מדריך לירידת ערך הרכב

בשיתוף ynet רכב חדש

מהי ירידת ערך? אחרי הכול, מדובר במונח שאנו שומעים לעתים אך לא ממש מבינים. וזאת למרות שחיי היום יום שלנו מוקפים במוצרי צריכה שמאבדים מערכם או לחילופין - שומרים על ערכם. ירידת ערך היא הסכום שמוצר מאבד מדי פרק זמן נקוב ביחס למחירו המקורי, או בקיצור: כמה כסף הפסדנו.

(צילום: jupiter)

ישנם מוצרים עם ירידת ערך גדולה, ישנם מוצרים שלא מאבדים ערך כלל וישנם מוצרים שאפילו צוברים ערך. למשל, ישנן יצירות אומנות שרק הולכות וצוברות ערך. ישנן דירות שצוברות ערך עם השנים. אך ישנם מוצרים שדווקא מאבדים ערך, והרבה. כאן נכנס עניין התמורה: האם מוצר שמאבד ערך שווה לנו, האם כדאי לנו שיאבד ערך ביחס לתמורה שהוא העניק לנו?

במקרה של מכוניות, התשובה מורכבת ותלויה בהיסטוריה הישראלית. למדינת ישראל יש רומן מאוד מורכב ולא תמיד ברור עם מכוניות: בשנות החמישים והשישים, כשהעולם היה ממוקד כבר בלייצר מכוניות גדולות, מרווחות וביצועיסטיות, בישראל עדיין עסקו בצנע. לכן רק במהלך שנות ה-70 נראו בישראל ניצנים ראשונים של מכוניות יוקרה, ולכן בשנות השמונים המכוניות שהיו הכי מצליחות היו דווקא המכוניות העממיות, סוג של מכונית לכל פועל בדמות סובארו.

בשנות השמונים מכונית מהסוג הנכון, כלומר משפחתית יפאנית, נחשבה לסוג של מניה: קונים אותה, אחרי שנתיים שלוש מוכרים אותה כמעט מבלי שאיבדה ערך. למרות תאונות, מכות וקילומטראז'. ועד היום יש כאלו שתמיד קונים חדש ומוכרים אחרים שנתיים. הטרנד ההוא לא ממש יישר קו עם העולם המערבי, שכבר ראה מאות ואולי אפילו אלפי סוגי מכוניות. בישראל השינוי הגיע במהלך שנות התשעים, אז היצע הדגמים שהגיע לישראל הועשר באופן משמעותי. חברות הליסינג החלו לפרוח ולהציע לכל ישראלי מכונית חדישה ובטיחותית בסכומים נמוכים יחסית, ולכן מכוניות החלו לאבד מערכן באופן משמעותי.

בעשור הקודם אירוע עוד אירוע משמעותי: היצע הדגמים הזמין לישראלים הוגדל אפילו יותר בגלל העלייה המתמדת במידת הפופולאריות של רכבי הכביש שטח, הג'יפונים. ובעשור הנוכחי הצטרפו גם רכבי יוקרה מדגמים עממיים. התוצאה היא שמכוניות מאבדות כיום פופולאריות מהר מאוד. מכוניות חדשות כבר לא יקר לרכוש, כי ניתן אפילו לקנות מכונית מיני חדשה בפחות מ-70 אלף שקלים חסכונית בטיחותית ותחליף זמין ואמין לרכב משומש. ולכן כיום מכוניות כבר לא שומרות על הערך.

ירידת הערך החודשית של מכונית ממוצעת בישראל מסתכמת כיום כבר באלפי שקלים, אך הבעיה היא שבדרך כלל מחירי המחירון לא משקפים את מחיר המכירה האמיתי: כלומר גם המחיר במחירון, שכבר משקף את ירידת הערך, לא ממש משקף את המחיר שהמוכר באמת יקבל - כאן כבר מדובר בסוג של "ספורט" של ניחושים.

אם נתרחק לרגע כדי להסתכל בתמונה הכללית - מנקודת מבט של משק בית ישראלי - יש כאן בעיה רצינית: יש לנו מוצר שבלי שנרגיש מאבד מדי שנה אפילו עד עשרים אחוזים מערכו. האם משתלם לנו לקחת את חסכונותינו ואת הכסף הנזיל שיש (ולפעמים אין) ולשים על מוצר שמאבד מערכו מדי שנה סכומים ניכרים? וזה כמובן לפני עלויות הביטוח, התחזוקה, לפני שנחליף צמיג, לפני שנעשה אפילו טסט.

הפתרון הוא ליסינג פרטי תפעולי: הלקוח משלם עבור המכונית מקדמה, כזו שהלקוח בעצמו קובע את גובהה כדי שתתאים ליכולותיו. לאחר מכן הלקוח קובע את גובה התשלום החודשי שישלם על המכונית, כאשר גובה התשלום החודשי מותאם ליכולותיו הכספיות של הלקוח. ובסוף התקופה קיים תשלום סופי שהלקוח יכול להשתמש בו כמקדמה למכונית הבאה. העלויות הנוספות של ביטוח, והתחזוקה מטופלות על ידי חברת הליסינג והלקוח שחכר את המכונית לא צריך כלל לחשוב על ירידת הערך שממנה חמק. בפועל – מדובר בחיסכון כפול.