מאחורי הרעיון עומד שיתוף פעולה בין קאמפ קימאמה, Tenafly Therapy Group ומיכל דליות, הסופר נני הישראלית, שיספקו כל אחד מהניסיון שלו את התובנות, ההשקפות והעצות להורים שמבינים את תפקידם הקריטי בדרך לחיזוק הביטחון של הילדים.

״דימוי עצמי מורכב ממה אני חושב על עצמי ומה אני חושב שחושבים עלי״, מספרת מיכל דליות, הסופר נני הישראלית בראיון ל׳ידיעות אמריקה׳. ״שני הדברים האלו לא תמיד זהים. יש ילדים וגם מבוגרים שיקבלו מחמאות ויש גם הוכחות בשטח, ועדיין, האנשים האלו יודעים מבחינתם שהם לא טובים ולא מוצלחים. כאן זה המקום שלנו. מה שהילד חושב על עצמו נבנה מהקשר עם ההורים. הוא נולד כמו גור, בלי בעיות של ביטחון, וחי צמוד ובסימביוזה עם ההורים. שם הוא מתחיל לספוג חוויות ואז נשאלת השאלה אילו חוויות ומה המסקנות שהוא מסיק מהן. חייבים לחשוב על הפסיכולוגיה של הילד”.

בכנס תעסוק הסופר נני בתפקידים החשובים שיש להורים ואחד מהם הוא להכשיר את הילד למשימות החיים, לחזק בילד תחושה פנימית של ביטחון עצמי ודימוי חיובי, לקשור יחסים עם אחרים, להתמודד עם כישלונות, להתגבר על פחדים, לרצות להצליח ולדעת לאהוב.

"חייבים לחשוב על הפסיכולוגיה של הילד". דליות

״מדובר בנושא שמעניין כל אחת ואחד מאיתנו כהורים״, מוסיפה יעל עומר, מדריכת הורים, מומחית למיומנויות חברתיות והתנהגותיות, שהקימה בניו ג׳רזי מרכז טיפולי דו לשוני (עברית ואנגלית) ובית הספר להורות, שלוחה של המרכז הלימודי של מיכל דלית בישראל. ״אנחנו יודעים שכל מה שילדים לומדים בבית ספר הוא לא מה שבאמת יכשיר אותם לחיים, אבל האמונה העצמית שעל כל מכשול הם יכולים להתגבר- זה מה שיוביל אותם להצליח בחיים. בשבילנו כאן בארה״ב״, היא מדגישה, ״זה מורכב במיוחד כי אם הילדים שלנו לא נולדו כאן, הם במצב טבעי, בסיסי של חוסר בטחון וחוסר וודאות, לכן הנושא הופך להיות רגיש במיוחד״.

אבישי נכון, מנכ"ל קימאמה, יזם ואיש חינוך, מתאר כיצד בא לידי ביטוי הביטחון והחיזוק של הילדים, כשההורים רחוקים. ״אנחנו בקימאמה רואים את עצמנו קודם כל כאנשי חינוך. המפגש המהותי והמפרה עם חברים מכל העולם, והחוויות השונות, מוביל להגברת תחושת העצמאות והביטחון העצמי החיובי של כל חניך. כשמאחורינו עשרות שנות ניסיון כמנהלי מחנות קיץ ומסגרות חינוכיות 'נטולות הורים', אנחנו מציעים מבט 'אל מאחורי הקלעים' של עולם הילדים. מה קורה כשהורים אינם בסביבה, כיצד בא לידי ביטוי הפער שבין התנהגות הילדים בבית ובסביבת היום-יום להתנהגותם בסביבה חדשה, כיצד ילדים 'ממציאים את עצמם מחדש' כאשר ניתנת להם ההזדמנות״.

"מבט אל מאחורי הקלעים של הילדים. אבישי נכון

ביחד עם דדי פז, יעביר נכון סדנה בכנס תחת השם ׳החופש להיות אני׳. במסגרתה, ינסו לסייע להורים לייצר, להגדרתו 'עוגן ומצפן' של ביטחון עצמי אצל הילדים, כאלו שילוו ויכוונו אותם גם כאשר הם אינם בסביבה היומיומית והמוכרת להם. ״למרות שמרכז הפעילות שלנו הוא הקיץ בישראל, אנו פועלים כל השנה מסביב לשעון, שומרים על קשר עם החניכים ועם המדריכים, ומייצרים מפגשים, פעילויות, וכנסים בארץ ובעולם גם במהלך השנה. עבורנו, זוהי אפשרות לפגוש גם את ההורים ולא רק את החניכים, להקשיב להם וללמוד מהם על האופן בו הם מחנכים את ילדיהם. ננסה להבין איזו אינטרקציה מתקיימת בתוך הבית, ולשתף אותם מהצד השני כיצד נראים מתנהלים הילדים כשההורים לא לידם. הקשר עם ההורים, המשפחות, הקהילה, הוא קשר חשוב מאד עבורנו, זה הופך אותנו לטובים יותר ומאפשר לנו לחלוק את הידע והניסיון שלנו עם ההורים״.

יעל עומר מכירה היטב את המשברים והאתגרים המיוחדים של ילדים ומשפחות שהגיעו לארה״ב. ״אנחנו גרים רחוק מהמשפחות שלנו, אין לנו תמיכה או עזרה ואנחנו יותר מתמיד זקוקים לה. יש גם התמודדויות מאוד ספציפיות של מעבר למדינה זרה, שפה, אקלים, חברים, הביטחון שלנו בעצמנו בסביבה חדשה, יש המון שינויים והעובדה שאנחנו יכולים לעשות את זה בעברית היא מיד נוחה יותר״.

המשפחה היא המקור הראשון של הילד לבנות מתוכו את הביטחון העצמי. יעל עומר

הסופר נני, שמגיעה מדי שנה לסיבוב הרצאות לצד עומר ברחבי ארה״ב, מתארת הבדלים קטנים אך מהותיים. ״כולנו מתנהלים בחברה המערבית שמייצרת את אותן בעיות אתגרים ודילמות. למהגרים יש אתגרים נוספים, לפעמים בעיות הסתגלות, תחושת בדידות או ניכור אפילו של ההורים עצמם וגם של הילדים והכל ביחד. זה מוסיף המון מתח לבעיות שיש לנו בינכה, בכל מקום״.

היא מדגישה שהבעיות, באופן טבעי, משתנות מבית לבית, חינוך וגילאים, אבל ישנם, להגדרתה, סממנים מוכרים וידועים כשעושים רילוקיישן. ״זה מאוד שונה בין רילוקיישן לבין מעבר קבוע, בניית חיים שגרתית וקבועה ואז כל מה שאנחנו מדברים על סיר לחץ ומשפחה גרעינית כבר לא שיקול. זה מורכב מהרבה דברים. הדינמיקה המשפחתית כולה מתערערת וישנם כל כך הרבה פרמטרים שיובילו שינויים לטוב ולרע״.

הגישה של מיכל לא מזכירה גישות שרבים מאיתנו השתדלו לאמץ בעידן החדש ולדעתה כאן טמונה בעיה גדולה. ״לאנשים בגילי יש דימוי עצמי יותר טוב מזה של הילדים שלנו. הילדים של עד לפני 30-40 שנה גדלו ליד אנשים חזקים, שלא תמיד היו נעימים, אבל היו החלטיים לצד הילדים, עם הפרדת כוחות ברורה. זה מייצר באופן לא מודע את התחושה שאתה הקטן גדל לצד מישהו חזק, וכשילד קטן יודע שהוא גדל לצד מישהו חזק, נוצרת תחושת ביטחון שיש לו על מי לסמוך.

“הילדים של השנים האחרונות״, היא מסבירה, ״גדלים לצד הורים שמדברים המון, לא נוקטים עמדה, ה׳לא׳ שלהם הופך ל׳כן׳ מהר מאוד. הורים שמדברים על כל דבר ולא פועלים, הורים שמדברים עם הילדים בסימני שאלה, נותנים לילדים את המושכות. הילד לא בטוח, הוא מרגיש שאין כאן מישהו חזק. על הורה מתלבט קשה לסמוך״.

בעת האחרונה, השיטות השתנו והתרחבו, והסופר נני חושבת ששם גם נעוצה הבעיה בביטחון העצמי של הילד. ״יש המון מודעות בדור הזה שלראשונה ממציא גישות חינוך חדשות. עד לפני עשרות שנים אימהות גידלו ילדים אותו דבר 5000 שנה. במאה העשרים התחילו עם רעיונות חדשים והחלטנו שאין יותר חינוך של השפלה וצריך להמציא משהו חדש, אבל הקיצוניות השנייה הובילה לדילמות של היום״.

ההרצאה של דליות תחתום את הכנס, ותלווה גם בעצות והכוונות. ״בהרצאות שלי אני תמיד נותנת להורים כלים ודרכי פעולה. זה אף פעם לא יפתור את כל הבעיות מיד, אבל יפתח להם את הראש ויעניק תובנות חדשות עם כלי עבודה. הורים רוצים רציונל, לא טיפים״

לאורך הכנס יערכו מגוון של סדנאות שונות סביב פיתוח הביטחון העתמי של הילד. ״אנחנו נדבר על בניית ביטחון לילדים מכל מיני אספקטים״, מתארת עומר. ״המשפחה היא המקור הראשון של הילד לבנות מתוכו את הביטחון העצמי. אנחנו נדבר על ביקורת לעומת עידוד, על שינוי המלל שמתנהל בנוכחות הילד וכלפיו״.

דליות, שהסופר נני שלה אפילו זכתה לחיקוי ב׳ארץ נהדרת׳ (״אני מתה על החיקוי שלי. הוא מדהים במלל, הטקסטים הם פנינים ממש, לקחו דברים שלי והקצין אותם. אני מרגישה שעושים אותי באהבה״), כבר הפכה למוסד של ממש עם בתי ספר, הרצאות ושיטות מיוחדות. לאורך כל הדרך היא מתעקשת שלהורים יש את הכלים לחזק את הילד יותר מכל אחד אחר. ״הכל מתבסס על אינטרקציות. מערכת היחסים שלהם עם הילד מכרעת ממש״.