לציין את יום השואה אחרת: שי פירון מארח "זיכרון בסלון"

איך צריך לזכור את השואה? סופרים, משוררים ואנשי רוח התמודדו עם השאלה הזו ביום רביעי בשבוע שעבר, במפגש שבעצמו סיפק סוג של תשובה. "זיכרון בסלון" הוא מודל שנעשה פופולרי בשנים האחרונות, כשבין הטקסים הממלכתיים לצפייה בטלוויזיה, רבים מתקשים למצוא דרך אישית ורלוונטית לציין את יום השואה. הפלטפורמה הזו, שנוסדה לפני שמונה שנים, מציעה דרך נוספת לזכור, במפגש אינטימי בסלון הבית בין חברים ואורחים.

המפגש נערך בביתו של שי פירון, מייסד תנועת פנימה ושר החינוך לשעבר, וכלל בעיקרו האזנה לעדותו של ניצול השואה מרדכי צ'כנובר, שנולד ב-1924 בפולין, העביר את שנות המלחמה הראשונות בגטו מאקוב בעבודות כפייה, ולאחר מכן שרד את מחנה ההשמדה אושוויץ. צ'כנובר גם העלה על כתב את סיפורו מהמלחמה, בספר "מרחוק כוכב מנצנץ". לאחר דבריו, בדיון בו נכחו בין השאר הסופרים חיים באר, יוכי ברנדס ושהרה בלאו, אורחי הערב דיברו על זיכרון השואה.

עידן חביב. "להנגיש את המקום של התקווה"(צילום: שאול גולן)

עדי אלטשולר, מייסדת "זיכרון בסלון" הסבירה על המיזם כי "מה שאנחנו חווים כאן - יותר מחצי מיליון ישראלים ויהודים יחוו בארץ ובעולם. אין לי קשר אישי לשואה ומעולם לא קראתי אף ספר, ולכן חיפשתי דרך להנגיש את זיכרון השואה גם לצברים בני צברים, שלא נחשפו בילדותם למספר שעל היד". בעיני אלטושלר, שהקימה גם את תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", "עלינו להנגיש את המקום של התקווה, החלום והחמלה לכמה שיותר אנשים. זכר השואה הוא הזדמנות והשראה עבור כולנו - כיצד להיות אנשים יותר טובים. זאת הסיבה שאני מבקשת מכל אחד, ערב אחד, לפתוח את סלון הבית כדי לייצר מסורת של זיכרון, שלא תהיה תלויה בניצולי השואה, אלא בעצמנו".

במהלך הדיון, פירון אמר בין השאר כי "זכרון בסלון נועד כדי להפוך אותנו לשותפים אקטיביים. לא עוד היושבים בשורה בכיכר העיר, נרגשים אל נוכח קטעי העדות והשירה. כי אם חלק מהותי מהסיפור. השואה פגשה אותי בכמה הכרעות מהותיות בחיי. היא הפכה אותי לחבר במסדר סודי שנקרא 'ממלכת ההפך'. כל המהות של חיי, זה להתנהל הפוך מההתנהגות האכזרית של הגרמנים ועוזריהם".

הסופר חיים באר, ביאר כי בעיניו, האפשרות העיקרית לזכור, היא באמצעות סיפורים: "על כל אחד להקשיב לפחות לסיפור אחד ולדאוג להעביר אותו הלאה ועל ידי כך ניצור שרשרת בלתי נגמרת של זיכרון". ברנדס הצטרפה אליו: "מרגיז אותי שאומרים שיותר מדי מדברים על השואה. אנחנו מספרים וטוב שאנחנו מספרים".

(צילום: שאול גולן)

"על כל אחד להקשיב לפחות לסיפור אחד ולדאוג להעביר אותו הלאה"(צילום: שאול גולן)

ד"ר שמעון אזולאי, המלמד בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית אמר ש"השואה היא קריסה מוחלטת של התרבות המערבית ומעציבה אותי השתיקה המוחלטת של עולם הפילוסופיה לדבר הזה. עבורי השואה איננה אירוע היסטורי אלא משהו מטאפיזי בו כל העולם הערכי קרס. אני מפחד שבעוד מאה שנה נאבד את הממד הרגשי לשואה וכאן נכנסים הסופרים, המשוררים ואנשי הרוח".

הסופרת שהרה בלאו סימנה את התשובה במפגש הספציפי שבו הנוכחים לקחו חלק: "אחד הניצולים אמר לי פעם: 'אנחנו הורשנו לכם את השואה והשאלה היא לאן אתם לוקחים את זה'. 'זיכרון בסלון' היא יוזמה קריטית משום שההשפעה והרלוונטיות של השואה הופכת ליותר ויותר רלוונטית עם השנים".

שי פירון ומרדכי צ'כנובר(צילום: שאול גולן)

כאמור, למעלה מחצי מיליון ישראלים צפויים להשתתף השנה בערבי "זיכרון בסלון" בארץ ובחו"ל. היוזמה החלה לפני שמונה שנים, בסלון אחד, אליו התכנסו בספונטניות כמה עשרות חברים שהרגישו שהזיקה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה הולכת ונחלשת. בכל סלון וסלון הערב מתעצב באווירה שונה, שמתאימה לרוח הקהילה ומשקפת את מגוון האנשים שהתקבצו יחד.

המבנה הבסיסי של הערב כולל שלושה חלקים: הוא נפתח בעדות, לעתים של ניצול שואה או בן הדור השני, ולעיתים עדות מוקלטת או מצולמת. משם ממשיכים לחלק שיתופי בו האורחים מוזמנים לנגן, לשיר, לשתף בסיפור אישי, או כל פעילות אחרת שתאפשר ביטוי אישי יצירתי. החלק השלישי הוא שיח פתוח בין יושבי הסלון על חשיבות זיכרון השואה בהווה ובחברה שלנו.

"זיכרון בסלון" פועל לאפשר לאוכלוסיות שונות לקחת חלק אקטיבי בעיצוב הזיכרון האישי והקולקטיבי: השנה, בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יערכו ערבי

 "זיכרון בסלון" במועדונים חברתיים והוסטלים של פגועי נפש, פנימיות, בתי כלא, קהילות של מבקשי מקלט, מעונות ומסגרות של נוער במצבי סיכון, אנשים עם צרכים מיוחדים, דרי רחוב, מרכזים לטיפול בהתמכרויות ועוד רבים.

היוזמה אף חצתה יבשות והגיעה לקהילות של יהודים וישראלים במדינות אסיה, דרום אמריקה, קנדה, צפון אמריקה, ארה"ב אירופה ואף לקהילות לא יהודיות.