שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    חשיפה לצפון: משנים את פני המפה
    כיצד הופכים את הצפון לאזור אטרקטיבי עבור אנשי אקדמיה, סטודנטים, וגם מי שסתם מחפש איכות חיים? משקיעים - בחינוך, בתעשייה, ברפואה ובדור העתיד. 400 מיליון שקלים שיגיעו השנה מקק"ל למוסדות מחקר, בתי-חולים ומוסדות אקדמיים, אמורים לעשות את השינוי

    בשיתוף קרן קימת לישראל

     

    אומרים שכל המשאבים מתרכזים במרכז. אומרים שכל מקומות העבודה האטרקטיביים נמצאים שם. שאם אתה לא קרוב למרכז, זה מקטין את סיכוייך לפתח קריירה ברוב המקצועות.

     

    מתברר שזה לא חייב להיות כך. הכל עניין של החלטה לאיזה כיוון מכוונים את "הברז". תראו למשל את "מכון מיגל", מוסד שבין כתליו מתקיים מחקר יישומי רב־תחומי בתחומי החקלאות, התזונה, מדעי הסביבה, מדעי המחשב והביוטכנולוגיה. המכון נמצא בבעלות החברה לפיתוח הגליל. הוא ממוקם בקריית־שמונה ובפארק התעשייה תל־חי. פעילותו נתמכת על ידי משרד המדע כמרכז מחקר ופיתוח פריפריאלי.

     

    "פעילות המחקר והפיתוח הענפה המתקיימת במכון היא פעילות מוטת יישום", מספר מנכ"ל "מכון מיגל", אבישי לוי. "פעילות המכון במחקר יישומי, בהקמת חברות הזנק, בתמיכה ביזמות, בבניית שיתופי פעולה עם התעשייה ובשירות לתעשייה מהווה נדבך חשוב בבניית אקו־סיסטם בתחומי החקלאות המתקדמת והפוד־טק. כמו כן, אנחנו משמשים כלי ליצירה והידוק הקשרים שבין המדע והמדענים לבין הקהילה הגלילית ומנגישים את נושאי המדע לכלל האוכלוסייה".

     

    במסגרת הזו, חוקרי "מיגל" מובילים ומבצעים פעילות חינוכית באמצעות מיזם "גליליום" והמרכז האקדמי לנוער בתל־חי, שבהם אלפי תלמידים מן הגליל נהנים מפעילויות בליל המדענים, מיום המדע, מסדנאות, פרויקטים, ימי סיור, הנחיית עבודות גמר בהיקף של 5 יחידות וכדומה. "כמו כן, מתקיים שיתוף פעולה פורה והדוק עם הפקולטה למדעים וטכנולוגיה במכללה האקדמית תל־חי", מספר לוי.

     

    איכות המחקר נמדדת פעמים רבות במוחות העוסקים בו, אבל כשמדובר בטכנולוגיה – גם הציוד קובע. הקרן הקימת לישראל הקצתה השנה מיליונים רבים ל"מכון מיגל", ולוי כבר מפנטז כיצד יראה המקום בעוד זמן קצר: "המימון מיועד לשידרוג מבנה המעבדות בקריית־שמונה ולרכישת ציוד חדיש ומתקדם, בדגש על ציוד תשתיתי למחלקה לחקלאות מדייקת שחנכנו לאחרונה. זה כולל כלי טיס בלתי מאוישים, חיישנים, מצלמות, רובוטיקה מתקדמת וטכנולוגיות חדשניות נוספות".

    "מכון מיגל". יש גם פעילויות לילדים (אביהו שפירא )
    "מכון מיגל". יש גם פעילויות לילדים(אביהו שפירא )
     

    מי שעוד מצפה בכיליון עיניים לשנה הקרובה הוא פרופ' משה ראובני, מנהל "מכון שמיר" למחקר. עם התקציב שהוא עומד לקבל, המכון יוכל להקים מבנה מעבדות מתקדמות בתחום החקלאות המתקדמת, האקולוגיה והסביבה. מכון שמיר שוכן בקצרין, תחת חסותה האקדמית של אוניברסיטת חיפה. גם הוא נתמך על ידי משרד המדע והטכנולוגיה, אך כדי להצליח להתחרות במוסדות הגדולים ברחבי הארץ – צריך עוד תקציבים.

     

    "אנחנו עוסקים בתחומי החקלאות והסביבה. במשך שנים רצינו להגדיל את הפעילות שלנו. יש עוד הרבה מה לפתח ולחקור, אבל יש מגבלה פיזית: המעבדה שלנו פשוט לא מספיק גדולה. על פי התוכנית שעליה עבדנו עם קק"ל, בתוך המבנה העתידי תהיינה תשע מעבדות, חדרי חוקרים, פוסט־דוקטורנטים ועוזרי מחקר, אזור של תאי גידול ועוד. הבניין ייבנה בסמוך לבניין הקיים שלנו וסמוך למכללת אוהלו בקצרין. אנחנו מצפים שעם השלמת הבניין נכפיל את מספר החוקרים והעובדים במכון. יש בכך צעד מרגש וערכי מכיוון שרובנו ככולנו תושבי הגולן . אין לי ספק שהסיוע הזה יתרום רבות לפיתוח הגולן ויעניק הזדמנות נפלאה לתושבים ולסביבה".

    מכון שמיר - הדמיה
    מכון שמיר - הדמיה
     

    מוסד נוסף שעומד לשנות את פניו הודות לתמיכה היא המכללה האקדמית תל־חי, המכללה הצפונית ביותר בארץ, ששוכנת בליבו של הגליל המזרחי מול נוף עוצר נשימה. כיום מתקיימים במכללה לימודים לתואר ראשון ב־13 חוגים אקדמיים ובתשע תוכניות לימוד לתואר שני, חלקם תארים מחקריים. בנוסף, יש בתל־חי מכון לאמנויות, מגוון מכינות ויחידה ללימודי חוץ.

     

    על אף שהמכללה מרוחקת מהמרכז, מרבית הסטודנטים הלומדים בה אינם מתגוררים באזור. הם מגיעים ללמוד בה מכל קצוות הארץ תוך חיפוש של שינוי אווירה ורצון בחוויה שונה ומיוחדת. אך במצב הנוכחי, למכללה יש בעיה: אין מספיק מעונות סטודנטים עבור כל מי שרוצה להגיע, מה שגרם עד כה לחלק מהנרשמים לפנות לכיוונים אחרים.

     

    המיליונים שבדרך ישנו את התמונה. "התרומה הזאת מאוד משמעותית עבורנו", אומר מנכ"ל המכללה האקדמית תל־חי, אלי כהן. "היא תאפשר לנו לבנות בקריית־שמונה

    מעונות שיכללו 130 מיטות חדשות, מה שייתן מענה לחלק מהצעירים הרבים המגיעים ללמוד במכללה. הסטודנטים שבוחרים ללמוד בתל־חי מחפשים לרוב אפשרות להתוודע לקהילות חדשות ולחיות במרחק נגיעה מהנחלים והטבע הירוק המקיף אותנו. הסטודנטים המתגוררים במעונות נהנים מהווי מיוחד ומחיי חברה תוססים, ובמקביל משתלבים בפרויקטים רבים, חברתיים וחינוכיים, בתוך קריית־שמונה ומחוצה לה".

     

    עבור קריית־שמונה, מדובר באוויר לנשימה. לא מדובר רק בפרויקטים החברתיים שבהם מעורבים הסטודנטים, שהופכים את החיים בעיר לטובים יותר. 130 תושבים נוספים שרוכשים אוכל, יוצאים לבלות, קונים בגדים – הם "בוסט" מצוין לכלכלה.

     

    הכסף, יש לציין, לא מופנה אך ורק לבנייה. סכום נוסף הועבר לסיוע בהפעלת תחנת המחקר באגמון החולה, שמשמשת את חוקרי המכללה האקדמית תל־חי בביצוע מחקרים חשובים בתחומי בעלי החיים והסביבה.

    מכללת תל חי. קשר הדוק לקריית שמונה (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    מכללת תל חי. קשר הדוק לקריית שמונה(צילום: אביהו שפירא)
       

    על כמה כסף מדובר? 400 מיליון שקלים הועברו השנה לקידום פרויקטים בצפון. חלק מהם כבר פועלים בשטח, וחלקם רוקמים עור וגידים בימים אלו. בין הפרויקטים הבולטים: הקמת חדרי ניתוח ממוגנים ומכוני CT בבית־חולים "פוריה" בטבריה; שינוי תשתית המיגון של המרכז הרפואי "זיו" בצפת, שבו ימוגנו חדרי הניתוח ומעטפת מבנה האשפוז הראשי, יושלם המיגון במרחבים הממוגנים בקומות האשפוז, ימוגנו חזיתות המבנה הדרומיות והצפוניות וכן ימוגנו ויוחלפו תשתיות חיוניות כגון גז, חשמל ומים; בניית מעונות לסטודנטים במכללות באזור – כשחוץ מתל־חי, 123 מיליוני שקלים נוספים חולקו בין מכללות צפת, אורט בראודה, כנרת, אוהלו וגליל מערבי לבניית מעונות סטודנטים ולפיתוח פיזי; פיתוח טכנולוגיות חכמות בתחום החקלאות; פיתוח תשתיות תיירות; הקמת פארקים; מעבדות מחקר ועוד. ההחלטות לגבי חלוקת התקציב, יש לציין, מתבצעות בשיתוף משרד האוצר, כשהמטרה המשותפת היא ליצור שינוי לאומי לטובת הפריפריה.

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף קרן קימת לישראל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חשיפה לצפון: משנים את פני המפה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים