שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    על מחקר משפטי, קניין רוחני, גמדים וענקים
    אולי הגיע הזמן גם לשנות את המטאפורה שבה אנחנו משתמשים לתיאור חדשנות. במקום הדימוי ההיררכי והנוקשה של עמידה על "כתפי ענקים" עדיף לדעתי להשתמש בדימוי של "רשת" לתיאור חדשנות, יצירה, והתקדמות טכנולוגית

     

    איור מהמאה ה-15, אמן לא יודע (צילום: מתוך ספר הנמצא בספריית הקונגרס האמריקני)
    איור מהמאה ה-15, אמן לא יודע(צילום: מתוך ספר הנמצא בספריית הקונגרס האמריקני)

     

    "מה זה בעצם מחקר משפטי?", נשאלתי שוב ושוב, כשעזבתי לפני כמה שנים שותפות במשרד עורכי דין על מנת להיות חוקרת ומרצה באקדמיה: "מה יש לחקור? לא מספיק פשוט לדעת מה אומר החוק?".

     

    חוקרים פרטיים - לכל הכתבות

     

    אז כן, החוק והחלטות בתי המשפט הם נקודת התחלה הכרחית, אבל לא מספיקה. התפיסה של חוקרי המשפט היא שהמשפט הוא לא דבר קבוע וחיצוני ל"חיים עצמם". כמו החיים, גם המשפט הוא דינמי. הוא משפיע על אנשים פרטיים וגם על המערכות החברתיות, הכלכליות והטכנולוגיות שחיינו שלובים בהם. המערכות האלה, בתורן, משפיעות על המשפט. מסיבה זו צריך לעצב את הכללים המשפטיים בצורה שתקדם מטרות שאנחנו רוצים לקדם כחברה.

     

    בואו נחשוב למשל על קניין רוחני. קניין רוחני הוא התחום שעוסק בזכויות משפטיות בהמצאות וביצירות. הכללים שקובעים, למשל, אם הפטנט על הקופקסון פקע או שהוא בתוקף, או אם אתם מפרים זכויות כשאתם מורידים את "משחקי הכס" למחשב מבלי לשלם לאף אחד. למי שלא מכיר, המונח הזה עלול להישמע טכני, מקצועי, ויבש. אבל מאחוריו מסתתר עולם שלם ומגוון של זכויות בהמצאות בתחומי המדע והטכנולוגיה, וביצירות בתחומי התרבות והאמנות, שמשפרות ומעשירות את חיינו: תרופות, מכשור רפואי, תוכנות מחשב, פיתוחים טכנולוגיים חדשניים, עיצוב תעשייתי, וגם ספרים, סרטים, סדרות, אמנות ומוזיקה.

     

    תחום הקניין הרוחני מרתק אותי במיוחד, מפני שהוא מאפשר לשלב את החשיבה המשפטית עם עולם החדשנות והטכנולוגיה מצד אחד, ועם עולם התרבות והיצירה מצד שני. לכן, כשהתחלתי לעסוק במשפטים העניין שלי בנושא היה מיידי. ההחלטה לעבור מהפרקטיקה למחקר, לעומת זאת, היתה תהליך איטי, הדרגתי ואינטואיטיבי.

     

    ד
    ד"ר מיכל שור-עופרי

     

    העבודה בפרקטיקה היתה מרתקת ודינמית, אבל הרצון להבין טוב יותר את הפרספקטיבה הרחבה, את הדרכים בהן הקניין הרוחני (והמשפט בכלל) משפיע על חיינו, והאפשרות להתחבר לתחומי דעת אחרים, כל אלה משכו אותי לעבר האקדמיה. המחקר המשפטי מחייב ירידה לפרטים אבל מזמין גם הסתכלות על "התמונה הגדולה", ומספק הזדמנות לצלול לתוך מגוון עשיר של תחומי מדע, תרבות ואמנות.

     

    הרצון לעודד יצירה וחדשנות

    אז מהן המטרות שאנחנו כחברה מנסים לקדם באמצעות מתן זכויות קניין הרוחני ליוצרים ולממציאים? אחת המטרות העיקריות היא הרצון לעודד יצירה וחדשנות. בעולם של התפתחות טכנולוגית מהירה החשיבות של הזכויות האלה הולכת וגדלה. אבל חדשנות לא נוצרת בחלל ריק.

     

    לעתים קרובות היא בנוייה נדבך על נדבך, כלומר היוצר, או הממציאה, עושים שימוש בידע, ביצירות או בטכנולוגיות קיימות, ומוסיפים עליהן תוספת משלהם: אי אפשר היה להמציא את האופניים אם לא היו ממציאים קודם את הגלגל. דימוי שגור לתיאור תהליך כזה מתאר כל ממציא כ"גמד העומד על כתפי ענקים", דימוי המיוחס לעיתים קרובות לאייזיק ניוטון.

