שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    הקשיחות של ברצלונה היא סוד ההצלחה שלה

    ואלוורדה הפך את בארסה מקבוצה שסופגת מעל 30 שערים בעונה וכובשת קרוב 100 ויותר, לקבוצה שאולי הפחיתה בכמות השערים אבל סופגת הרבה פחות

    ברצלונה הגיעה בשבת האחרונה לרמון סאנצ'ס פיחואן עם מטרה אחת ברורה: להמשיך את רצף המשחקים ללא הפסד בליגה. עד שהשעון הראה 87:17 אוהדי סביליה כבר ראו איך הם מצליחים לעצור את המכונה המשומנת של ואלוורדה, וביתרון 0:2 כבר התחילו לשיר שירי הלל והקנטות. ואז הגיע לואיס סוארס, וכרגיל החלוץ בעל המיקום הטוב בעולם ידע לשים את הרגל בפעולה אקרובטית וצימק ל-1:2. דקה בדיוק לאחר השער של סוארס הגיע השחקן ה"אלמוני" ליונל מסי וכבש בפעם ה-30 (!) מול סביליה, הקבוצה שהכי סבלה ממנו. אבל בואו נתחיל מההתחלה...

     

    בארסה של ארנסטו ואלוורדה עברה קיץ נוראי. בכל הנוגע לרכש היא כשלה בהבאתו של פיליפה קוטיניו - ליברפול הפילה את העסקה אחרי שהכל כבר היה סגור - ולבסוף הגיע עוסמאן דמבלה שנפצע מיד והחמיץ זמן ממושך. אה כן, שכחתי: היא גם איבדה את ניימאר שהלך לכסף הגדול שהציעו לו הקטארים מפריז (ואז גם הבין עד כמה טוב היה לו בבארסה, כי עם כל הכבוד, הרמה בצרפת הרמה היא של הליגה השלישית בספרד). בארסה הובסה די בקלות ע"י ריאל מדריד בסופר קופה, כאשר היה נראה שאסנסיו ואיסקו הולכים להוביל את ריאל לאליפות שנייה ברציפות דווקא אחרי שלא קנתה שום שחקן בעל שם ושיחררה את מוראטה. בארסה של תחילת העונה סומנה כקבוצה טובה, אך לא אחת שבכלל תזיז את ריאל מכס המלכות.

     

    לאו מסי חוגג (צילום: AFP)
    לאו מסי חוגג עם אלבה(צילום: AFP)

     

    ואלוורדה הקשיב לביקורת, מחק לחלוטין את ה-3-3-4 וחזר ל-2-4-4 שהוא אוהב, מכיר ומאמין בו עוד מימי אתלטיק בילבאו. הוא הפך את בארסה מקבוצה שסופגת מעל 30 שערים בעונה וכובשת קרוב 100 ויותר, לקבוצה שאולי הפחיתה בכמות השערים אבל סופגת הרבה פחות. השיפור המטורף של בארסה היכר דווקא במשחק מול ריאל בברנבאו, בו בארסה השפילה את היריבה בכל פרמטר והביסה אותה 0:3 בלי יותר מדי מאמץ. בארסה הפכה לקבוצה קשוחה ואימתנית שכבר כמעט לא סופגת ממצבים נייחים, עקב אכילס הגדול ביותר שלה בעבר.

     

    הוכחה נוספת לכך שבארסה הפכה לקבוצה קשוחה ואגרסיבית היא החתמת פאוליניו, שנראתה מעט תמוהה בתחילה. למרות שאני עדיין לא חושב שהוא שווה 40 מיליון אירו, העוצמה שלו באמצע יחד עם היכולות של אינייסטה ובוסקטסף לצד החתמת קוטיניו בינואר, הייתה נכונה מאוד. הוא מוסיף קצת סמבה לקישור של בארסה, יחד עם יכולת להניע את הכדור מהר יותר גם בהיעדרו של אינייסטה.

     

    ההוכחה האחרונה לכך שבארסה הפכה לקשוחה הייתה במשחק מול אתלטיקו מדריד הסופר אגרסיבית של סימאונה. בארסה שלטה באותו משחק וניהלה אותו כמו שרצתה וראתה לנכון. אתלטיקו בעטה פעם אחת למסגרת של טר שטגן, כשמנגד בארסה שיחקה לאט ועם המון מחשבה. מסי כמו מסי ידע לגמור את המשחק בעזרת בעיטה חופשית מושלמת.

     

    ובסביליה, כאשר בארסה הייתה בפיגור 2:0, ואלוורדה הכניס את מסי קודם כל כדי לא להפסיד. מסי נכנס בדקה ה-58, לא עשה כמעט כלום למעט 2 מסירות מפתח, והיה זהיר במיוחד בגלל הפציעה. אם מוריאל היה טיפה יותר קבוצתי, בדקה ה-65 כבר היה 0:4 לסביליה. אבל בארסה חזרה למשחק תוך 60 שניות קסומות. עוד שני משחקים ללא הפסד יביאו אותה ל-39, והיא תשבור את השיא של ריאל סוסיאדד משנת 1979/80.

     

    אם הקבוצתיות של בארסה תמשיך ותסחוף, בארסה תזכה בטרבל. סיטי של גווארדיולה סוחפת וריאל של זידאן היא ריאל, אבל בארסה הקשוחה של ואלוורדה היא היחידה שיכולה לעצור אותן.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים