היכל התהילה: הערב שבון ג'ובי חיכו לו
בין נאום "תודה רבה", לנאום "לכו תזדיינו" - להקת בון ג'ובי עלתה על הבמה בהרכב מלא לראשונה מזה שנים. הדייר סטרייטס הגיעו בהרכב חסר במיוחד בלי מארק קנופלר ולורין היל נתנה ביצוע מרגש לנינה סימון. וגם הקארז והמודי בלוז נכנסו סוף סוף להיכל התהילה של הרוקנ'רול
ואולי זו הסיבה שבגללה ג'ון בון ג'ובי, מנהיג ההרכב, אמר בנאום התודה הארוך שלו: "אני כותב את הנאום הזה כבר ימים רבים. בימים מסוימים זהו נאום 'תודה לכם', בימים אחרים זהו נאום 'לכו תזדיינו'". לבסוף בחר הזמר באופציה א' ואמר "הגיע הזמן. זה הנושא של סוף השבוע האחרון". כשהוא מביט ביתר חברי ההרכב, אמר "אני מודה לכוכבים הממוזלים שלי על הזמן שביליתי איתכם. הלילה ההרכב שהסכים לעשות לי טובה עומד לפניכם, כדי שאוכל להפוך את המציאות הזו לחלום". גם הגיטריסט המוגלה ריצ'י סמבורה הודה ואמר "אם הייתי כותב ספר (על זמני בלהקה) הייתי קורא לו 'הכיף הכי גדול שהיה לי'". עם תום נאומי הלהקה (להם קדם נאום ארוך של שדרן הרדיו האוורד שטרן, אודות ההרכב) ביצעו חבריה שלל להיטים וקלאסיקות מהרפרטואר הרחב שלה, בסט שכלל את You Give Love A Bad Name, It's My Life, When We were Use, וכמובן –Livin' on A Prayer.
בון ג'ובי - Livin' On A Prayer
חברה חדשה נוספת בהיכל, שחבריה דווקא לא הצליחו להתאחד במלואם על במת הטקס הייתה להקת דייר סטרייטס. בנאום התודה שלו התייחס הבסיסט ג'ון אילסלי להחלטה של סולן ההרכב מארק קנופלר להיעדר מהערב ואמר "אני יכול להבטיח לכם, זה רק עניין אישי. רק מסיבות אישיות ונשאיר את זה כך". "אתם צריכים להבין שמדובר בחבורה של אנשים ולא באדם אחד", המשיך. "זהו קולקטיב, זו אחווה". קלידן ההרכב גאי פלטשר אמר "אף פעם לא חשבתי על דייר סטרייטס כהרכב מגניב במיוחד... לא היינו שם כדי להיות מגניבים". לבסוף אמר למעריצים "ראו בפרס הזה שלכם, אבל אם לא אכפת לכם – אני אדאג לו".
בדומה לבון ג'ובי, גם להקת The Cars לא קיבלה עד כה את ההכרה מהיכל התהילה, על אף שהייתה מועמדת לכניסה להיכל פעמיים. השנה זה קרה וסולן להקת הקילרז, ברנדון פלאוארז, הציג אותם וקרא להם לבמה. "הקארז הייתה הלהקה הראשונה שבאמת התאהבתי בה", אמר פלאוארז, "ואתה אף פעם לא שוכח את הפעם הראשונה שלך". חברי ההרכב הקדישו חלק גדול מנאום התודה שלהם לבסיסט ולזמר בנג'מין אור, שהלך לעולמו באוקטובר 2000 ממחלת הסרטן. חבר ההרכב ריק אוקסק אמר עליו "בנג'מין היה ממש נלהב להיות על הבמה הזו. זה מרגיש מוזר להיות פה בלעדיו". בהמשך ביצע ההרכב משיריו, ביניהם My Best Friend's Girl, You Might Think, Moving in Stereo ו-Just What I Needed.
הזמרת נינה סימון אומנם לא הייתה מקושרת ישירות לרוקנ'רול בעבר. אך אלו שהציגו אותה, הזמרת מארי ג'יי בלייג' ואחיה סמואל ווימון (שאף ניהל את אחותו במשך מספר שנים) דיברו על היותה פורצת דרך, נון-קונפורמיסטית, לא מסורתית ובעלת כישרון ייחודי 'לשיר כל דבר' שבזכותו היא נמצאת בהיכל. אנדרה דיי והרוטס ביצעו לאחר מכן משיריה של סימון, כולל ביצוע מפעים ל-I Put a Spell on You, בעוד לורן היל ביצעה מחווה משלה לזמרת המנוחה, ושרה משיריה, הבולט שביניהם היה Feeling Good.
אנדרה דיי והרוטס - I Put a Spell on You
המודי בלוז - Nights In White Satin
את הערב סגרה להקת המודי בלוז שזכתה גם היא לכבוד בשעה טובה, כשדני ליין, האדם שהקים את הלהקה כהרכב בלוז ועזב אחרי אלבום אחד בלבד, הודה לאלה שבאו אחריו. "אני מאוד שמח להגיד שהחבר'ה האלה המשיכו למקומות אחרים", אמר. "אני מעריץ ענק. המודי בלוז, אני אוהב אתכם". לאחר נאומי תודה מצד חברי ההרכב הנוכחיים, עלו חבריו ללהקה לבמה וניגנו מחרוזת משיריהם שכללה את Ride My See Saw, I'm Just a Singer (in a Rock and Roll Band) וכמובן הקלאסיקה העל זמנית Nights in White Satin.
