האסון בנחל: ראש המכינה והמדריך שוחררו למעצר בית

מכינת בני ציון, תל אביב(צילום: מוטי קמחי)

השניים שוחררו למעצר בית של חמישה ימים ונאסר עליהם להגיע למשרדי המכינה או ליצור קשר עם כל גורם הקשור לחקירה למשך 10 ימים.

אחר איסוף מכלול הראיות על ידי הצוות המיוחד שהוקם במחוז הדרומי, הוחלט בשיתוף עם הפרקליטות לשנות את העבירה המיוחסת למדריך להריגה. ההבדל בין הסעיפים הוא היסוד הנפשי הנדרש להוכחת העבירה: הריגה מייחסת לחשוד אדישות או פזיזות לתוצאות, בעוד גרימת מוות ברשלנות מיוחסת לחשוד שלא יכול היה לצפות את התוצאות. על פי החשד, המדריך ברדיצ'ב, שמיוצג על-ידי עו"ד ציון אמיר, החליט להוציא את הטיול לנחל צפית למרות ההתרעות.

אסון נחל צפית הרעיד את אמות הספים במכינות הקדם צבאיות. מצד אחד חוששים ראשיהן שכעת יקצצו בכנפיהם, יטילו עליהם מגבלות ולמעשה "יחנקו את המכינות, יהפכו את שנת המכינה לשנה נוספת בבית ספר בגלל חוקים מגבילים". מצד שני, מעידים רבים שבאו במגע עם המדריכים בשטח, "הם שואלים שאלות בסיסיות ממש ואז מבינים כמה הם אבודים, בלי יד מכוונת. ברור שזה לא רציני".

אמנם כבר ב-2016 פרסמה מועצת המכינות הקדם צבאיות מסמך נהלים מומלצים לצוותים ולחניכים, ובו פרק נרחב על טיולים. אלא שמנהלי מכינות קיבלו אותו כהמלצה בלבד. בתוך כך, מועצת המכינות הקדם צבאיות מינתה את מפכ"ל המשטרה לשעבר שלמה אהרונישקי כיועץ חיצוני לתחום בטיחות ואבטחת טיולים במכינות. במסגרת תפקידו יפעל אהרונישקי לבדיקת הנהלים והתקנות הנהוגים כיום במכינות, זאת לצד גיבוש המלצות להמשך פעילויות השטח המתוכננות. מחר תקיים בבית ברל מועצת המכינות הקדם צבאיות כינוס של כלל ראשי המכינות.

יוני קונפורטי, שניהל עד לא מזמן את המכינה בנווה צוף וכיום משמש כיועץ לכמה מכינות, כתב בסוף השבוע בפוסט ברשתות, כי ביקש כבר לפני שנה וחצי מגורמים במשרד הביטחון ובמשרד החינוך להכניס את המכינות תחת כללי הבטיחות המחייבים כל מוסד חינוך במדינה. המשמעות, לדבריו: "לפני יציאה לטיול חייבים לתאם אותו עם מוקד טבע, והמוקד מנחה את המוסד אם מותר או אסור לצאת לשם. אם מותר - מגדירים את הנהלים שהוא מחויב בהם (מלווי נשק, מדריך מוסמך וכדומה). במכינות הקדם צבאיות נוהל זה לא קיים. ביקשתי שיקדמו חקיקה כזו לפני שיקרה אסון. לא קיבלו את עצתי, כמה מצער".

הרוגי אסון נחל צפית

לדברי כמה מנהלי מכינות, יש להם יד חופשית בכל החלטה בנוגע לטיולים. כיצד אם כן הם קובעים אם לצאת לטיול מסויים? הרב אליאב הכהן, ראש מכינת אורות, סיפר כי "כל מכינה גיבשה לעצמה נהלים משלה. אני עומד בקשר הדוק עם מוקד רשות הטבע והגנים, בימי חורף סוערים אין אצלנו טיולים כמו גם בימי קיץ בוערים. הסיבה לכך היא לא רק בטיחותית אלא גם חברתית, אנחנו הרי לא רוצים לדכא את הילדים".

הכהן הוסיף כי בהוראה שלו יש במכינה רכב שטח שכל ייעודו הוא ליווי טיולים. "זה עולה לי הרבה מאוד כסף, אבל זה לטובת העניין. ברכב יושבים חובש ומלווה עם נשק שמצטרפים לכל טיול שלנו".

לדבריו, לפני כל טיול הוא מקריא למדריכים את הוראות תיק הטיולים שכתב בעצמו ובו הסברים על התיאומים הביטחוניים, הבטיחותיים והלוגיסטיים. "המדריך מקבל ממני תדריך וכך גם הנערים, כי הם צריכים לדעת להיכן הם הולכים ומה הסכנות. למשל אם הם מנווטים בבית שמש הם צריכים לדעת שיש שם בורות. זה נושא מאוד רציני אצלי, אני לוקח את הרכב לשטח כמה ימים לפני כל טיול ובודק את תוואי הדרך".

ראש ישיבה אחרת העיד גם הוא על הכנה קפדנית שמקדימה כל טיול. "יש לי אחראי טיולים וכל פעילות שנעשית מחוץ למכינה נעשית לאחר ישיבת הכנה שלו איתי. המפתח לכל הוא עבודה בשכל ישר ובהיגיון". למקומות שבהם יש מים הוא מחייב ליווי של מציל, לכל פעילות מתלווה חובש ובפעילויות בנות יומיים ויותר או בשטחי יהודה ושומרון יוצא גם מאבטח. שניהם מקווים כי הטרגדיה בדרום לא תוביל לשינוי קיצוני: "אסור שהמקרה הנורא הזה יחנוק את המכינות ויביא למצב שבו שנת המכינה תהיה שנה נוספת בבית ספר בגלל חוקים מגבילים", טען אחד מהם.

המלצות בלי תוקף חוקי

עמיחי נעם, מנהל מכון המחקר של בית ספר שדה כפר עציון, הוא מדריך ותיק שליווה טיולים רבים של מכינות קדם צבאיות, ותיאר תחום פרוץ ומופקר. "אני מקבל באופן קבוע טלפונים ממכינות להתייעצות לגבי טיולים", סיפר ל-ynet, "זה קורה בזכות ההכרות איתי, על בסיס וולונטרי, אבל להמלצות שאני נותן אין שום תוקף חוקי".

לדבריו, "לפעמים שואלים שאלות בסיסיות ממש, ואתה מבין כמה הם אבודים, בלי יד מכוונת, כמו כמה מים צריך למסלול מסוים, איפה כדאי ללון והאם ניתן לטייל בסכנת שיטפונות במסלול כזה או אחר. אני כמובן משתדל לתת מענה, כולל בשעות מוזרות, כי אנחנו רואים שליחות וערך בכך שהציבור יטייל בביטחון, אבל ברור שזה לא רציני. הרי כמו שיש מי שמכיר אותי או מדריכים אחרים ומתקשר להתייעץ, ככה לצערנו יש רבים שלא מתקשרים".

נעם הוסיף כי לצערו הלשכה לתיאום טיולים במשרד החינוך מסרבת לתת מידע ולהדריך אנשים שאינם מייצגים מוסדות מוכרים של מערכת החינוך, ולדעתו יש להקים מוקד לאומי כזה שייתן מענה גם למטיילים "פרטיים", ובמיוחד למוסדות חינוך בלתי-פורמליים.

"המכינות זה רק קצה הקרחון", התריע, "עולם הישיבות למשל נתון באותו מצב של 'אין עם מי להתייעץ' ובבעיה קשה הרבה יותר של חוסר ידע וחוסר גישה לשטח ולטיילות. גם משפחות שיוצאות לטייל נמצאות בבעיה דומה. הפתרון הוא שמעבר לכך שגופים כמונו יתנו מידע 'חופשי', יהיה גוף שפתוח לציבור ויכול להכווין ולסייע. בזה - בלי ספק - נציל חיים".

ראש מכינה אחר אמר: "ברור שאירוע כזה מחייב בדק בית עמוק. הבירור צריך להיעשות הן ברמה הארצית הן פנימית בכל מכינה ומכינה. לצערי הרב, נאלצנו לעבור אסון בכדי להבין שחייבים שינוי".