ספורטאי ה-70: מקומות 2-5

02 מיקי ברקוביץ' | כדורסל

איזה מזל ש"מר כדורסל", יהושע רוזין, התערב ושינה את מהלך ההיסטוריה. הספורט תמיד היה בראש מעייניו של מיקי הקטן, אבל הוריו רצו שיתרכז בלימודים. רוזין, אחד מהמאמנים שהתוו את דרכו של ברקוביץ' (כמו גם רלף קליין ואריה דוידסקו), הצליח לשכנע את אמא ואבא שמיקי יהיה עילוי בתחומו. וכך ישראל הרוויחה פנומן.

לאורך המסע שלו, מהמגרש ליד קולנוע "אוריון" (קרוב לשוק בצלאל), דרך היכל יד-אליהו והאולם בנבאדה, הוא עבר הרבה שיאים. אין פסגה שהוא לא כבש, ולכן נכנס בשנה שעברה להיכל התהילה של פיב"א: עלייה לבוגרים בגיל 17, זכייה היסטורית בגביע אירופה לאלופות ב־1977 (כולל הניצחון המפורסם על צסק"א מוסקבה בדרך), קמפיין מדהים ביורובאסקט 1979 – בו נבחר למצטיין הטורניר אחרי שהוביל את ישראל למקום השני – וכמובן אינספור תארים עם מכבי ת"א.

מיקי ברקוביץ'(צילום: יוסי רוט)

מחפשים רגע ברקוביצ'י מייצג? נחזור ל־1981. מסירה שקיבל ממוטי ארואסטי, איך לא, הפכה לסל ניצחון קר רוח של מיקי בגמר האירופי מול בולוניה. פשוט ענק. | רפאל נאה

03 יעל ארד | ג'ודו

40 שנה המתין העם היושב בציון למדליה האולימפית הראשונה. הימים של "העיקר ההשתתפות" עברו, וקהל הספורט הישראלי כבר היה צמא לספורטאי כחול־לבן ראשון שיעלה על הפודיום. ולבסוף זו הייתה ספורטאית.

ב־30 ביולי 1992 עלתה יעל ארד על המזרן בברצלונה כשהיא אחת הפייבוריטיות לשבור את הקרח. ביום קרבות מזהיר הג'ודוקא בת ה-25 ריתקה מדינה שלמה אל מסכי הטלוויזיה וקיבלה רוח גבית מהעידוד הבלתי פוסק של עשרות הישראלים הנלהבים ביציע. ואז הגיע רגע האמת: 1:39 דקות לסיום הקרב מול הגרמנייה המצוינת פראוקה אייקוף, ארד הטילה את יריבתה באיפון והחלה בחגיגות. הצבע עוד לא היה ידוע, אבל מדליית הבכורה הישראלית הובטחה.

יעל ארד(צילום: יוסי רוט)

בגמר, השופטים העניקו לקתרין פלורי הצרפתייה את הזהב, אבל את כאב ההפסד החליפה תחושת ההתעלות שהעניקה ארד לישראל עם מדליית הכסף שלה. ארד תיזכר גם בעוד 70 שנה כמי שפרצה את הסכר, האישה שבזכותה יודעים בכל בית ישראלי מה זה איפון או ווזארי, שהצלחתה הובילה את המועדונים בארץ להתמלא בדורות של בנות ובנים שחולמים על תהילה. | אורן אהרוני

04 אסתר רוט־שחמורוב | ריצות קצרות

אסתר היא גיבורת ואגדת ספורט בזכות הסיפור האנושי המרגש יוצא הדופן שלה, לצד הסיפור המקצועי.

קודם כל, אולימפיאדת מינכן 1972. תארו לכם היום ספרינטרית ישראלית שמפספסת את גמר ה-100 מ' בגלל ארבע אלפיות השנייה? זה היה המרווח בחצי הגמר בין ברברה פרל מארה"ב לבין שחמורוב בת ה-20 מקריית שלום. ומיד לאחר מכן, ערב תחרויות חצי הגמר ב-100 מ' משוכות, נרצחו י"א חברי המשלחת, ביניהם מאמנה עמיצור שפירא, האיש שהוביל אותה לצמרת האתלטיקה.

אבל אסתר לא הרימה ידיים. אחרי שנישאה לפטר רוט, שהפך למאמנה, וילדה את בנה הבכור, אספה את עצמה וחזרה למסלול. ובענק. האצנית שהייתה כישרון חד־פעמי חזרה לאולימפיאדה הבאה, מונטריאול 1976, והפכה לנציגה הראשונה של האתלטיקה הישראלית בגמר אולימפי.

אסתר רוט שחמורוב(צילום: ראובן שוורץ)

היא דורגה שישית בגמר 100 משוכות, הישג מכובד לכשעצמו – אבל ערכו היה גדול בהרבה. כל האצניות שהקדימו אותה היו ממזרח אירופה, שכיום כבר ידוע בבירור כי השתמשו בסמים. לא רק שהייתה האצנית הטובה בעולם המערבי במקצה זה, אלא שכנראה בתנאים אחרים הייתה מעוטרת במדליה שהגיעה לה. | אבינעם פורת

05 אריק זאבי | ג'ודו

ה-2 באוגוסט 2012 היה כנראה היום העצוב בקריירה של אריק זאבי – תוך 43 שניות הוא הודח מאולימפיאדת לונדון, סיום טראגי לקריירה בלתי נשכחת. דווקא ההלם הזה שאחז בנו בישראל והדמעות של הג'ודוקא, שכנראה הבין באותו רגע שזה הסוף, מראים עד כמה יוצא דופן הוא היה.

אם יעל ארד ואורן סמדג'ה פרצו את הדרך, זאבי היה זה שהביא את ענף הג'ודו לציבור הרחב, למסכים של כולנו, וסחב אותו על גבו (הרחב) במשך יותר מעשור. איכשהו תמיד נזכור אותו עם איזו תחבושת מסביב לראשו, אבל גם כשנראה פצוע וגמור – הוא נתן הכל, עד השנייה האחרונה.

אריק זאבי(צילום: ראובן שוורץ)

מלבד מדליית הארד באתונה, ההישג המרשים ביותר של הענק הרגיש היה מדליית הכסף באליפות העולם ב-2001. זאבי הודח מהמשקל שלו (עד 100 ק"ג) בסיבוב הראשון והחליט לנסות את מזלו במשקל הפתוח. הישראלי הטיל ענקים במשקלים שמגיעים ל-150 ק"ג כל הדרך לגמר ואיכשהו הצליח לצאת מאוכזב. תותח כבר אמרנו? | דביר רשף