שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    מרוסיה לישראל: 138 שנות היסטוריה של רשת World ORT
    שלושה יהודים הקימו ב-1880 את World ORT - ראשי תיבות של "איגוד עובדי הכפיים" כדי ללמד יהודים מקצועות חדשים. מרוסיה הצארית עבר הארגון לפעול גם ברחבי האירופה ולאחר קום המדינה הגיע לישראל. עם נפילת ברית המועצות הוא חזר לפעול בין היתר ברוסיה ובאוקראינה

    עמותת "World ORT " הוקמה בממלכה הרוסית בשנת 1880 בעקבות החלטתו של הצאר ניקולאי לבטל את תחום המושב שבו התרכזה הקהילה היהודית. הצאר איפשר אז ליהודים לעזוב את האזור לכיוון הערים הגדולות במזרח אירופה ולעבור לסנט פטרסבורג, מוסקבה קייב ועוד ערים.

     

    69 שניות על אורט העולמית

    69 שניות על אורט העולמית

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מקור השם הוא ראשי תיבות של "איגוד עובדי הכפיים". ההחלטה התקבלה במטרה לאפשר שוויון הזדמנויות ליהודים שעסקו עד אז בתורה או במסחר, אך לא בעבודות כפיים.

     

    שלושה יהודים - שמואל פוליאקוב, הברון הוראצי גינצבורג וניקולאי באקסט - החליטו להקים את הארגון על מנת ללמד את האוכלוסייה היהודית שנהרה לערים - לעבוד. הארגון התבסס על תרומות, וניתן לראות בספר מיוחד את רשימת התרומות הראשונות שגייסה World ORT , שהתחיל מרובלים בודדים.

     

    ספר חשבונות (צילום: ארכיון עמותת World ORT)
    ספר חשבונות של World ORT(צילום: ארכיון עמותת World ORT)

     

    שלושת היהודים, שהיו בעלי מסילות רכבת, בנקאי ופרופסור לכימיה במקצועם, הקימו מרכזי הכשרה גם בפולין, יוגוסלביה ורומניה, ועם הזמן פתחו מרכזים גם מעבר לים והגיעו גם לדרום אמריקה.

     

    בתקופת מלחמת העולם השנייה

    הארגון הצליח לשרוד את מלחמת העולם הראשונה, וזמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה העביר את המטה המרכזי שלו ממוסקבה לברלין. עד מלחמת העולם השנייה הארגון היה הגוף שאחראי לחינוך המקצועי וללימודי יהדות בכל מזרח אירופה.

    בית המלאכה של עמותת אורט (צילום: ארכיון עמותת World ORT)
    בית המלאכה של עמותת World ORT בברלין ב-1939(צילום: ארכיון עמותת World ORT)

    הראשי ונשיאי עמותת  אורט ()
    ראשי ונשיאי עמותת World ORT

     

    ערב מלחמת העולם השנייה, הורה סטאלין על סגירת המטה במוסקבה ואסר על הארגון לפעול בברית המועצות. במהלך מלחמת העולם השנייה, עשרות מכללות ובתי ספר של הארגון המשיכו לפעול ברחבי היבשת, אך לאחר המלחמה חלקם הולאמו או נהרסו. לאחר המלחמה הארגון התפתח גם למדינות ערב ופעל במרוקו, איראן, תוניסיה ואלג'יריה.

     

    World ORT היה אחד הארגונים שפעלו עד הרגע האחרון במלחמת העולם השנייה. בית הספר בגטו ורשה פעל עד ליל המרד והיה האחרון שהמשיך בפעילות סדירה. הלימודים בבית הספר נתנו ליהודים את התעודה שאפשרה להם לעבוד ובכך חייהם ניצלו.

     

    אחרי מלחמת העולם השנייה היו כ-70 מחנות עקורים. בכל מחנה הוקם מרכז של World ORT שהכשיר אלפי יהודים לעבודת כפיים. הפעילות במחנות העקורים הצליחה לחזק את גיוס הכספים עבור ניצולי השואה בארצות הברית. עם הקמת המדינה הוחלט שהארגון יפעל גם בישראל.

     

    פעילות גם בישראל

    עם הקמת המדינה הארגון הגיע לפרשת דרכים. מצד אחד אנשיו רצו להמשיך להשקיע בקהילות היהודיות בעולם, אך עם זאת צריך לעזור למדינה הצעירה.

     

    על אף שהארגון פעל בשטח ארץ ישראל, לאחר שיו"ר הארגון באותם ימים, אהרון סינגאלובסקי, נפגש עם דוד בן גוריון, בנובמבר 1948 הוחלט על הקמת World ORT בישראל.

