביקשה ממני שאבטיח שאהיה בת גאה ומצליחה". בל אגם(צילום: יונתן בלום)

"יום אחד אמא שלי אמרה לי שאנחנו צריכות לדבר", נזכרת אגם. "לא רציתי לבוא הביתה. ולא שיש לי אמא מאיימת, אבל פחדתי. ואז היא אמרה לי, 'אני יודעת מה את רוצה להיות. אני מרגישה אותך'. פרצתי בבכי וחיבקתי אותה. בסוף אמרתי לה שאני לא מאושרת ולא שלמה עם עצמי, ושאני מאוד רוצה להיות בת. שאני מפחדת שהיא תפסיק לאהוב אותי. וגם לאמא שלי ירדו דמעות. אני חושבת שזה היה החיבוק הכי חזק שקיבלתי. נשברתי לרסיסים בידיים שלה. בכיתי ובכיתי ובכיתי. היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי ושהיא תעשה הכל שאהיה ילדה מאושרת. ושאני אבטיח לה שתהיה לה בת גאה ומצליחה, ושאם מישהו יפגע בי היא תקרע אותו. אני חושבת שזה היה היום מאושר בחיים שלי".

"זה מוזר שאתה לוחץ יד למי שהיה הבן שלך ולא מזהה אותו"(צילום: יונתן בלום)

הוריה התגרשו בגיל 13, והיא לא בקשר עם אביה. "לפני כמה שנים, כשכבר הייתי בל, אישה טראנסית, הכי נשית, הכל טוב, אחותי מירי ילדה תאומים. החליטה לעשות

 אירוע. בפעם האחרונה שאבא שלי ראה אותי הייתי ילד קטן שמן שאוכל פיתה עם צ'יפס. אני אומרת לו, 'שלום'. הוא לחץ לי את היד. אומר לי, 'איך קוראים לך? אני אבא של מירי'. נכנסתי להלם. אמרתי, הבנאדם הזה נגע לי ביד עכשיו וליטף אותי. התייחס אלי כאל אישה, ליידי. רצתי לבר, דפקתי שני שוטים של עראק, רק כדי לצאת מההלם. זה ווירד! זה מוזר שאתה לוחץ יד למי שהיה הבן שלך ולא מזהה אותו".

הראיון המלא בגיליון "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".