שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מי נרתע מאישה עצמאית? סטריאוטיפים מגדריים ב-2018
    הסטריאוטיפים המגדריים פוגעים בנו, בסיכויים שלנו למצוא אהבה שמתאימה לנו ובעיקר ביכולת שלנו לנהל מערכת יחסים בריאה. השדכנית הראלה ישי מבקשת שנתחיל להתנתק מהם ונשים את עצמנו במרכז

    אין זה סוד שגם בשנת 2018 עדיין קיימים סטריאוטיפים מגדריים. הם אומנם פחתו מאוד בעשורים האחרונים, אך הם בולטים מספיק גם בחברות מתקדמות. אותם סטריאוטיפים מתחילים לבוא לידי ביטוי עוד בימיו הראשונים של הרך הנולד. תחשבו על זה, מתי בפעם האחרונה ראיתם תינוק לבוש בצבע ורוד או לחלופין תינוקת שלבושה בכחול? הסתכלו על עולם הילדים: את הבנים הצעירים שולחים לחוגי כדורגל/כדורסל ודומיהם, ואילו את הבנות עדיין שולחים לחוגי ריקוד. נכון שיש התקדמות רבה בנושא הזה, אך שוב אעלה כאן שאלה: מהו אחוז הבנות בחוגים המוגדרים על ידי החברה כחוגים ל"בנים"? ומהו אחוז הבנים המשתתפים ב"חוגים של בנות" כביכול? המספר שואף כמעט לאפס.

     

    איך כל זה קשור לחיי האהבה שלנו? ובכן, הסטריאוטיפים המגדריים פוגעים בנו, בסיכויים שלנו למצוא אהבה שמתאימה לנו ובעיקר ביכולת שלנו לנהל מערכת יחסים בריאה. רק לאחרונה הגיעה למשרד השידוכים שלי רווקה הנושקת לגיל 40, האוחזת בתפקיד מאוד בכיר במשק. האמינו לי, היה לה הכול בחבילה אחת - גם נאה, גם משכילה, גם מצליחנית, וגם היה בה משהו שהקרין בטחון מאוד עוצמתי. היא נפתחה בפניי מהר מאוד וסיפרה לי מה הביא אותה אליי. בשנות העשרים של חייה היא הייתה עסוקה מאוד בלימודים ובבניית הקריירה שלה, זוגיות בכלל לא הייתה בראש מעייניה, אך בשלב מסוים לקראת גיל שלושים ומשהו היא הגיעה למסקנה (בדומה לנשים צעירות רבות בגילה) שהיא רוצה להוסיף לעצמה מטרה חדשה בחיים: מציאת בן זוג.

    צלליות של גבר ואישה  (צילום: Shutterstock)
    מחבלים בחיי האהבה שלנו. סטריאוטיפים גבריים ונשיים(צילום: Shutterstock)
     

    היא סיפרה לי שהיא הייתה מאוד אקטיבית עם תוכניתה להגשים את המטרה - היא נרשמה לאתרי הכרויות, הסכימה לכל השידוכים שחבריה "סידרו" לה ופשוט זרמה עם אנרגיות חיוביות ועם אופטימיות גדולה. היא יצאה לאינספור דייטים בראש פתוח, מבלי להיצמד ל"רשימת מכולת" ספציפית מדי, אך למרות כל הדייטים היא לא הצליחה למצוא את האחד שלה, ומה שהכי תסכל אותה הוא שהיא לא הצליחה להבין למה.

     

    קולגה שלה מהעבודה, שגם היא רווקה הנושקת לגיל 40, אמרה לה: "אין מה לעשות, גברים נרתעים מנשים קרייריסטיות מצליחות. לא משנה כמה הגבר יהיה מצליחן, עדיין הוא יירתע מאישה כמונו". אותה קולגה הציעה לה להצניע את התפקיד שלה בעבודה, כלומר להציג את המשרה כמשהו זוטר יותר ממה שהוא באמת, ובנוסף לעדן את התכונות ה"גבריות" שלה כמו אסרטיביות ועצמאות. השיחה עם אותה קולגה אמונם לא הפתיעה אותה, הרי זו לא הייתה הפעם הראשונה שאנשים המליצו לה להקטין את עצמה לטובת מציאת בן-זוג. היא כן הרגישה שהיא לא רוצה להתקפל בעניין הזה, ומאוד אהבתי את מה שהיא אמרה לי: "אני רוצה גבר שיאהב אותי כמו שאני". צודקת.

     

    לא עוד צעצועים לבנים וצעצועים לבנות

    לא עוד צעצועים לבנים וצעצועים לבנות

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אבל האמת היא שגם חברתה צדקה במובן מסוים. לצערי, גברים רבים עדיין נרתעים מנשים מצליחות. למה? כי אלה הסטריאוטיפים שעליהם הם התחנכנו עוד משחר ילדות. אבל זה לא אומר שאי אפשר למצוא גברים שירצו אישה כזאת, זה רק אומר שהמשימה תהיה קצת יותר מאתגרת. אני חייבת להודות שאכן לקח לי קצת זמן להכיר לה גבר שבאמת מפרגן להצלחה שלה מכל הלב ולא רואה בה איום, אך מרגע ששידכתי ביניהם זה היה בינגו והם מאושרים עד הגג.

     

    כשהמשפחה הופכת למקור הביקורת המרכזי

    ישנם, כאמור, המון סטריאוטיפים מגדריים הקשורים לעולם הדייטינג והזוגיות. למשל שהגבר צריך לאסוף את האישה ולשלם על הדייט. במקרה הזה ישנה התקדמות מודרנית מופלאה, אך עדיין אפשר לראות כל כך הרבה זוגות שבהם מצופה מהאישה לנהל את רוב ענייני הבית והילדים כאשר הבעל הוא על תקן "עוזר" בלבד. לעומת זאת, כאשר נתקלים בזוגות בהם המצב הוא הפוך, הסביבה פעמים רבות מרימה גבה וחושבת שהגבר הוא שפוט של אשתו ואולי אף "מסורס", מה שמשפיע לא פעם על חלוקת התפקידים בין בני הזוג רק בגלל מה שאחרים חושבים או מעירים. מעניין לגלות גם שמרבית ההערות הפוגעניות הללו מגיעות דווקא מצד המשפחה, ובעיקר מהחם, החמות הגיסים והגיסות. כלומר, דווקא אותם אנשים שאמורים לפרגן לבני המשפחה שלהם ולכבד את הדרך שבה הם בוחרים לנהל את חיי הזוגיות שלהם כושלים בתפקידם ונצמדים לסטריאוטיפים המגדריים.

     

    אני עובדת המון עם זוגות, וכאשר אני נתקלת בכאלה שבוחרים לשים את הסביבה על "השתק" ולחיות את חייהם כראות עיניהם, כולי מתמלאת בהערצה. הרי תמיד יהיה לכולם מה להעיר, ואם זה לא על עניינים מגדריים, זה יהיה על משהו אחר. לכן אני אומרת - עשו מה שטוב לכם, התנקו מכל הסטריאוטיפים שליוו אתכם מילדותכם (למרות שברור לי שזה לא פשוט) וחיו את חייכם כאהבת נפשכם.

     

    ואם החלטת שבעלך ייקח חופשת לידה במקומך למשל, היי שלמה עם ההחלטה הזאת ואל תתייחסי למה שלסביבה יש לומר. ואם חבריך אומרים לך שאשתך היא זו שלובשת את המכנסיים בבית, התעלם מהם. כל זאת בתנאי שבאמת טוב לכם ביחד ושהסידור שמצאתם נוח לשניכם. לסיכום, סטריאוטיפים תמיד היו ולצערי, כנראה שהם גם תמיד יהיו במידה זו אחרת, לכן אל לנו לחיות על פיהם. עדיף שכל אחד יכתוב לעצמו את הנורמות החברתיות שמתאימות לו ולבן/בת הזוג שלו, הרי איתם אנחנו קמים כל בוקר והולכים לישון מדי לילה.

     

    הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-25 שנה ומחברת הספרים "סטטוס: בזוגיות" ו"שניים סוכר"

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מי נרתע מאישה עצמאית? סטריאוטיפים מגדריים ב-2018"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים