שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    שבוע המאבק ב- BDS
    בכל סמסטר מציין ארגון ה- BDS את שבוע האפרטהייד הישראלי, המציג את ישראל ככובש אכזרי ללא זכות קיום. השבוע נערכו סטודנטים פרו-ישראלים עם תגובת נגד מאסיבית. היה מעניין

    מזה שנים, בכל סמסטר מציין ארגון ה- BDSבקמפוסים השונים את שבוע האפרטהייד, שבוע שבו מתפזרים פעיליו ברחבי האוניברסיטאות, מארגנים אירועים מיוחדים ומייצגים שיזעזעו כמה שיותר סטודנטים כשהם שומעים, אולי לראשונה, על מדינת ישראל.

     

    עם השנים, למדו בארגון האנטי-ישראלי להכריז על שבוע האפרטהייד בהפתעה, מה שמקשה על הסטודנטים הפרו-ישראלים לצאת בתגובת נגד. אף אחד לא יודע מתי הוא יתקיים, אבל כשהוא מגיע, הוא גרנדיוזי, קולני, ולא משאיר יותר מדי ברירות למי שיודע מעט מאוד על הסכסוך ועל ההיסטוריה, וכך סוחף איתו סטודנטים רבים. במסגרת הפעילות המתוכננת של הארגון מוצגת ישראל ככובש אכזרי, נשללת הלגיטימיות שלה כמדינה, ומקודם כידוע, החרם הנרחב והסנקציות שמבקשים ארגונים כמו BDS להטיל עליה.

     

    בשבוע האחרון צוין בהפתעה שבוע האפרטהייד באוניברסיטת קולומביה אבל השנה, היו הסטודנטים הפרו- ישראלים, מוכנים. ״עד לפני שנתיים היו תנועות פרו ישראליות בקמפוס שהחליטו לא לעשות כלום בקמפוס מחשש שכל תגובה רק תלהיט את הרוחות ומחליטים להוריד את הראש״, מסבירה אופיר דיין, ציר קשרי החוץ בארגון SSI. ״בשנתיים האחרונות, הגענו למסקנה שזו הייתה מחשבה שגויה והשתיקה אל מול הפעילות הזו, רק מעניקה לגיטימציה לדברים שהם עושים. אף אחד לא עמד שם מנגד להגיד שזו לא האמת.״

     

    0 ()
    צילום: עידו סימן טוב

     

    דיין מתארת את הניסיון של הארגון להיערך לקראת שבוע האפרטהייד ואת ההתחקות אחר התאריך המדויק. ״זה ממש כמו ריגול״, היא מספרת. ״אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק, לבדוק לאילו תאריכים הם סוגרים את הכיכר המרכזית של האוניברסיטה וכשזה קורה, חייבים לצאת במקביל עם תכנית משלנו, כזו שאנחנו מכינים מבעוד מועד, ויודעים להוציא לפועל מידית.״

     

    עם פתיחת השבוע האנטי ישראלי מעלים מיד ב-SSI את Hebrew liberation week , שבמסגרתו עורכים פעילויות, מסבירים על זכות היהודים בארץ ישראל,

    על ההיסטוריה והמורכבות ועל המציאות המיוחדת של ישראל במזרח התיכון. "אנחנו מסבירים אפילו דברים בסיסיים כמו טרמינולוגיה שגויה. כששואלים אם אנחנו לבנים אנחנו אומרים שאנחנו ישראלים. לבנים מתחבר עם קולוניאליסטים, אנחנו היינו בישראל מאז ומתמיד. כשסטודנטים שלא יודעים הרבה על המזה"ת רואים מיצג כמו שהוצג באוניברסיטה רק בשנה שעברה, של מחסום שבו חייל ישראלי מסרב לתת לאישה בהריון לעבור ובסוף גם יורה לה בבטן, קשה להם לשכוח את זה. הם לא יודעים שזה לא נכון ואנחנו פועלים לשנות את זה".

     

    עם פתיחת השבוע הציעו סטודנטים מטעם האוניברסיטה לערוך דיון עם נציגי הארגונים כך שכל צד יציג את הטענות שלו ויענה על שאלות קשות. ״הם רצו להראות שהאוניברסיטה מעודדת את חופש הדיבור״, היא מסבירה. ״אנחנו אישרנו מיד אבל הם סירבו, מה שמדמה את החיים האמיתיים. יש להם האשמות קשות, אבל בזמן אמת, לא מסוגלים לדבר אתנו וזה פספוס גדול שהראה את הפנים האמיתיות שלהם.״ ארגון ה- BDS העמיד ברחבת הקמפוס חומה גדולה שמדמה את גדר ההפרדה, לידה ציור של ילד עם כפייה שזורק אבנים, ושלל כיתובים קשים שמערערים על הלגיטימיות של ישראל ומתארים אותה כמדינה אכזרית ואלימה.

     

    האירוע המרכזי של שבוע האפרטהייד נסוב סביב סערת ה׳-I זה אינתיפאדה׳. לאחרונה התפרסם ספר ילדים ללימוד אנגלית, ׳פיס פור פלסטין׳, כשבאות I נכתבה המילה אינתיפאדה. הספר נמכר בחנות ספרים מקומית וכשנודע הדבר, החנות לא הורידה אותו מהמדפים, אך בעקבות לחץ של ארגונים יהודים גדולים פרסמה התנצלות והבהרה לפיה היא איננה בשום צורה מעודדת אלימות נגד ישראלים. אותה הסתייגות מאלימות הכעיסה את הארגונים האנטי ישראלים שמיהרו להחתים רבים על עצומה להחרמת החנות שמבטלת, לטענתם, את הזכות לנהוג באלימות כלפי ישראלים. באירוע שערכו בקמפוס דיברו על החשיבות של האינתיפאדה ועל הנחיצות של הטלת חרם נגד מי שיעשו עסקים או ירוויחו מעסקים עם ישראלים. ״אנחנו רואים בחומרה רבה את העובדה שאירוע שמעודד אינתיפאדה ואלימות מתקיים בקמפוס והאוניברסיטה מאפשרת לו להתקיים״, מצהירים הסטודנטים למען ישראל. ״מטרת האירוע הייתה להציג אינתיפאדה כמחאה לגיטימית״, מסבירה דיין בכעס.

     

    במקביל ערכו בקמפוס באותו הערב אירוע של סטודנטים למען ישראל שהציגו נציגי קהילה גאה מהארץ שדיברו על מאבקי הקהילה הגאה. ״האירוע היה בשיתוף אחד מארגוני הקהילה בקמפוס ומבחינתנו מדובר בהישג״.

     

    אירוע נגד חשוב שערכו הסטודנטים הפרו ישראלים היה מפגש עם הפעילה החברתית קלואי וולדרי שהגיעה לדבר על חלקה של הקהילה האפרו-אמריקנית במאבק למען ישראל. ״היא מסבירה מדוע זו חובתם המוסרית של אפרו-אמריקנים לתמוך בישראל. היא מדברת על מה שהקהילה השחורה חוותה ומה שהיהודים חוו לפני עשרות שנים, וכיצד הם יכולים לראות בסיפור שלנו דרך להשיג את מטרותיהם ולהפוך את עצמם מקורבנות למנצחים.״

     

    לאורך כל השבוע מדברים הסטודנטים בקמפוס עם סטודנטים אחרים ומנסים לתאר את העובדות בפניהם. ״מבחינתנו, 80% מהסטודנטים באוניברסיטה לא ממש מתעניינים והסכסוך לא נוגע להם. המטרה שלי היא לא לשכנע את מי שכבר לוחם נגדנו. המטרה שלנו היא הסטודנטים שאין להם עדיין דעה מצוקה, יפתחו את האוזניים ויקשיבו לעובדות. הבעיה שלנו היא שה- BDS הגיעו 20 שנה לפנינו וזה קשה. היום כבר אפשר להגיד שיש לנו הצלחות קטנות,״ היא מעודדת. ״אתמול ניגשה אלינו סטודנטית פלסטינית והשיחה הסתיימה בחיבוק והבנה אמיתית שיש שני צדדים. לי הייתה שיחה עם סבא ונכדה סטודנטית. הסבא היה להוט וקרא לי נאצית באמצע הקמפוס. הוא אמר שכל הישראלים נאצים וזה רק עניין של זמן עד שנקים מחנות ריכוז. אדם בן 70 פלוס שככה חושב זה די אבוד. גם הנכדה תקפה אתי אבל כשראתה שדברי הסבא הסעירו אותי התנצלה בשמו, שזו כבר התקדמות. סיפרתי לה סיפור שלי קרה בכיתה א׳, תיארתי לה איך יום אחד כשחזרתי באוטובוס ליישוב, רצו לאוטובוס 3 צעירים פלסטינים שניסו לשרוף את האוטובוס ואיך היה זה רגע שממנו והלאה השתנה התפיסה שלי. עכשיו, אפילו אם היא לא רואה את זכות הקיום של ישראל, היא מצליחה לראות את הכאב שלי. התחלנו לדון ואת מבינה לאט לאט שהיא לא יודעת הרבה מאוד עובדות. זו הדרך שלנו״, היא מסכמת. ״הצלחות קטנות עם אנשים שיחשבו פעמיים לפני שיקראו לנו נאצים. אנשים שעכשיו ידעו משהו שלא ידעו קודם. שווה לעמוד 8 שעות ביום ולדעת ששינית משהו.״

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים