מה ומי במיאימי
ביום שלישי בערב מילאו מאות אנשים את אולם "בית תורה" עד אפס מקום, כדי להשתתף בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. בכניסה הדליקו רבים נר לזכר הנופלים. בדממת כבוד הורד הדגל לחצי התורן על ידי חניכי שבט הצופים והקהל עמד לדקת דומיה. ג'ולייט חורש, שאחיה טוראי משה (מוריס) שהרבני נפל בשנת 1948, הדליקה את נר הזיכרון. חיים גרי שאיבד את אחיו, טוראי אלדו גרי, במלחמת יום כיפור, הקריא את תפילת יזכור. האחים ששון ומשה גורי שאיבדו את אחיהם טוראי אברהם גורי בשנת 1964 אמרו קדיש והרב אמיל לוי נשא את תפילת אל מלא רחמים. האב השכול שלום יפרח, שאיבד את בנו סמל ראשון טל יפרח בקרב העקוב מדם בסג'עייה ביולי 2014, ריגש את הנוכחים כאשר סיפר את סיפורו של בנו טל ז"ל. עינת כהן ניסן שיתפה את הנוכחים בסיפורו של בן דודה, סרן דרור אלעד, שנהרג בפיגוע טרור בעת השירות הצבאי בצומת נצרים. את אגרת הרמטכ"ל הקריא רועי שריפי ובין לבין שרו תלמידות בית הספר דויד פוזנק ושיר קורן שירים נוגים בהדרכתו של המוזיקאי זוהר שחר. את הטקס נעל הקונסול הכללי ליאור חייט שריגש את הנוכחים עד דמעות כאשר שיתף את סיפורו של בן דודו ניר יוגב, תוך שהוא עצמו מזיל דמעה. הקונכ"ל הוסיף ואמר: "נהוג לומר כי הנופלים, 'במותם, ציוו לנו את החיים'. משפט זה מפרש ומבהיר את החיבור הכל כך לא טבעי בין יום הזיכרון ליום העצמאות. פעימה אחת של הלב המפרידה בין היום העצוב בשנה וליום השמח בשנה. אך אותו משפט גם מציב בפנינו, הנותרים, מראה מאוד חדה. האם אנחנו אכן חיים את החיים שאותם ציוו לנו הנופלים? יום הזיכרון צריך להיות גם יום של חשבון נפש. האם אנחנו עושים את אשר על ידינו על מנת להצדיק ולו במעט את מחירה הכבד של עצמאותנו? האם אנחנו עושים את אשר על ידינו בכדי למנוע מחלקת הקברים בבית העלמין הצבאי להתרחב? אני תקווה שנדע לחיות כל יום, כמדינה, כחברה וכאזרחים באופן שמכבד ומוקיר את זכר יקירנו שנפלו." במשך שעה ארוכה לאחר שירת התקווה, התגודדו רבים כשהם מוסיפים ומספרים על הנופלים במערכות ישראל. יהי זכרם ברוך.
ביום העצמאות ערכה הקונסוליה הישראלית במיאמי קבלת פנים מסורתית וחגיגית במיוחד לציון יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל. כשבע מאות אורחים מכל גווני הקשת, שכללו נבחרי ציבור, אנשי תקשורת ותרבות ומנהיגי קהילות נוצריות ואחרות, הגיעו אל האולם הנאה בבניין דופון שבדאון טאון מיאמי. הקונסול הכללי ליאור חייט, סגן הקונסול גיא גלעדי וקונסול המנהלה אלי לוי קיבלו את פני הבאים במשך שעה ארוכה, בעוד האורחים מנהלים שיחות ומעלים חוויות תוך כדי שהם נהנים מקייטרינג עשיר במיוחד מבית היוצר של "מוצרט" בוקה רטון. לאחר כשעה החל הטקס ובזה אחר זה עלו נציגי ממשל וראשי ערים כדי לברך את הקונסול הכללי במלאות 70 למדינת ישראל וחלקם העניקו לו אותות הוקרה ואמנות. בחלקו השני של הטקס העניק הקונכ"ל אות הוקרה ושי לחברת הקונגרס אליאנה רוס לייטנן, כאות הוקרה על שלושים שנות פעילותה בקונגרס האמריקאי למען ישראל. חברת הקונגרס הביעה את התרגשותה מקבלת הדגל שהונף בעבר מעל כנסת ישראל. רוס לייטנן נשאה נאום אוהד במיוחד על ישראל והיא הדגישה את הברית המיוחדת הקיימת בין ארצות הברית וישראל והבטיחה שהיא תמשיך לפעול לקיומה של ברית זו גם בעתיד. בהמשך העניקו הקונסול הכללי ליאור וסגנו גיא, שי - ציור של האמן רומרו בריטו, לקונסול המנהלה אלי לוי המסיים את תפקידו בקיץ הקרוב. לא מכבר הפכו יפה ואלי לוי לסבתא וסבא ובשל כך שוהה בימים אלה יפה רעייתו בישראל. על החלק האומנותי היו אמונים רן עוז ולהקתו הצבאית שהלהיבה את הנוכחים. את הערב המרגש תיעד במצלמתו ארז קאשי מ"פנדה הפקות".
פרלמנט בוקה אירח ביום ראשון האחרון למפגש חגיגי לרגל חגיגות ה-70 את ד״ר מרדכי קידר, מזרחן ומרצה מבוקש מאוניברסיטת בר-אילן המתמחה בתקשורת ההמונים של העולם הערבי. כשלוש מאות אורחים גדשו את אולם ״זינמן״ המפואר במרכז הקהילתי היהודי בבוקה רטון על מנת לשמוע את רעיונותיו של קידר, אותם היטיב להשמיע בערוצים ערביים דוגמת ״אל-ג׳זירה״ בעימותים סנסציוניים עם אנשי דת ותרבות מהעולם הערבי. ד״ר קידר סקר בדבריו את הצלחותיה המרשימות של מדינת ישראל מיום הקמתה, והדגיש את החינוך למצויינות טכנולוגית בארץ כסיבה העיקרית לעליונות צבאית ואסטרטגית של המדינה על שכנותיה. בהמשך, סקר קידר את האיומים המרכזיים על מדינת ישראל וטען שאירן היא מדינה המתקיימת ״על זמן שאול״ בשל היותה מורכבת מארבעים שבטים אתניים ולכן עתידה, כדבריו, לקרוס אל תוך עצמה. בהגיעו לסכסוך הישראלי-פלשתינאי טען קידר כי במקום מדינה, צפויים הפלשתינים לחיות באמירויות שיחולקו על פי חמולות מקומיות בשכם, ג׳נין, רמאללה, טול-כרם וכו׳. ד״ר קידר ענה בסבלנות לשאלות האורחים הרבים ובהתייחסו לסוגיית ערביי ישראל טען שרובם המכריע אזרחים נורמטיביים שומרי חוק המעדיפים חיים תחת שלטון ישראלי על פני כל שלטון ערבי אחר, למרות קשיי הזהות. הקהל הרב גמע בצימאון את דבריו של קידר ורבים נשארו בתום הערב שעה ארוכה לשוחח עימו אישית ולהצטלם למזכרת.
במשך חודשים ארוכים עמלו תילה פאליק, יחד עם אחיותיה ליזה ושיינה עם אורן קטן, על הכנת הפנינג יום העצמאות של תלמידי בתי ספר יהודיים מדרום פלורידה. חברי הוועדה בחרו את אצטדיון ה"מארלינס" אותו הם קישטו בבובות ענק בדמותם של מנהיגי המדינה לדורותיה. המספר 70 בצורת דגל ישראל התנוסס לגובה של כשלושה מטר ובמרכז האצטדיון התנופפו דגלי ענק. בעיקר בלטה הלוגיסטיקה של האבטחה ההדוקה שהייתה שם. בזה אחר זה הגיעו עשרות רבות של אוטובוסים ומתוכם ירדו כ-4000 תלמידים מאחד עשר בתי ספר יהודים ובית ספר אוונגלי אחד מדרום פלורידה, יחד עם מאות מלווים. כל בית ספר היה לבוש בחולצת טי שרט בצבע שונה שעליה התנוסס סמל חגיגות השבעים. התלמידים צעדו לצלילי המוזיקה שבקעה מהרמקולים באצטדיון. כל בית ספר קיבל נושא שונה הקשור למדינת ישראל, ייצג אותו בכבוד ותלמידיו צעדו מסביב לאצטדיון עם שלטים וקישוטים בנושא שיועד להם. התרגשות רבה אחזה בגדולים ובצעירים כאחד והרגשת התרוממות הרוח ניכרה בפני כל אחד ואחת מהנוכחים. לאחר שעה ארוכה משהסתיים המצעד עלו המארחים תילה פאליק לוי ואורן קטן אל הבמה שהתפאורה שלה הייתה דגל ישראל שנבנה מבלונים בצבעי כחול ולבן.