    מתוך יומנו של בן גוריון (צילום: ארכיון בן גוריון, אוניברסיטת בן גוריון)
    מתוך יומנו של בן גוריון(צילום: ארכיון בן גוריון, אוניברסיטת בן גוריון)

     

    "סינגאלובסקי בא אצלי כדי להפיץ מלאכה בארץ", כתב בן גוריון. "34 אלף נערים ובוגרים באירופה לומדים מלאכה, מתוכם 130 אלף פליטים". ראש הממשלה הראשון הציע ליו"ר הארגון להקים בית ספר טכנולוגי ביפו לטובת קהילת יוצאי בולגריה בעיר.

     

    הארגון העולמי העביר את כל צוות בית הספר בסופיה ליפו, יחד עם המכונות, הציוד ומערכי השיעור בבולגרית למה שהפך בהמשך לבית הספר הטכנולוגי הראשון בישראל. בהמשך עבר המוסד לשכונת יד אליהו בתל אביב, ועד היום הוא נקרא על שם סינגאלובסקי.

     

    World ORT הייתה החלוצה של בתי הספר בישראל. אורט בראודה נבנה בהשקעה של 21 מיליון דולר. גם אורט הרמלין בנתניה, אורט יד לייבוביץ בנתניה, אורט רונסון באשקלון. כל בית ספר אורט שיש לו שם נוסף, הוקם על-ידי World ORT העולמית.

     

    בחזרה לרוסיה

    עם נפילת ברית המועצות הארגון חזר לפעול ברוסיה והקים בשיתוף המדינה עם פרויקט חפציבה - "חינוך פדגוגיה יהודית בברית המועצות לשעבר". במסגרת הפרויקט המדינה השקיעה מאות מיליוני שקלים יחד דרך משרד החינוך וארגון לשכת הקשר נתיב. משרד החינוך הקים רשת של 45 בתי ספר יהודים בכל אזור ברית המועצות לשעבר. בסוף שנות ה-90 כל בתי הספר הבינו שהם לא מעניקים ערך מוסף לקהילה היהודית. בעקבות כך הקים הארגון מרכזים טכנולוגיים בתוך 18 בתי ספר חילוניים כדי לענות על הצורך.

     

    הכניסה לבית הספר היהודי שמחה בקייב ()
    הכניסה לבית הספר היהודי שמחה בקייב

     

    בשנים האחרונות World ORT פעלה לקידום הכיתת החכמות, ובשנת 2008 הכניסה מחשבים ומקרנים ל-1,000 כיתות בנגב ובגליל. הארגון פתח בשיתוף עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל שתי מעבדות ללימודי גז ואנרגיה בבאר שבע ובתל חי.

     

    בפרויקט נוסף עם משרד החינוך מפעיל הארגון את התוכנית "קו-אור" שמיועדת לילדים מאושפזים בשבעה בתי חולים כלליים ושמונה בתי חולים פסיכיאטריים כדי להשלים את הפער בלימודים. במסגרת הפרויקט, הילדים לומדים באינטרנט קורסים מיוחדים תוך קבלת יחס מיוחד.

     

    הארגון מארגן פעמיים בשנה תחרות רובוטיקה בינלאומית לילדים בשם רובוטרפיק והקים מרכזי מצוינות בפריפריה בשם YOUNIVERSITY ,כדי לענות על המחסור בתקציבי הרשויות בהעשרה בתחומי המדע והטכנולוגיה. המרכזים רושמים הצלחות רבות, בהם המרכז בנהריה שאליו מגיעים 2,000 ילדים מדי שבוע והמרכז בדימונה שמארח יותר מ-1,000 ילדים.

     

    אבי גנון הוא מנכ''ל World ORT העולמית כיום. הוא שימש כמזכיר ראשון בשגרירות הישראלית במוסקבה ומנהל המרכז הישראלי לתרבות בבירת רוסיה. ב-2016 נבחר גנון למנכ"ל המצטיין של World ORT העולמי כאשר היה בתפקידו מנכ''ל קדימה מדע - השלוחה של ארגון World ORT בישראל. גנון סיפר ל-ynet כי "בתי הספר לא יכולים לשמור על הצביון היהודי ללא World ORT. ואנחנו לא יכולים לעשות זאת לבד - אנחנו צריכים את כל העזרה שאפשר לקבל".

     

    הכותב היה אורח של עמותת World ORT בקייב.

     


    פורסם לראשונה 29/04/2018 17:56

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארכיון עמותת World ORT
    בית מלאכה בברלין ב-1939 של World ORT
    צילום: ארכיון עמותת World ORT
    מומלצים