שתף קטע נבחר

מציירים עצמאות

בחודש הבא תיפתח בניו יורק תערוכה בה יציגו 70 אמנים אנונימיים עבודות שמשקפות את הנוף הישראלי. יוסי לובלסקי יביא לכאן את עמק יזרעאל וגם מסר על עולם הולך ונעלם

אם חוגגים יום הולדת כהלכתו, אי אפשר להתעלם מהאלמנט החשוב כל כך של הקישוטים. יש מי שיגידו בלונים, יש מי שילכו דווקא על ספריי חוטים ופטישים. אבל אנחנו כאן מרחוק נקשט את החגיגה בציורים של כלת השמחה.

 

בחודש הבא תיפתח בגלריה של ג'ייקוב אלבז תערוכה מיוחדת לכבוד 70 שנות עצמאות לאמנות ישראלית. שבעים אמנים אנונימיים מכל קצוות הארץ נבחרו להציג את העבודות שלהם כאן בניו יורק, ציורים וצילומים המשקפים את הנוף הישראלי על כל גווניו.

 

אלבז הוא ישראלי לשעבר שכבר שנים נותן במה מיוחדת לאמנות ישראלית. הוא מעולם לא בחר אמנים לפי שם כזה או אחר, אלא רק בהתאם לאמנות שהציגו. "יש כל כך הרבה אמנים מוכשרים בישראל", אמר, "אבל היכולת שלהם לממן את הצגת העבודות שלהם, לנסות להשתלב בתערוכות, גלריות או פרויקטים בינאומיים היא כמעט ובלתי אפשרית”. הפרויקט החדש של הגלריה של אלבז בשיתוף The Three Rivers art project, פרויקט שלושת הנחלים, יאפשר לשבעים אמנים ישראלים להציג החל מחודש מאי את תיעודי הנופים הישראלים בשמי מנהטן.

 

- ()
לובלסקי בפעולה. "היה לי דיסוננס תמידי"

 

"בחרנו את יום השנה ה-70 לישראל, כהזדמנות לחגוג את הפתיחה הרשמית של הגלריה החדשה בהדסון ואת שיתוף הפעולה הרשמי בין גלרית אלבז לבין ארגון שלושת הנהרות”, סיפרו. "מתוך מאות הפניות שהתקבלו מכל רחבי הארץ, נבחרו 70 אמנים, שכל אחד מהם מציג עבודה אחת, שלו, ציור או צילום."התוצאה, הם מסבירים, היא שמיכת טלאים צבעונית שמספרת סיפור של האמנות הישראלית בכל סגנונותיה ודורותיה.

 

יוסי לובלסקי יגיע לניו יורק כאחד האמנים המציגים עם הציור המרשים של עמק יזרעאל. לובלסקי נולד לפני 42 שנים, בה' באייר וחוגג את יום הולדתו עם המדינה. הוא צייר עוד בילדותו בחדרה אבל מעולם לא בחר בציור כמקצוע. כשהיה בכיתה ו' התקבל לתכנית לימודי אמנות מיוחדת שם חלק כיתה עם מורים ואמנים בוגרים. "לא התייחסתי לזה כי הייתי בעיקר מרותק”.

 

באותם ימים אמנות מילאה אותו אבל בעיות אחרות הטרידו אותו יותר. "הייתי ילד מקובל יחסית אבל ילד שמן. בגיל 14 החלטתי להוריד 23 קילגורם. אני זוכר שיום אחד שמעתי תלמידה שמדברת עלי מאחורי הגב ומתארת את המשקל שלי. זה עשה לי סוויץ'. באותו היום כתבתי לעצמי מכתב שמבטיח שאין דבר שאני לא אעמוד בו ואני הולך להגשים את עצמי, אהיה רזה, אאמין בעצמי וכשאף אחד לא עודד אותי החלטתי לעודד את עצמי”.

 

כך אמר וכך עשה. כשהגיע לתיכון, עם עשרות קילוגרמים פחות, אזר אומץ והצטרף ללהקת המחול של בית הספר. הכשרון שלו בלט ובהיעדר התמיכה המשפחתית חשש להמשיך במסלול, אבל החליט בסופו של דבר, להגשים חלום. "אני תמיד עושה מה שאני רוצה. המשפחה לא תמכה, לא כי זה נשי, אלא כי זה לא מקצוע. אבל הנפש, הרוח והגוף משכו אותי לשם. רקדתי והופעתי במופעים פסטיבלים תכניות טלוויזיה”.

 

- ()
אחרי שהשתחרר מהצבא, לא ריקוד ולא ציור נשארו, ואת התשובה חדשה שלו מצא בלימודי אדריכלות. "למדתי 5 שנים אדריכלות באוניברסיטת תל אביב והתפרנסתי מהדרכת אירובי”. את האלמנט האמנותי הוא התעקש לשלב בכל פרויקט אדריכלי שיצר. "עדיין", הוא מספר, "היה לי דיסוננס תמידי. הייתה נקודת שבר אחרי שיחה עם בן הזוג שלי שעודד אותי, קנה לי שני קאנבסים ואמר לי תתחיל לצייר. חששתי לעזוב את האדריכלות, אבל היה לי ברור שזה לא זה”.

 

את האמנות שלו הוא בחר לממש מול הטבע הישראלי. "התחלתי לקחת פריימים של שדות, אדמה, השתנות של הטבע. אותן תבניות ילדות, מולדת, רציתי לצייר את אותם ימים שבהם היו פרדסים ומשקים, כשהכל היה פרוץ וחופשי. טיולים עם ההורים, שדות, זה היה חזק ממני, תקופה נוסטלגית של ילדות שהיום אנחנו רואים בה את יופיה שרחוק מאיתנו כל כך”.

 

לובלסקי מספר שמי שחוזה בציורים שלו, מרבה להשתמש במילה 'רגש'. "דרך כל ציור, גם כשאין דמויות שמופיעות בו, אני מנסה להעביר את ההוויה, הנוסטלגיה, אותה התקהלות של תקופה שהייתה.

 


- ()
עמק יזרעאל. הציור שיוצג בתערוכה

 

הציור שיציג בתערוכה הקרובה מתעד את כפר יהושע. "אני מחובר לאדמות צפון הארץ, להתחדשות והקציר של שבועות, אל אותן קוביות גרפיות שמצטיירות בגוון זהבהב ומעבירות תחושה של חג. את הציור הזה ציירתי לפני שנה והיה קול קורא לתערוכה בניו יורק. הגשתי שני ציורים וציורים ואחד מהם  נבחר”.

 

הוא מקווה שהקהל יגיע לתערוכה, ישראלים ויהודים מקומיים ומזכיר שתקוותו היא גם להגביר מודעות לעולם שהולך ונעלם בארץ. "כל המראות החקלאיים האלו של הציונות נעלמים ואני מנסה להציג את רוח עבודת האדמה, ההתיישבות. כואב לראות את השינויים של היום. אותם שדות חקלאות אט אט נעלמים בשל חוסר תקציבים ותנאי הישרדות קשים של החקלאים, ותחרות בלתי פוסקת של יבוא ירקות ופירות מחוץ. הרבה ערים ומועצות גילו את השיטה ומאפשרים ונותנים עדיפות עליונה בשל אינטרס כלכלי, רק שבדרך שכחו את הערך הסימנטלי לאותם מקומות".

 

התערוכה תיפתח ב-12 במאי.

http://yosilubalsky.wixsite.com/portfolio

 


פורסם לראשונה 20/04/2018 14:40

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לובלסקי. "שכחו את הערך הסנטימנטלי"
מומלצים