ג'ורדי קרויף - האיש הכי אוברייטד בכדורגל הישראלי
עם כל הכבוד להישגיו עם מכבי ת"א והדעה הרווחת שמדובר בגאון, ג'ורדי קרויף הוא אחד הבלופים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי. בלי זהבי הוא לא היה מגיע לכלום
כבר שנים שמנסים למכור לנו את ג'ורדי קרויף כ"מקצוען" ו"מהפכן", שהביא איתו מאירופה את הסטנדרטים הכי גבוהים שיש ושינה את פני הכדורגל הישראלי לעולם ועד. מאחר שאנחנו נוהגים בדרך כלל להאמין לכל מה שמספרים לנו, הדעה הרווחת היא שמדובר אכן בגאון ועילוי, למרות שמדובר למעשה באחד הבלופים הכי גדולים בתולדות הכדורגל הישראלי.
עם כל הכבוד לתרומתו ולהישגיו עם מכבי ת"א, העובדות הן שקבוצות אחרות מסתדרות יפה מאוד וזוכות בתארים גם בלי מנהל מקצועי, בלי צוותים מחו"ל, בלי תקציבים של למעלה מ-100 מיליון שקל ובלי ערן זהבי, מה שאי אפשר כמובן לומר על קרויף. אי לכך, זה יהיה אנדרסטייטמנט רציני להגיד שהוא האיש הכי אוברייטד בכדורגל שלנו.
ג'ורדי קרויף (צילום: עוז מועלם)
ג'ורדי נחת כאן לפני שש שנים בעיתוי מושלם הישר לתוך ערימות הכסף של גולדהאר והוואקום הנדיר שנוצר אז בליגה, כשהאלופה היתה בכלל קריית שמונה וכל הגדולות היו במשבר: מכבי חיפה נפרדה מאלישע לוי, החלה לאבד כיוון ומאז לא הצליחה למצוא אותו; הפועל ת"א נקלעה לקשיים כלכליים, עברה הרגע לידיו של חיים רמון והחלה להתפורר עד שמצאה עצמה בלאומית; בית"ר ירושלים הייתה גם היא במצב קשה מאוד בשנייה שאחרי היעלמותו של גומא אגייאר ורק ניסתה לשרוד; והפועל באר שבע? טוב, אז עוד לא היתה חיה כזאת.
אי אפשר לבקש נתוני פתיחה נוחים יותר וקרויף פשוט היה שם בזמן הנכון כדי לעשות בסך הכל את המובן מאליו, בסיועו האדיב של הווינר הכי גדול ששיחק פה בליגה. אם נשחק רגע ב"נדמה לי", אז נדמה לי שאלמלא זהבי לא היו לקרויף הרבה הישגים להתפאר בהם.
במצב הזה, שום דבר לא היה אמור להפריע לג'ורדי להמשיך בשושלת האליפויות עוד כמה שנים טובות, רק שאז קרו שני דברים ששינו את פני הכדורגל הישראלי קצת יותר ממנו: באר שבע השלימה
את פרויקט הבנייה ובהמשך מלך השערים מצא בית חדש בסין. מכאן ואילך הגלגל התהפך והחלה שושלת של כישלונות, כשהמקצוענות והסטנדרטים הגבוהים לכאורה התבררו כחסרי משמעות ויכולת להשפיע באופן שימנע את ההתרסקות.הבלון הצהוב התפוצץ, הלחץ התחיל לדבר, הג'נטלמן האירופאי התגלה כבכיין בסגנון ה"אכלו לי שתו לי" (לחן עממי) ואפילו הג'י.פי.אסים המפורסמים שלו לא יכלו לקרב אותו יותר אל הצלחת הנכספת. הסיפור נגמר באקורד סיום צורם במיוחד - הדחה מוקדמת מאוד וכואבת ממירוץ האליפות על־ידי עשרה באר שבעים, וזו בוודאי אינה המזכרת שרצה להשאיר למעריציו.
אז קרויף הולך הביתה עוד מעט עם שלוש אליפויות מתבקשות, אבל התקציבים הגדולים לא הועמדו לרשותו רק לשם כך (את זה אפשר לעשות כאמור גם עם הרבה פחות) אלא גם ואולי בעיקר כדי להפוך את מכבי ת"א לחברה מן המניין בליגת האלופות, דבר שנותר כידוע בגדר חלום רחוק ומתווסף לרשימת כישלונותיו.
איכשהו, שום דבר מזה לא דבק בטפלון ההולנדי ורבים ממשיכים להחשיבו משום מה לאחד המעולים שדרכו בארץ הקודש, למרות שלא השיג פה דבר שאחרים לא השיגו לפניו ובתנאים הרבה פחות נוחים. מי יודע, אולי גניבת הדעת הזאת תעשה את שלה גם בברצלונה.
לפנייה לכתב/ת 
קרויף
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
