שערוריית הכרטיסים לגמר הגביע

ביום ראשון נפתחה מכירת הכרטיסים לקהל הרחב ליציע בית"ר ירושלים בגמר גביע המדינה. אוהד בית"ר ממוצע חיכה לשעה 19:00 כבר מהרגע שניתנה ההודעה על פתיחת המכירה – ביום שני בשבוע שעבר. זה לא סוד שלקבוצה הירושלמית יש קהל גדול, וזה לא סוד שבמשחקים משמעותיים הוא מכפיל את עצמו. אם מדברים על כמויות קהל, אי אפשר להתחמק מהשאלה על הכמויות המביכות שהקבוצה מביאה למשחקים האחרונים. למרות שהיא נמצאת במקום השני והמכובד מאוד, ההרגשה היא שלקהל נגמר הכוח. חוץ מבמשחקים גדולים, כמובן.

את כמות התמונות של החמ"לים הביתיים שקיבלתי כבר הפסקתי לספור, כשבכל אחד יש לפחות 3 מחשבים שפתוחים על התור לכניסה לאתר, עם שעון שזז אחורה כמו פצצה מתקתקת. ההוראות היו ברורות - כרטיס אחד מכל חשבון, מהרגע שהתור שלך הגיע יש לך בדיוק 10 דקות להזמין כרטיס, לפני שהמערכת מחזירה אותך לסוף התור. חבר בשם רן סיפר: "נכנסתי ב-5 ורבע אחר הצהריים והיה לי תור של יותר משעה. ב-6 וחצי הגיע התור שלי והייתי בתוך האתר, ב-19:00 לחצתי על הזמנת כרטיסים והיה כתוב לי 'כמעט שם', ופתאום זה עשה ריענון והעביר אותי לסוף התור. שוב הייתי צריך לחכות שעתיים כדי לראות שנגמרו הכרטיסים".

אוהדי בית"ר(צילום: עוז מועלם)

מי שעקב שם לב שחצי שעה לפני פתיחת המכירה, הנהלת המועדון הכריזה שכל חשבון יוכל לרכוש שני כרטיסים ולא אחד, בשונה מהמנויים במכירה המוקדמת שניתנה להם זכות לכרטיס אחד בלבד. מיותר לציין שמתוך 60,000 האוהדים (!) שחיכו, רק מעטים הצליחו להשיג את הכרטיסים, וההודעות של הספסרים לא איחרו להגיע. אוהדים מספרים שנתקלו גם במחירים מופקעים של 1,000 שקל ויותר! אי אפשר להתחמק מהקולות המתוסכלים של האוהדים הוותיקים, אלו שטורחים להגיע כמעט לכל משחק בית וחוץ ומלווים את הקבוצה בטוב וברע. "האם הפכנו לקהל של הצלחות? אוהדים שמגיעים למשחק אחד בעונה נזכרים בקבוצה כשהיא מגיעה לגמר גביע".

אז נכון, שיטת המכירה התמקדה ב"כל הקודם זוכה". על התנהלות המועדון והבחירה להעלות את מכסת הכרטיסים ל-2 ממש רגע לפני שנפתחת המכירה בטח עוד נשמע רבות, ובנוסף, עם עליית מחירי המינויים לעונה הבאה בכ-300 שקלים אני לא יודעת עד כמה הקהל הבית"רי עוד יוכל לשבת בשקט. האם למנויים הנאמנים מגיע להרגיש מקופחים ומתוסכלים ברגעים הקריטיים ביותר של העונה? האם קהל שמרגיש "נבגד" יוכל להמשיך לעודד בכל הכוח ולדחוף את הקבוצה עד הסוף?

מה שבטוח, בטדי יהיה שמח והאוהדים המאושרים שיזכו לקחת חלק בחגיגה יביאו את מיטב האנרגיות ויוציאו את הגרון כמו שרק הם יודעים. כל מה שנותר לקוות זה שהמלחמה בספסרים תוביל לתוצאות. המסקנה הגורפת היא שהגבלת הכרטיסים לאוהד היא לא הפיתרון. האוהדים הם הכוח, הם הקבוצה האמיתית. רק ענישה מוגברת ורצינית שתאכוף את תופעת הספסרות תביא לתוצאות בשטח. ואולי, רק אולי, ברגע שהמועדון היריב מציע למנויים שלו רכישה של 30 כרטיסים (!) לחשבון והמכסה עדיין לא קרובה להיגמר, אפשר להודות בטעות ולעשות חושבים לגבי חלוקת המושבים.