התובעת בהאג על עזה: "אלימות כלפי אזרחים יכולה להוות פשע מלחמה"

התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג פאטו בנסודה

התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) קראה היום (יום א') לשים סוף לאלימות ברצועת עזה, והוסיפה שסוגיית השטחים נמצאת תחת בדיקה ראשונית של משרדה ושהיא עוקבת מקרוב אחרי האירועים.

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

בעקבות מותם בשבועיים האחרונים של 30 פלסטינים בעימותים עם כוחות הצבא הישראליים, פרסמה התובעת בהאג פאטו בנסודה הודעה שבה נאמר ש"כל פשע חדש לכאורה שיבוצע בפלסטין עשוי להגיע לבדיקת המשרד שלי". 

"בצער רב אני מציינת את האלימות והמצב המידרדר ברצועת עזה. מאז 30 במרס 2018, לפחות 27 פלסטינים (המספר המעודכן הוא 30) נהרגו על פי הדיווחים על ידי כוחות צה"ל הישראליים ויותר מאלף נפצעו כתוצאה מירי תוך שימוש בתחמושת חיה ובכדורי גומי. אלימות נגד אזרחים - במצב כמו זה הקיים בעזה עשויה להוות פשע בהתאם לאמנת רומא (מקור הסמכות לפעילות ה-ICC), כמו גם השימוש באזרחים לצורך הגנה על פעילויות צבאיות", נכתב בהודעת התובעת הראשית בהאג. "אני מזכירה לכל הצדדים שהמצב בפלסטין נמצא תחת בדיקה ראשונית על ידי המשרד שלי".

התובעת הראשית בהאג פתחה בינואר 2015 בבדיקה ראשונית של טענות לפשעי מלחמה שבוצעו בשטחים, כולל מזרח ירושלים, לאחר שהרשות הפלסטינית התקבלה באופן רשמי לבית הדין הבינלאומי בהאג. ישראל איננה חברה ב-ICC, אולם אזרחים ישראלים שמבצעים פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות בשטח של מדינה שחברה ב-ICC עשויים ליפול תחת סמכות השיפוט של בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג.

בנסודה הוסיפה בהודעתה שהיא תתעד "כל דוגמה להסתה או פנייה לשימוש לא חוקי בכוח" על ידי כל הצדדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בדיקה ראשונית (או מקדמית) היא השלב הראשון של תיק שנפתח ב-ICC. במהלך שלב זה התובע אוסף מידע ובודק אם ייתכן שבוצעו פשעים שהגיעו לרמת החומרה הנדרשת כדי לפתוח בחקירה רשמית ואם לבית המשפט בהאג יש סמכות שיפוט במקרה הרבנטי.

לבית המשפט בהאג יש סמכות שיפוט במקרים שבהם ממשלה של מדינה לא יכולה בעצמה או לא רוצה לפתוח במשפט בגין פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות.

הדברים נאמרים בזמן שהיום הודיעו בצה"ל כי מנגנון הבדיקה המטכ"לי בראשותו של ראש חטיבת תורה והדרכה, תת-אלוף מוטי ברוך, יבדוק ויתחקר את האירועים בגבול רצועת עזה בשבועיים האחרונים, שבהם נהרגו 30 פלסטינים, בדומה לבדיקות שמנגנון זה קיים על האירועים החריגים במבצע צוק איתן. מנגנון זה פעל ובדק גם את הירי של צה"ל שפגע בפקחי יוניפי"ל בדרום לבנון ב-2015.

את המנגנון מלווה הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף שרון אפק. רק בסיום הבדיקה יוחלט אם לפתוח בחקירות מצ"ח. המנגנון כעת אוסף חומרים על כלל האירועים שהיו בגבול הרצועה בשבועיים האחרונים במסגרת צעדת השיבה מעזה ובודק תהליכים מוקדמים בהם צה"ל נערך לאירוע. בצה"ל הבהירו כי המנגנון פועל מתוך גיבוי בסיסי לכוחות כפי שהרמטכ"ל גדי איזנקוט עשה לפני החג השני. תוך כדי הבדיקה יוחלט באילו אירועים ספציפיים שהתרחשו בתקופה המדוברת להתמקד.

בישראל טענו בשבועיים האחרונים כי צעדת השיבה היא בגדר תהלוכות טרור. שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר אמש: "היה שם מצעד טרור. מה שראינו בשני סופי השבוע זה מצעד הטרור, שאותם פעילי הזרוע הצבאית של חמאס מחופשים לאזרחים ניסו לפגוע באזרחי ישראל ובריבונות - ואנחנו לא מסכימים לזה. ראינו עשרות מקרים שבהם מחבלי חמאס משתמשים באמבולנסים כביכול, מתחפשים לאנשי הסהר האדום ומתחפשים לעיתונאים. לא ניקח שום סיכונים. צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם. באזור כולו חצי מיליון נרצחים בסוריה, מאות אלפים נרצחים בתימן, בלוב בעיראק. אף אחד לא מתרגש. רק כשאחנו פועלים מתוך הגנה עצמית מול טרור, אז פתאום כולם נזעקים. צריך לעמוד איתנים ומוחדדים".

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לאירועי סוף השבוע ברצועת עזה אתמול: "אני מצדיע לחיילי צה"ל ששומרים עלינו כל הזמן, ושומרים עלינו מפני אלה שמתחזים כביכול לדבר בשם זכויות אדם כשהם מנופפים בדגל נאצי". בכך התייחס ראש הממשלה למפגינים פלסטינים שהניפו צלב קרס אתמול בגבול עזה. "הם מדברים על זכויות אדם אבל הם בעצם רוצים לרמוס את מדינת היהודים".