אלונה ברקת לא לבד: הכדוריד פורח בבאר שבע

מ.כ באר שבע. היסטוריה בדרום(צילום: הרצל יוסף)

מה מוביל את אלוף ישראל בהתעמלות מכשירים בשנות ה-70 וכיום מאמן טרמפולינה, ואת אחת הדמויות היותר מזוהות עם הכדוריד בראשון לציון להקים קבוצה דווקא בבאר שבע? יחסי חברות קרובים ורצון למצוא לילדים בעיר מסגרת אחרי שעות בית הספר.

רוני טסלר ואבנר דרורי הכירו בתחילת המילניום. טסלר, באר שבעי מבטן ולידה ("אבא שלי כבש את העיר במלחמת השחרור"), החל ללמד בתיכון רבין בעיר ורצה להוביל לשינוי: "ראיתי ונדליזם, אלימות, ילדים במצב סוציו-אקונומי קשה והחלטתי לקחת אותם אליי. הכירו לי מדריך כדוריד בשם רון נחמני, ויחד נתנו לאותם ילדים מסגרת ראשונה. סידרנו את התאורה במגרש האספלט בבית הספר ויצאנו לדרך".

דרורי. האיש על הקווים(צילום: הרצל יוסף)

כשרצה להרים את הרמה נוצר קשר עם הפועל ראשל"צ. דרורי היה באותו הזמן המנהל המקצועי של מחלקת הנוער בראשל"צ וכך נוצר הקשר הראשוני. "בשלב מסוים ראש העיר הקודם, יעקב טרנר, קרא לי אליו וביקש שנפסיק להיות תלויים בהפועל ראשל"צ, הוא רצה קבוצה על טהרת ב"ש, אז נפרדנו לתקופה".

דרורי מוסיף: "לפני ארבע שנים סיימתי את הפרק שלי בהפועל ראשל"צ ואבנר בדק איתי אפשרות להגיע ולקחת את הפרויקט עליי. הגעתי לתקופת ניסיון של כמה חודשים, התאהבתי והחלטתי להישאר למרות שהיו ימים שהייתי חוזר הביתה לראשל"צ בשתיים לפנות בוקר".

מאז השניים עובדים לילות כימים על מנת להפוך את ב"ש לעיר של כדוריד, ונראה שהם בדרך הנכונה. לפני שבועיים הבטיחה הקבוצה לראשונה בהיסטוריה את העפלתה לליגת העל, וביום חמישי חגגה באופן רשמי את העלייה אחרי ניצחון 33:41 על אס"א תל אביב. "זה לא מובן מאליו - ב"ש, כדוריד, ליגת העל. צריך להבין איך התחלנו", מספר טסלר.

שירי. משלב את הדת עם הכדוריד(צילום: הרצל יוסף)

טסלר הוסיף: "לא היה לנו כסף בכלל, סטודנטים שלמדו באוניברסיטת בן גוריון התאמנו בבוגרים ואימנו ילדים ככה על הדרך. לאט לאט התחלנו להבין את העסק, קיבלנו תמיכה מהעירייה, והעובדה שעברנו לשחק באולם הקונכייה ליד טוטו טרנר הרימה אותנו עוד יותר מבחינת המקצוענות והשאיפות".

כמעט כל שחקן ששיחק במכבי והפועל ראשל"צ ב-30 בשנים האחרונות עבר אצל דרורי בשלב מסוים, בין אם זה בתיכון או במחלקת הנוער, כך שלמאמן היה יחסית קל למשוך כדורידנים עם בסיס איכותי. כך היה עם גידי שירי. "עד לפני כמה שנים גידי עוד שיחק בבוגרים של הפועל ראשל"צ, אבל הוא חווה טרגדיה אישית עם מות אביו, החליט לחזור בתשובה ולעבור לנתיבות. נשארנו בקשר וכשהגעתי לב"ש פניתי אליו בניסיון לצרף אותו לקבוצה".

"הוא ביקש אישור מהרב שלו שהסכים, אבל גידי התנה זאת בכך שלא יהיו משחקים ואימונים בשבת. הוא משחק עם כיפה גדולה על הראש ונחשב לשחקן המרכזי שלנו, זה שמחבר את הקבוצה", הסביר טסלר.

ב"ש תצליח לתת פייט להפועל ראשל"צ בעונה הבאה?(צילום: אורן אהרוני)

"המטרה הייתה להתברג בצמרת", אומר דרורי. "הבנתי שמכבי פתח תקווה ודימונה התחזקו מאוד, אז לא בנינו על אליפות. לאט לאט דברים התחברו. יצאנו במחזור השני למשחק חוץ נגד פ"ת וניצחנו אותם. זה היה הרגע שאמרתי לעצמי שאולי אפשר לעשות היסטוריה".

ב"ש היא עיר מובהקת של כדורגל, ופחות של ענפי ספורט אחרים. קבוצת הכדורסל של העיר נמנית כבר כמה שנים על צמרת הליגה השנייה ומתדפקת על דלתות ליגת העל, אבל קהל גדול לא מגיע למשחקיה. בקבוצת הכדוריד מכירים את הבעיה, אך נראה כי מצאו לכך פתרון: "למשחק ההכתרה שלנו הגיעו 150 צופים שזה נחמד", מציין דרורי.

"בחודשים הקרובים אנחנו עוברים לאולם חדש ויפהפה שנבנה עבורנו בשכונת רמות בכניסה לעיר בתוך בית ספר תיכון, וזה כבר צפוי לשדרג אותנו מאוד מבחינת קהל. קודם כל האולם יהיה הרבה יותר ביתי - בקונכייה יש 3,000 מקומות ישיבה לעומת 500 באולם החדש. נקים בתיכון קבוצות כדוריד במסגרת מחלקת הנוער שלנו וזה יקרב אותם גם לקבוצה הבוגרת. אני מעריך שיגיעו למשחקים שלנו 400-300 צופים", הוסיף טסלר.

ומה המטרה בעונה הבאה?

טסלר: "העונה התקציב שלנו היה יחסית קטן - 350 אלף שקלים, ברור לי שכדי לשרוד נצטרך לפחות סביב מיליון שקלים. אנחנו באים ללמוד, לאט לאט, לא רוצים לכבוש ישר את העולם. באופי שלי אין לי יומרות לזכות באליפות ובגביע המדינה, זה לא המטרה, אני רוצה לקדם את הילדים, העיר והשחקנים. אם זכייה תבוא על הדרך אז אחלה, אבל אני לא חזיר".