תילה ואורן הודו לעשרות החברות שנתנו את חסותם לאירוע המיוחד המתקיים לראשונה במיאמי, ובראשם הקונסוליה הישראלית שהייתה שותפה לתכנון ולמשפחת פאליק. השניים נשאו דברי ברכה, אורן הקריא את ברכתו של הנשיא טראמפ שנשלחה במיוחד לאירוע במיאמי ותילה הציגה את ברכתו של בנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל לתלמידי פלורידה, שהוקרנה מעל מסך ענק שהוצב מעל הבמה. לאחר מכן עלו לבמה שני נציגים מכל בית ספר, כשהם נושאים את דגלי ישראל וארצות הברית. הקונסול הכללי ליאור חייט בירך את התלמידים ולאחר מכן כארבעת אלפים תלמידים, מורים, מלווים והרבה הורים ואורחים שהגיעו לאצטדיון, שרו בעוצמה רבה את ההמנונים של ארצות הברית וישראל יחד עם תלמיד וראש עיריית בל הארבור גבריאל גרויסמן. הנוכחים נהנו ממזג אוויר שכאילו הוזמן מראש, בריזה נעימה נשבה והקלה על חלקו השני של האירוע כשאל הבמה עלתה להקה צבאית בראשותו של רן עוז שהלהיבה את אלפי הנוכחים שרקדו, שרו, קפצו, הניפו דגלים ונהנו. מה רבה הייתה התלהבותם של הנוכחים למראה המטוס הקל שחג מעל האצטדיון כשהוא נושא שלט ברכת יום הולדת שמח לישראל. לאחר כשלוש שעות של שמחה אמיתית חזרו התלמידים בסדר מופתי אל האוטובוסים שהובילו אותם חזרה לבתי הספר השונים. כל הנוכחים גמרו את ההלל והרעיפו שבחים על המארגנים. לאור ההצלחה הרבה מתכננת הוועדה לקיים את האירוע מדי שנה.
המדור שולח ברכת יישר כוח ועם ישראל חי.
בני הזוג מרים ודרור צדוק, אנשי עסקים המעורבים בפעילות קהילתית ענפה, ידועים כמארחים מצטיינים. במוצאי שבת התעלו השניים על כל האירועים שלהם בעבר כאשר אירחו כמאה וחמישים חברים ובני משפחה לחגיגת יום העצמאות. בשל החשש לערב גשום הם הזמינו אוהל ענק ממוזג שקושט במיטב הקישוטים החדשים ביותר ליום העצמאות ובהם גם שרשראות עם דגלי הלוגו לחגיגות השבעים. האוהל נראה כמו אולם אירועים מהודר שקושט בכחול לבן. את הערב פתח דרור בברכה לכל הנוכחים ומרים הזמינה את בני משפחתה לבמה והכריזה על חגיגת יום ההולדת השנים עשר לנכדתם ביילי רוז (ברכה יפה), בתם של חגית וגרג, והגישה לה עוגת יום הולדת על רקע השיר יום הולדת שמח. מרים פנתה לנכדים שלהם ובקשה מהם לערוך מסיבת ענק כשימלאו מאה שנים לישראל. עוזי זוהר נשא תפילה לשלום המדינה, איציק בנימיני הקריא שיר של יעל סטן "ישראל בת שבעים", על פי בקשת פיני דגן שנעדר מהחגיגה. הקונסול הכללי ליאור חייט הגיע עם הקונסול לענייני מנהלה, אלי לוי. הוא בירך את הנוכחים בקצרה וציין כי "הערב חוגגים שני ניסים, האחד הקמת מדינת ישראל והנס השני מה הפכנו להיות במשך שבעים השנים, מסף חיסול למדינה משגשגת". משה כצבורג הנעים בשירה ונגינה של מוזיקה לריקודים. ועמי גלעד ניגן על האקורדיון וערך שירה בצוותא. הפתעת הערב הייתה הופעתו של הקומיקאי והמוזיקאי ננסי ברנדס, שהצחיק את הנוכחים שעה ארוכה. צוות המלצרים שירת במקצועיות את החוגגים שנהנו מאוכל טעים במיוחד ועל האש ממסעדת "אצל איציק".
בהתראה קצרה התארגנה הקהילה הישראלית תחת הנהגת המועצה הישראלית אמריקאית (ה-IAC) בראשותו של ניר לרמן, והפיקה הפנינג יום העצמאות קהילתי שמח במיוחד בטמפל "קול עמי". על אף מזג האוויר המתעתע, הגיעו למעלה מ- 3,000 איש לאירוע בו היו שותפים ארגונים וחברות מקרב הקהילה הישראלית, אותם ארגנו טוני רז, בועז אדרי מראשי קבוצת האופנוענים הישראלית "הרעם המתגלגל" ביחד עם איש העסקים ג'ו זבולוני, שהיו הרוח החיה בהפקת האירוע. השלושה גייסו חברים, תרמו מזמנם וממונם ודאג להצלחת האירוע. גם השנה ריגשו במיוחד אופנועני "הרעם המתגלגל", אשר הגיעו בשיירת אופנועים ומכוניות מעוטרים בדגל הלאום. השריף של מחוז בראוורד, ישראל סקוט, בירך את הנוכחים והשרה ביטחון במקום עם צוות אבטחה מורחב. חיש מהר הוקמו ביתנים, הוצבו דגלים ואוהלים, ובמת בידור – עליה הופיע גם הזמר רגב הוד. בלט במיוחד הביתן של הקרן הקיימת, בראשותו של זוהר ולוסקי, אשר שב מפעילותו הברוכה בקרב משלחת קק"ל בפולין. הייתה זו חגיגה ישראלית אמיתית שבאה מהלב ונכנסה אל הלב. המדור שולח ברכת יישר כוח!