     

    לכן, במידה רבה, המחקר בתחום הקניין הרוחני בודק איך אפשר לעצב כללים משפטיים כך שמצד אחד יעודדו אנשים לפתח המצאות, יצירות, וטכנולוגיות חדשות, ומצד שני יאפשרו ויעודדו אחרים "לעמוד על כתפיהם" של אותם ממציאים ולהשתמש בפיתוחים שלהם לצורך המשך יצירה והתפתחות טכנולוגית.

     

    אבל האם כולנו עומדים, כל הזמן, על כתפי ענקים? השאלה הזאת סקרנה אותי: בשנים האחרונות, חלק מהמחקרים שלי מבקשים להאיר דווקא סוגים אחרים של חדשנות - כאלה שלא מתאימים לדימוי הגמדים והענקים, ולבדוק את היחס של המשפט אליהם. דוגמה אחת לחדשנות לא שגרתית היא חדשנות שמאתגרת וחולקת על תיאוריות מדעיות ומוסכמות קיימות, ומציעה שינוי כללי ובסיסי בתיאוריה המדעית או בשדה הטכנולוגי. מי שעוסק בחדשנות כזאת לא רק שאינו עומד על כתפי ענקים, אלא במידה מסוימת יורד מהם, וזוכה לעיתים קרובות להתנגדות חריפה. הסיפור של פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה, על גילוי הקוואזי-גביש הוא דוגמה מצוינת.

     

    דוגמה נוספת נוגעת לחדשנות שנובעת מכישלונות, טעויות וחוסר הצלחה. למרות שבאינטואיציה שלנו חדשנות מתקשרת להצלחות והישגים, גם מידע על מה שלא הצליח, כמו למשל מידע על תרופה שלא עובדת או על כשלים במערכת הנדסית, מקרב אותנו לפתרון טכנולוגי, והוא חשוב לפעמים לא פחות ממידע חיובי. אבל רובנו לא מתלהבים להפיץ מידע על טעויות וחוסר הצלחה, וגם המשפט מתקשה למצוא דרכים לעודד חשיפה שלהם. דוגמה אחרונה לחדשנות לא שגרתית היא חדשנות שמתבססת על קישור בין תובנות וטכנולוגיות מכמה תחומים. מי שעוסק בחדשנות בין-תחומית כזאת אינו ניצב על כתפיים של ענק, אלא מנסה לעמוד על כתפיים של כמה ענקים, דבר שכרוך לעיתים באקרובטיקה לא פשוטה.

     

     

    במחקרים שלי אני מתארת את הקשיים המיוחדים שמי שעוסק בחדשנות לא-שגרתית נתקל בהם, מצביעה על כללים משפטיים בתחום הקניין הרוחני שלא לוקחים בחשבון חדשנות כזאת, ומציעה דרכים לשיפור הכללים האלה באופן שיעודדו לא רק חדשנות הניצבת על כתפי ענקים אלא גם חדשנות לא-שגרתית. במחקרים האלה אני נעזרת בתחום המתפתח של רשתות מורכבות, שמספק לנו, בין השאר, הבנה של המערכות בהן מתפתחת חדשנות לא-שגרתית, ושל האופן שבו טכנולוגיות וחידושים מתפשטים במערכת החברתית.

     

    המשפט, כמו שאמרנו, אינו פועל בחלל ריק. אולי הגיע הזמן גם לשנות את המטאפורה שבה אנחנו משתמשים לתיאור חדשנות. במקום הדימוי ההיררכי והנוקשה של עמידה על "כתפי ענקים" עדיף לדעתי להשתמש בדימוי של "רשת" לתיאור חדשנות, יצירה, והתקדמות טכנולוגית: מערכת דינמית של קשרים וקישורים, שבה כל יוצר או ממציא מוסיף ידע או טכנולוגיה שמתקשרים לידע או לגופי טכנולוגיה קודמים. ואולי לא ירחק היום וגם "גוגל סקולר", שמזמין אותנו בעמוד הבית לעמוד על כתפי ענקים, יזמין אותנו, במקום זאת, ליצור צמתים חדשים ברשת הידע.

     

    מיכל שור-עופרי היא מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

     

    חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית". 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "על מחקר משפטי, קניין רוחני, גמדים וענקים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מתוך ספר הנמצא בספריית הקונגרס האמריקני
    גמד וענק
    צילום: מתוך ספר הנמצא בספריית הקונגרס האמריקני
    מומלצים